השנה החזקה של הבנקים: הרווח המצרפי זינק ב-22% ל-6.6 מיליארד שקלים

2010 הייתה אחת השנים הטובות ביותר לבנקים הישראלים. לאומי במקום הראשון מבחינת רווחיות אך אחרי פועלים בשיעור התשואה להון

תומר קורנפלד | 31/03/2011 13:14 (3)

חמשת הבנקים הגדולים במשק הרוויחו בשנה החולפת למעלה מ-6.6 מיליארד שקל - גידול של 22% לעומת שנת 2009, כך עולה מסיכום דו"חות הבנקים שערך Bizportal. הרווח הנקי המצרפי ברבעון הרביעי עמד על 1.7 מיליארד שקל.

התחרות בין שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי הייתה צמודה - אך רווחי בנק הלאומי היו גבוהים יותר ב-150 מיליון שקל (2.378 מיליארד שקל ללאומי מול 2.228 מיליארד שקל לפועלים). למרות שבסיכום השנתי בנק הלאומי הרוויח יותר מאשר הפועלים, תוצאות הרבעון הרביעי מצביעות על כך שהפועלים חזר להרוויח בקצב מואץ. התשואה להון, אחד הפרמטרים המובילים לבחינת יעילות הבנקים, שמציג הפועלים ברבעון הרביעי עומדת על 13.2% לעומת 9.1% בלבד לבנק הלאומי.

בסיכום שנתי היה זה בנק מזרחי טפחות שהצליח להיות הבנק הטוב ביותר מבחינת התשואה להון - 11.3% - גבוה יותר מאשר בנק הפועלים והלאומי עם 10.3%. הבנק הבינלאומי היה במקום הרביעי עם תשואה להון של 8% ובנק דיסקונט עם 6.9% בלבד.

לשם השוואה: בכל 2009 הרוויחו חמשת הבנקים הגדולים 5.351 מיליארד שקל - עלייה של 2,510% לעומת רווח של 205 מיליון שקל שהציגו הבנקים בכל 2008. חמשת הבנקים גבו בשנת 2009 עמלות בהיקף של 13.5 מיליארד שקל - עלייה של 2.5% לעומת 2008.

השנה החולפת הייתה טובה לבנקים הן ברווחי המימון שלהם והן בירידה בהפרשה לחובות מסופקים. סך הרווח המימוני של הבנקים ב-2010 עמד על 25.2 מיליארד שקל. אינדיקטור נוסף ליציבות הבנקים הוא ההפרשה לחובות מסופקים, כלומר לחובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות שהרי פרנסת הבנק תלויה ביכולתו להעניק הלוואה ולגבות אותה - הסתכמו בשלושה מיליארד שקלים בלבד.

באשר לתקנות בנק ישראל בנוגע ליחס הלימות ההון - כלומר היחס שמגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם - מצבו של בנק הלאומי הוא הטוב ביותר (15.1%). אחריו נמצאים בנק הפועלים והלאומי (14.1%) ובנק דיסקונט (13.7%). הבנק הבינלאומי נמצא במקום האחרון עם 12.5% בלבד, אולם צריך לזכור שיחס זה בא לאחר שהבנק חילק בשנת 2010 דיבידנד חריג בהיקף של 800 מיליון שקל.

נכון לסוף השנה היקף האשראי שמעמידים חמשת הבנק הגדולים לציבור מסתכם ב-738 מיליארד שקל והם גבו 13.8 מיליארד שקל עמלות במהלך השנה שהסתיימה לפני מספר חודשים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
אחד העם 31/03/2011 18:34
הגב לתגובה זו
מה שהאמריקאים עוברים אנחנו נתחיל במחצית השנייה של 2012,לרשום לפניכם!!!אנשים לא יעמדו בתשלום המשכנתאות שלקחו,שלא לדבר על הסכומים,הכול זה רווח על הנייר,כשיגיעו החובות האבודים נדבר!!!והלוואי שאני טועה,אין כמוני מלשמוח בטעות.
2.
גיל 31/03/2011 17:00
הגב לתגובה זו
למעשה זה שוד האזרחים בצורה חוקית הם קיבלו מהממשלה גיבוי ולכן למה שלא ישדדו מה הם פטריוטים רק אנחנו הנאיבים קנינו את הבלוף הקומוניסטי שפימפמו לנו מאז שבאנו הנה ונשארנו מדוכאים כל הזמן בדרך אל הבנק וכשאני מנסה להסביר את הבלופים של התורה בה הם חינכו את הדור אני עדיין ניתקל באטימות הזאת כנראה שטיפת המח עובדת כמו אצל הדתיים אז כמה שזה כואב לא ניתן לחוס על טיפשים
1.
עודד אלמליח 31/03/2011 13:55
הגב לתגובה זו
במניות הבנקים, שעלו ללא כל סיבה ויחטפו למטה, לאומי כבר יומיים מקבל בראש,דיסקונט היום,ופועלים ניראה רע לא שובר 1800 !!!

צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)

הדס ברטל | 10/11/2025 14:03

נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.

קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

להמשך הכתבה לחץ כאן