תמ"א 38 בתאוצה: שני בניינים נוספים יחודשו בראשל"צ - צפו בתמונות

שתי יוזמות תמ"א 38 נוספות יוצאות לדרך במערב ראשון לציון. "לאחרונה אנו חשים במפנה מסויים ביחס הדיירים כלפי תמ"א 38"
לירן סהר | (5)

תחום ההתחדשות העירונית ממשיך לצבור תאוצה בראשון לציון. בחודש ינואר הודיעה חברת מנרב על יוזמת פינוי בינוי בהיקף של 380 יחידות דיור ברחוב ירושלים ויוזמות תמ"א 38 רבות מקבלות אישור במרכז העיר, דוגמת הבניין שמחזקת חברת משהב ברחוב ראובן 11. בנוסף ליוזמות אלו, מדווחת חברת ש.גזית כי חתמה על הסכמים לחיזוק שני בניינים במסגרת תמ"א 38 ברחובות טיומקין וברניצקי במערב הוותיק. פרויקטים אלה מצטרפים לשניים נוספים עליהם חתמה החברה לאחרונה ברחובות הירשפלד ווולפסון. לשני הבניינים אין הגדלת שטח עיקרי למעט מרפסות שמש או מרפסות מטבח שמוסיפים בהתאם להסכמת הדיירים להגדיל את כמות היחידות החדשות. לדוגמה: ברחוב הירשפלד 9 מוסיפים מרפסות שמש תמורת 6 יחידות דיור חדשות. ברחוב ברניצקי 38 מוסיפים מרפסות מטבח קטנות (4 מ"ר) תמורת 5 יחידות דיור חדשות. ההשקעה בבניינים נעה בין 3.5 ל 4.5 מיליון שקל. שלמה פרטוש, בעלים ומנכ"ל החברה, חוזה שרחוב הירשפלד ישנה את פניו כאשר 4 בנינים רצופים יחוזקו על ידי החברה. לדברי פרטוש, החברה נמצאת היום בתהליכי רישוי ל- 40 דירות נוספות במערב הוותיק בתמהיל של דירות 3-4 חדרים, דירות דופלקס ופנטאוז'ים ברמות מחירים החל 1.2 מיליון ועד 2.2 מיליון שקל. צפי המכירות מפרויקטים אלו יעמוד על כ 60 מיליון שקל. לדברי עוה"ד ניר אמזל וג'ני זכרופולו, העומדים מאחורי העסקה "לאחרונה אנו חשים במפנה מסוים שחל ביחסם של הדיירים כלפי פרויקטים של תמ"א 38, יכול להיות שבשל האירועים הטראגיים בכרמל האזרחים הבינו שקיימת להם האפשרות לעזור לעצמם ולבני משפחתם להתגונן מפני רעידת אדמה עתידית חלילה, ולכן הם לוקחים יוזמה ושמים את השיקולים של גודל ההרחבה של הדירה, הממ"ד והחניה במקום השני לאחר חיזוק הבית ומיגונו". כמו כן ציין אמזל כי "יש עוד הרבה מה לעשות ולשפר אבל קיימת תנועה בכיוון הנכון מצד הרשויות. אני מקווה שהנושא לא יירד מסדר היום הציבורי בקרוב. תמ"א 38 היא כלי עבודה טוב הדורש שדרוג ואפיון ברמה העירונית וכן השלמות חקיקה שונות בעיקר בנוגע למיסוי והתאמתו לתיקוני תמ"א 38-נוסח 2".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אמיר 04/04/2011 08:53
    הגב לתגובה זו
    הפער בין התמונות שבאתר לביניינים שחוזקו בתמ" א 38 הוא עצום. בפועל הביניינים נראים עדיין מיושנים והם צבועים בצבעים מזעזעים ולא מצופים באבן כפי שמראים בתמונה.
  • 4.
    אין שום התקדמות 03/04/2011 19:34
    הגב לתגובה זו
    רק שמו שלט כבר כמה חודשים אף אחד לא עובד ואין התקדמות סתם חאפרים ולא רצינים
  • 3.
    יצאו בזול היזמים - מעט תמורה (ל"ת)
    והרבה דירות חדשות 03/04/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תמא 38 03/04/2011 18:41
    הגב לתגובה זו
    עשו שינוי קוסמטי מרפסות תמורת 5 יח דיור? בושה
  • 1.
    זוג צעיר נואש לבית 03/04/2011 17:39
    הגב לתגובה זו
    כאן זה אתר כלכלי או אתר סטירה? הזויים.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.