שוק האג"ח ב-Q2: תתרחקו ממדדי התל בונד; מה לקנות?
יום חמישי שעבר, ה-31 במארס, חתם את הרבעון הראשון של שנת 2011 - וזה הזמן לעשות סיכום ביניים להתנהלות שוק האג"ח מתחילת השנה. ברבעון הראשון ראינו את האינפלציה מתגברת - עליית מחירי הנפט בעולם הביאו לזינוק במחיר ליטר בנזין לשיא כל הזמנים של 7.39 שקלים, מדד המחירים לצרכן זינק ב-0.3% בחודש פברואר לעומת צפי החזאים לעליית המדד ב-0.1% בלבד וגם נגיד בנק ישראל לא נותר אדיש להתגברות האינפלציה תוך שהוא מעלה את ריבית ריבית בנק ישראל שלושה חודשים ברציפות מרמה של 2% בסוף שנת 2010 לרמה של 3% בסוף הרבעון הראשון של 2011 (נא לזכור כי בכל שנת 2010 העלה הנגיד את הריבית ב-1% בלבד).
התגברות קצב עליית הריבית הובילה לעליית תשואות מחירי אג"ח הממשלתיות בריבית קבועה וירידה בשעריהן, ולהלן הנתונים העיקריים של מדדי אג"ח הממשלתיות ומדד התל בונד 20:
ניתן לראות מיד כי בניגוד לשנת 2010 - שהאירה פנים למשקיעים באג"ח הממשלתיות בריבית קבועה ובמדדי התל בונד - שנת 2011 מסתמנת כשנה קשה בהרבה, שכן עד כה הניבו מדדי אג"ח הממשלתיות בריבית קבועה (השקליות והצמודות) תשואות שליליות למחזיקים בהן, כאשר את עיקר הנזק סופגות אג"ח הארוכות. חשוב לציין שריבית בנק ישראל צפויה להמשיך ולטפס עד לרמה של כ-4% בסוף השנה. נתון זה עשוי להוביל לשחיקה נוספת בשערן של אג"ח הממשלתיות בריבית קבועה. מדד התל בונד 20 מחק עליות של 1.5% מתחילת השנה ומתקשה אף הוא לעלות לנוכח עליית הריבית.
אגרות החוב הממשלתיות בריבית קבועה הן היחידות שהסבו נחת למשקיעים הינן הגלילים הצמודים הקצרים (0-2 שנים) שעלו בממוצע ב-1% מתחילת השנה וזאת בשל מדדים גבוהים מהצפוי של מדד המחירים לצרכן בינואר ובפברואר 2011. הגילונים שהינם אג"ח ממשלתיות שקליות בריבית משתנה נהנו גם הם מביקושים לאור האצת תהליך עליית הריבית ועלו בממוצע מתחילת השנה במעל ל-1%.
לדעתי, מומלץ כעת להתרחק מאג"ח ממשלתיות ארוכות כמו גם ממדדי התל בונד המשקפים תשואה לפדיון נמוכה היסטורית כמו - גם מרווח נמוך מאוד מממשלתי במח"מ דומה. לעומת זאת, כדאי לרכוש אג"ח קונצרניות צמודות ושקליות לא מדורגות במח"מ בינוני המעניקות בטחונות מספקים למחזיקי האג"ח. כמו כן, מומלץ לרכוש אג"ח ממשלתיות בריבית משתנה (גילונים) ואג"ח קונצרניות בריבית משתנה של חברות איכותיות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 7.סוסו הקטמוני 05/04/2011 20:14הגב לתגובה זוהמלצות לעניין, אם כי המרווחים באמת לא מי יודע מה, אבל כל עוד לא תהיה רגיעה באינפלציה האפיקים שציינת יכולים להמשיך ולהניב תשואת יתר למרות הכל. עניין של מומנטום בעיקר.
- 6.אוי הבלתי ממורמר 05/04/2011 18:35הגב לתגובה זואיך אפשר להמליץ על גילונים ועל קונצרני סולידי בריבית משתנה שנסחרים במרווח אפסי עד שלילי מול כזו תשואה. המחירים באפיק המשתנה מנופחים עקב דהירת העדר לאפיק לאחר העלאות הריבית המהירות אחרונות וצפויים לרדת בניגוד לדעת כותב המאמר. אשמח לדיון קונסטרוקטבי לגופו של ענין
- 5.אמית 05/04/2011 12:14הגב לתגובה זולא כדי לסכן כסף בטוח. היכוי קלוש לעומת הסיכון
- 4.דין 05/04/2011 12:11הגב לתגובה זולהשמיץ אותו אם אתה כל כך מבין גדול אולי יתנו גם לך לפרסם באתר כאן או בכל מקום אחר נראה לי שאת ממש ממורמר
- 3.ליימן אתה בסדר אתה, חג שמח ותקנה במגה (ל"ת)אבי הטחול 05/04/2011 10:39הגב לתגובה זו
- 2.המלצת אותו דבר שנה שעברה ומי שהקשיב הפסיד (ל"ת)אבי 05/04/2011 10:38הגב לתגובה זו
- 1.אוי 05/04/2011 10:34הגב לתגובה זו" מומלץ לרכוש אג" ח ממשלתיות בריבית משתנה (גילונים) ואג" ח קונצרניות בריבית משתנה של חברות איכותיות" נתחיל עם הגילונים. ממשלתי משתנה 520 בתשואה 3.5 מה תוספת התשואה על פני מקמ לשנה ? 0 עגול מסקנה: מנופחים נעבור לקונצרני משתנה הסולידי. פועלים 13 בתשואה 3.77 דלק ישראל ב בתשואה 3.60 גם כאן אלו כמעט תשואות מקמ במרווח אפסי ממשלתי. מסקנה: לא רק שאין לקנות אותם אלא מועמדים טובים לשורט " כדאי לרכוש אג" ח קונצרניות צמודות ושקליות לא מדורגות במח" מ בינוני" הביטו על עקום התשואה. מחמ בינוני הוא בדיוק המקום שלא כדאי להיות בו כעת. המשך העלאות ריבית יפגע במחמ הזה באופן הכי קשה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
