הלמ"ס: התחלות הבנייה ב-2010 בשיא משנת 2000; איפה נרשם 3,300% גידול?
מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום עולה כי מספר הדירות שהוחל בבנייתן בשנת 2010 היה גבוה בכ-12% בהשוואה למספר הדירות ב-2009 והסתכם בכ-39 אלף יחידות דיור, המספר הגבוה ביותר משנת 2000.
המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן בשנת 2010 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-38% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים נבנו כ-7% בלבד מכלל הדירות. במחוז הדרום חלה עלייה של כ-45% במספר הדירות שהוחל בבנייתן ואילו במחוז ירושלים חלה ירידה של כ-2%, בהשוואה לשנת 2009
בהשוואה לשנת 2009 חל גידול משמעותי בהתחלות בניית דירות בבאר שבע (פי 2.1) ובהוד השרון (פי 1.8). ביבנה הוחל בשנת 2010 בבנייה של כ-760 דירות בהשוואה ל-22 דירות בלבד ב-2009.
ב-2010 נרשם גידול של כ-69% במספר הדירות שהוחל בבנייתן בפתח תקווה העומד על 2,830 דירות ובתל אביב-יפו הוחל בבנייה של 1,940 דירות, עלייה של כ-40%. ירידה נרשמה בשנת 2010 בהשוואה ל-2009 באשדוד (25%-), חולון (13%-) כפר סבא (8%-) וירושלים (2%-).
כ-53% מהדירות שהוחל בבנייתן בשנת 2010 נבנו על קרקע בבעלות פרטית וכ-36% מהבניינים שנבנו היו בני 1-2 קומות (בתים בודדים ובתים דו משפחתיים).
. כ-79% מהדירות שהוחל בבנייתן במחוז הצפון, נבנו בבניינים בני 2-1 דירות, בהשוואה ל-11% במחוז הדרום.
יצויין כי ברבע האחרון של 2010 הוחל בבנייתן של מעל 10,000 דירות, המספר הגבוה ביותר מאז הרבע האחרון של שנת 2000 (עלייה של 4.3%, לפי נתוני מגמה, בהשוואה לרבע השלישי של 2010).
בנוסף, בשנת 2010 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ-9.6 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-8.8 מיליון מ"ר בתקופה המקבילה ב-2009 עלייה של כ- 10%. מכלל השטח שבנייתו החלה בשנת 2010, 78% נועד למגורים ו-22% נועד לבנייה שלא למגורים.
- 3.ירידות של 30% לפחות (ל"ת)יוסי 03/03/2011 16:44הגב לתגובה זו
- אמן 30% . (ל"ת)כרמיאלי 04/03/2011 14:15הגב לתגובה זו
- 2.קורא 03/03/2011 15:17הגב לתגובה זותעברו למשל בנתניה, המון שלטים על דירות להשכרה ו/או מכירה, ועל כל שלט יש עוד 3-4 דירות אצל מתווכים או בלוחות בעיתונים או אינטרנט.
- 1.אורי 03/03/2011 14:35הגב לתגובה זואולי יקח עוד שנה שנתיים לבום הגדול אבל הכיוון ברור וידוע וההיסטוריה רק חוזרת
- דני 04/03/2011 08:06הגב לתגובה זוהלוואי וזה יגרום לירידה במחיר , אנשים כבר מיואשים אין כסף
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
