לא מה שחשבתם: על הציבור המקופח ביותר בתנאים הסוצילים
בניגוד לציבור השכירים, שם חלה חובת הפרשה ותשלום תנאים מסויימים מכח חקיקה וצווי הרחבה (כמו לדוגמא פיצויי פיטורים, פנסיית חובה) והתנאים משולמים במשותף על ידי העובד והמעביד, ציבור העצמאים נאלץ לדאוג לעצמו וכרגיל במקומותינו כאשר אנו מגיעים ללדאוג לעצמנו, מה עוד שהדבר בא בדרך כלל על חשבון השוטף, אנו מתעלמים ודוחים את הביצוע.
התוצאה היא שעצמאים אשר מצליחים לייצר בשוטף הכנסה נאה ,מגיעים לגילאים המבוגרים יותר עם חסכון נמוך לפרישה, חסכון שזהה לעיתים לחסכון אשר נצבר על ידי עובד שכיר שמרוויח פחות מהשכר הממוצע במשק.
כך לדוגמא עובד שכיר אשר משכורתו הינה 10,000 ש"ח נהנה בד"כ מתנאים סוציאלים המסתכמים בהפקדה חודשית של כ-3,000 ש"ח לחודש או 36,000 ש"ח בשנה.
ההפקדה נובעת כתוצאה מהפקדת מעביד בסך של כ- 2,250 ש"ח לטובת פיצויים, תגמולים קרן השתלמות וביטוח לאי כושר עבודה ומהפקדת עובד של כ-750 ש"ח מידי חודש לתגמולים וקרן השתלמות.
כמה מתוך העצמאים שאנו מכירים מפקידים 36,000 ש"ח לשנה לתנאים סוציאלים? מעט מאד. נכון, העצמאים אינם נהנים מהפקדת מעביד, אך "העדרו" של מעביד אינה משנה את העובדה כי הצורך הסוציאלי של העצמאי זהה לפחות, אם לא גדול יותר מהצורך של העובד השכיר.
יש לזכור כי החלת "פנסיית חובה" על ציבור העצמאים טרם יצאה אל הפועל אך לעומת זאת מס ההכנסה הגדיל לאחרונה את ההכרה בהפקדת עצמאים לתנאים סוציאלים ולקרן השתלמות.
אם בעבר הסתכמה ההכרה בהפקדה של כ-15,000 ש"ח בשנה כיום יכול עצמאי המעוניין לנצל את מלוא הטבות המס להפקיד כ-31,500 ש"ח לטובת קרן פנסיה , ביטוח או קופת גמל ועוד כ-17,500 ש"ח לטובת קרן השתלמות.
אז מה צריכים העצמאים לעשות:
להבין כמו כל אחר כי הצורך הפנסיוני בפרישה ובשוטף אינם נגזרים ממעמד המס שלך. עובד עצמאי כמו כל עובד שכיר צריך לדאוג בזמן הן לסכנות הביטוחיות היומיומיות והן לצבירת החסכון לעת פרישה, העדרו של מעביד אכן מקשה על היכולת לשלם סכומים גבוהים אך אינו מייתר את הצורך הזה ומחייב לעיתים להצטמצם ביום יום על חשבון דאגה לעתיד.
לזכור כי מס ההכנסה הכיר בצורך הזה של העצמאי והגדיל את תקרת ההפקדה המותרת לצורך רכישת תנאים סוציאלים.
- 5.מוסדי 13/03/2011 21:28הגב לתגובה זואף עצמאי לא דואג לעצמו וכולם בלי יוצאים מן הכלל שורפים את המזומן על ג' יפים וטיסות לחו" ל. ואז חיים על קצבת ביטוח לאומי.. :-)
- 4.צונאמי 13/03/2011 20:54הגב לתגובה זוכדי לנפח מלאכותית את שוד הקופה הציבורית.....קצת לגנוב עוד כסף מהמדינה.אני עשיתי סדיר ושנה קבע ומילואים 20 שנה ולא קבלתי אגורה מצה" ל
- 3.נשמה 13/03/2011 17:53הגב לתגובה זופנסיה או ביטוח?
- 2.אחד 13/03/2011 15:30הגב לתגובה זוכאשר מגיעים לגיל פרישה נערך חישוב של הפנסיה החודשית לפי הערכת תוחלת חיים. האם יש הבדל בהערכה בין גבר לאשה בעניין תוחלת החיים? אם כן יוצא שהקיצבה של נשים תהיה נמוכה משל גברים בשל שתי סיבות: 1.יציאה מוקדמת לפנסיה 2.תוחלת חיים גבוהה יותר
- ירון שמיר 13/03/2011 23:48הגב לתגובה זונכון
- 1.הילה 13/03/2011 14:14הגב לתגובה זומעביר הלאה?
- נועם 13/03/2011 15:33הגב לתגובה זוהקיפוח מול בעלי השליטה גרוע אף יותר, כדאי שמישהו כאן יתעורר
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
