התחזית של ה-BRIC - מציאות או חלום?
בתחילת שנות ה-2000, הגה לראשונה הכלכלן ג'ים אוניל - מאגף המחקר של גולדמן זאקס, את המונח "מדינות ה-BRIC" במאמר - תחזית שכתב, ובו הוא חזה שעד שנת 2050 יעקוף התוצר שלהן את זה של מדינות ה-G7. עם השנים, הפכו מדינות אלה (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) סמל לפוטנציאל הכח והצמיחה של מדינות השווקים המתפתחים, כאשר המונח BRIC מסמן היום באופן מובהק את מעבר הכח הכלכלי בעולם, ממדינות מפותחות כמו ארה"ב, גרמניה, בריטניה ויפן, לכיוון המדינות שעדין מתפתחות. על פי אוניל, הקשר בין המדינות הוא שהן מוזנות האחת מהשניה. בצד אחד, ספקיות חומרי הגלם - ברזיל ורוסיה, ובצד השני, צרכניות חומרי הגלם - הודו וסין. לדעתו כלכלות אלה פועלות יחד, תומכות האחת בשניה ונהנות מצמיחה גבוהה שמחלחלת לשכבות החלשות בחברה. לאחר שכתבתי על כל מדינה בנפרד במאמרים קודמים, במאמר זה נעסוק בתחזית, ההתפתחות שלה והקשיים שבדרך. משמעות התוצר נתון מדהים הוא שאוכלוסיית מדינות ה-BRIC מהווה כ-40% מאוכלוסיית העולם - בערך 2.8 מיליארד נפשות, בעוד שהתוצר שלהן מהווה כ-15.5% מהתוצר העולמי בלבד. על פניו לא מדובר בנתון יוצא דופן, אך כשמשווים זאת לארה"ב שבמקרה שלה האוכלוסייה מהווה פחות מ-4.5% מאוכלוסיית העולם ולעומת זאת התוצר שלה מהווה כ-24% מהתוצר העולמי, זה נשמע אחרת לגמרי. אם בוחנים את התוצר במונחים אבסולוטיים, הרי שהתוצר של ארה"ב גבוה כמעט פי 3 מזה של סין, למרות שזו מדורגת במקום השני בעולם לאחר שעקפה לאחרונה את יפן. מה שניתן ללמוד מכך, הוא שלמרות צמיחת התוצר הגבוהה במדינות ה-BRIC, שבחלק נרחב מהעשור האחרון אף הייתה דו ספרתית, הדרך למעלה עוד ארוכה. אמנם התוצר שלהן גדל בקצב מרשים ומטפס מעלה בהשוואה למדינות אחרות, אך התוצר לנפש נמצא הרחק מאחור. סין למשל, דורגה בשנת 2010 במקום השני בעולם מבחינת גודל התוצר שלה (במונחי כח קניה - PPP), אך התוצר לנפש באותה שנה ממוקם במקום ה- 127, מתחת לאלג'יריה. הודו לא כלכך שונה. היא דורגה במקום הרביעי מבחינת גודל התוצר, אך במקום ה- 163 מבחינת התוצר לנפש (מתחת לעירק ולפיליפינים). כשבוחנים את הנתונים האלו, ניתן להבין את העוצמה של מדינות ה-BRIC, שלמרות שכבר היום לכלכלות הללו יש השפעה משמעותית בעולם, הרי שבעוד 10 או 20 שנים, אפשר רק לדמיין עד כמה הן ישפיעו. תהליך העיור אחד התהליכים המעניינים שחווה העולם בשנים האחרונות בהובלת מדינות ה- BRIC, הוא תהליך העיור המאסיבי. מדובר על תהליך בו עוברים אנשים מכפרים, לערים הגדולות ובהדרגה יוצאים ממעגל העוני ומצטרפים למעמד הביניים. לא חסרות דוגמאות למהפך העירוני הזה שחווה העולם: - בשנת 2008 לראשונה מעולם, יותר אנשים בעולם חיו בערים מאשר באיזורים כפריים. - בברזיל, ב-6 השנים שעד 2009, הצטרפו למעמד הביניים כ-15% מהאוכלוסיה (30 מיליון נפשות). - ב-3 השנים הקרובות 25% מהעובדים החדשים בעולם יהיו הודים. - עד שנת 2030, יתווספו בסין כמות עירוניים הגדולה מאוכלוסיית ארה"ב. דוגמאות אלה משקפות תהליכים מדהימים המתרחשים בעולם המתפתח בשנים האחרונות. הם באים לידי ביטוי ביצירת כח צריכה הולך וגדל, בדמות אוכלוסיה שנחשפת לראשונה לחיים העירוניים וכעת מעוניינת לרכוש רכבים, דירות, מוצרי חשמל ועוד. לקח מהמשבר אמנם משבר הסאב-פריים ולאחריו משבר החובות באירופה, נגעו בעיקר למדינות המפותחות, מדינות ה-BRIC עדין נפגעו מכך על ידי עצירה בהשקעות וזרימת כספי משקיעים זרים מחוץ למדינה. אחד הלקחים מהמשבר נוגע לכך ומתרכז בצמיחה שמתבססת יותר על צריכה פנימית מאשר על ייצוא, כלומר התבססות על כח קניה מקומי בתור מנוע לכלכלה. מלבד הודו (שאגב מביניהן נפגעה הכי מעט מהמשברים) שבה כבר עכשיו יש התבססות הולכת וגוברת על הצריכה הפנימית, צפויה להן דרך קשה ומאתגרת מכיוון שחלק משמעותי מכלכלת ברזיל מתבסס על ייצוא סחורות ובעיקר ייצוא חקלאות, ברוסיה מתבסס על ייצוא סחורות אנרגיה וסין היא כידוע הייצואנית הגדולה בעולם של מוצרים מוגמרים. לא הכל ורוד בתחילת העשור מדינות ה-BRIC איחדו כוחות בצורה מרשימה ובשנים שלאחר מכן קצב הצמיחה שלהם הכה את התחזיות. אך כעת מתברר שהצמיחה המהירה לא יכולה להמשיך לנצח והן נאלצות להתמודד עם קשיים. ראשית אינפלציה גבוהה, המונעת בעיקר מזינוק רוחבי במחירי המזון בעולם (כאשר יש לזכור שחלקו של המזון במדד המחירים במדינות מתפתחות, משמעותי יותר מאשר במדינות מפותחות) וכמובן העליה האחרונה במחירי סחורות האנרגיה (שמושפעת מהמהומות בעולם הערבי). סין וברזיל מתמודדות עם אינפלציה של כ-5% ו-6% בהתאמה, בעוד שברוסיה והודו היא נושקת ל-10%. בניסיון להילחם בה, אנו רואים העלאות ריבית, חלוקת סובסידיות ועוד. בעיה נוספת היא, חשש מהתחממות יתר של הכלכלות. בברזיל למשל נאלצו להטיל מס על כספי זרים המושקעים במדינה ובסין מתמודדים עם עליה רצופה במחירי הנדל"ן על ידי העלאת יחס הרזרבה בבנקים והטלת מגבלות על רכישות דירה. סיכום ישנן הערכות אופטימיות רבות בנוגע לכלכלות ה-BRIC. ישנו צפי שבמהלך העשור הקרוב תוצר מדינות ה-BRIC יעקוף את זה של ארה"ב, שעד שנת 2032 יעקוף התוצר הברזילאי את זה של גרמניה, שהחל משנת 2040 יעקוף תוצר מדינות ה-BRIC את זה של מדינות ה-G6 ועוד, כאשר חלק מההערכות אופטימיות יותר וחלקן אופטימיות פחות. לא בטוח שכל ההערכות אכן יתגשמו, אך מה שכן בטוח הוא שבמדינות ה-BRIC מבינים כעת שבצמיחה גבוהה יש גם סיכונים וקשיים ונראה שכעת הן נאלצות להתמודד איתם יותר מבעבר. כל עוד הממשלות באותן מדינות ידעו ללמוד מניסיון העבר וידאגו לרסן את "התחממות היתר", אין ספק שפוטנציאל הצמיחה וההתקדמות של כלכלות ה-BRIC הוא מהגבוהים שידע העולם. *הכותב הנו עובד של תכלית בית השקעות. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין לראות באמור משום הצעה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ ו/או שיווק לרכישה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים או המלצה להשקעה כלשהי. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בצרכים המיוחדים של אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
- 7.אהבתייייייי תודה (ל"ת)אוהב 03/03/2011 10:23הגב לתגובה זו
- 6.גם ברוסיה אתם מאמינים? (ל"ת)רוסי 03/03/2011 09:50הגב לתגובה זו
- 5.סרינה 03/03/2011 09:14הגב לתגובה זומי שיחזיק היום במדינות הבריק במשך עשור או שתיים, יעשה המון כסף. אפשר לחסוך לילדים שם :)
- 4.אורן 02/03/2011 21:06הגב לתגובה זושינויים בשערי חליפין. לו מדינות ה-BRIC היו מאפשרות סחר חופשי במטבע, בפרט לו סין הייתה מסירה את קיבוע שע" ח מצבן של מדינות אלה היה גרוע עד גרוע מאוד. במוקדם או במאוחר מדינות אלו יצטרכו להסיר את ההגבלות על תנועות הון ועל סחר במטבע המקומי. כשזה יקרה ניתן יהיה לבחון את מצבן בתנאים מהותיים מעט יותר זהים בינן לבין המדינות המפותחות ואז אני מניח העתיד ייראה אפור יותר.
- 3.יבגני 02/03/2011 20:55הגב לתגובה זואמנם היו חודשים שהיא קצת ירדה, אבל בשנתיים האחרונות, עשיתי שם אחלה מהלך !
- 2.תודה..מעניין מאוד (ל"ת)ר.מ רעננה 02/03/2011 13:43הגב לתגובה זו
- 1.תותח ! (ל"ת)גדליהו 02/03/2011 13:39הגב לתגובה זו
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.
