יולי עופר יקים מלון ומגדלי יוקרה על חוף הים בת"א בכ-56 מיליון שקל
חברת אינוונטק מלונות מקבוצת פרימיום, שבשליטת יולי עופר ונימרוד רינות, הודיעה היום (א') כי תיכנס לפעילות בישראל באמצעות חברת בת המוחזקת 50% על ידה, לרכישת קרקע ברחוב הרברט סמואל בתל אביב, בתמורה להעמדת הלוואה בסך של 5 מיליון שקל, עבור התשלום הראשון. בשלב זה נחתם הסכם אופציה בקרקע בסך של כ-56 מיליון שקל, כשבכוונת החברה ליזום, לתכנן ולהקים עליה פרויקט מלון ומגדל מגורי יוקרה על חוף הים. במידה ויתקיימו במהלך תקופת ההלוואה תנאים מקדימים מימוש חלק מהאופציות לרכישת זכויות במקרקעין וסיום משאים ומתנים שמקיימת חברת הבת לרכישת זכויות בחלקות הנוספות, תומר ההלוואה למניות בקרקע והחברות יעמידו הלוואת בעלים נוספת לפרויקט, בתמורה ל- 50% מסך העלויות בו. אי קיום התנאים המקדימים עד לתום תקופת ההלוואה, יאפשר לחברת הבת לדרוש פירעון הלוואה בתוך 45 ימים מיום הדרישה או המרת ההלוואה להלוואת בעלים, ובהתאם הקצאת מניות בקרקע, אשר שיעורן יהיה שווה ליחס בין סכום ההלוואה לבין סך ההון המושקע בפרויקט.
- 4.דוד=י" ם 04/04/2011 13:30הגב לתגובה זו1.אולי יותר משנתיים נכנסתי לשידור זוזו והדגשתי מיבשים ים מלח ולא מתמלא במקום אומנם עובדי ערד נהינים מעבודה והטבות אך אנו ציבור לא כי אוצרות מדינה מתורגם ישר לכיסם 2.תחקיר מיקי הדגיש היטב השקשוקה ומחלות סרטן ועוד מחלות קיבלו הודות לתעסוקה ןמפעלי חיפה שלהם{אומנם תרמו לבית חולים}בארה" ב מילירדים שילמו 3.בענין,גז,כביש,כמו הים הם שטחי ציבור=נכון חברות השקעו אך למע זה לא יחול כמו ועדת שישישקי גורפים הון ישיר יחזירו בעקיפ הקלה לציבור{אני מעדיפ יושקע הקמת שדה תעופה בדרום יפתח איזור ישחרר סיכון מבן גריוןכי התעונה זה ענין בלתי נמנע
- 3.משה 04/04/2011 13:26הגב לתגובה זוסך הכול הבן אדם תפס עסקה טובה בה האדון יולי עופר פיתה אותו להכניס אותו שותף ותוך שלושה חודשים הוא ידלל אותו לאפס זו דרקם של טיוקונים לשיטטם אסור לתת לקטנים לשחק במגרש שלהם חבל עלך דודי
- 2.דוד 04/04/2011 01:15הגב לתגובה זועכשיו גם חוף ימה הצר הואומלל של ת" א מועד לפורענות. עוד כמה שנים מדינת ישראל תשלם מיליארדים על תיקון נזקי הטייקונים
- 1.יודע 03/04/2011 16:32הגב לתגובה זוחברה שנסחרת בדיסקאונט משמעותי!! , לדעתי....
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
