התרסקות: אחרי נפילות של 6.8% אתמול, הבורסה של סעודיה צללה היום עוד 3.9%
חששות המשקיעים בכל הקשור ליציבות המשטר בערב הסעודית ממשיכות להכביד על הבורסות במדינה ועל שוקי ההון בעולם הערבי. הבורסה בסעודיה סגרה את היום בירידה של 3.9% לאחר שאתמול צללה בכמעט 7%.
במהלך הימים האחרונים המשקיעים בבורסות מדינות המפרץ הפרסי מממשים את נכסיהם ברקע לחששות מפני התפשטות ההפגנות בעולם הערבי לערב הסעודית. בשל החששות מחירי הנפט חזרו לטפס וחצו שוב את רף ה-100 דולר לחבית.
החששות בשוק הן כי משבר פוליטי בערב הסעודית יסכן את היצע הנפט בעולם. בעוד שלוב מייצאת כ-1.5 מיליון חביות נפט ביום, סעודיה אחראית להפקת נפט בהיקף גדול הרבה יותר של כ-9.5 מיליון חביות ביום. גם החשש להתפשטות האירועים לאיראן מעלה את רף העצבנות של המשקיעים מאחר ואיראן אחראית לתפוקה של כ-3.7 מיליון חביות נפט ליום.
"אם מסתכלים על המצב היום בשטח, ערב הסעודית עדיין לא מראה סימנים שהיא הולכת בכיוון של מצרים", כך אמר היום בראיון מיוחד ל-Bizportal ד"ר גל לופט, מומחה אנרגיה בינלאומי העומד בראש מכון מחקר לביטחון בוושינגטון. לדבריו, קשה לנבא מה יקרה בחודשים הקרובים, אך תיאר את התסריט הפאסימי של הפיכה בסעודיה כ"קטסטרופה עולמית בהיקף שאנחנו לא יכולים לתאר". לדבריו, הכלכלה העולמית תצלול למיתון קשה מאוד בשל העובדה שהיא עדיין מתאוששת מהמשבר העולמי.
אתמול מדד הטדאוול בבורסה בריאד צנח ב-6.8%, הירידה היומית החדה מזה שנתיים, בצל הספק הקיים באשר ליציבות הפוליטית בממלכה הסעודית שהיא מפיקת הנפט הגדולה ביותר בארגון אופ"ק (OPEC). היום המדד הסעודי איבד 3.89% במסחר. זהו היום ה-13 ברציפות שהבורסה בערב הסעודית סגרה בירידות, כאשר בתקופה זו צלל המדד ב-20%.
המגמה השלילית שלטה גם ביתר הבורסות האיזור המפרץ הפרסי: מדד ה-DFM בדובאי צנח היום ב-3.5%, בורסת קטאר צללה ב-3.6%, המדד המוביל באבו-דאבי איבד 1.8%, הבורסה בכווית השילה ב-2.6%, בעומאן נרשמו ירידות של 1.5% ובבחריין איבדה הבורסה כ-1%.
- 4.אלי 02/03/2011 18:42הגב לתגובה זוביזפורטל אתם ממשיכים להלחיץ בורסת תל אביב סופגת עלכל התעטשות כי הכתבים שלכם מלחיצים ארה" ב עולה אסיה עולה ורק בת" א מאבדים את הבטחון ,
- צודק חבל על הזמן (ל"ת)רני 02/03/2011 21:44הגב לתגובה זו
- 3.סוחר ממולח 02/03/2011 18:39הגב לתגובה זופריצה של 103.31$ והופ הנפט קופץ ל 110$ וכך הלאה עד 140$..זהב 1490$ בקרוב עקב המפולת שמתרחשת בימים האלה..ולמי שאומר שסעודיה זה לא מצרים ולא לוב..אני רק יכול להגיד לו שיראה מה קורה ביום הזעם ב 11.3 ואז שיבין שהוא לא מבין דבר במסחר.לגזור ולשמור..ולהגיד לי תודה..שלכם תותח לשעבר
- 2.כפיר לאס וגס... 02/03/2011 12:56הגב לתגובה זודיכוי ...אין דמוקרטיה...מסיתים במסגדים נגד המלך....אלפים בכלא....אבטלה של 40 אחוז במידינה צודק סעודיה זה לא לוב........אבל גם מצרים זה לא לוב...אנחנו לקראת עליות חזקות בנפט ל 130 דולר לא ...נא לא לשכוח מהמות בעירק ואירן עוד שתי יצואניות נפט ......לא דיברתי על אלגירייה יצאנית נפט....אנחנו בתהליך מתמשך.....סעודיה צונחת 5 אחוז בזה הרגע............vxx מדד הפחד האמרקאי קנייה חזקה..............
- 1.מוש 02/03/2011 12:42הגב לתגובה זועבדאללה זה לא קדאפי. גם אם יהיו הפגנות יהיו שקטות יחסית... סעודיה בסה" כ הגבירה את תפוקת הנפט שלה כדי למלא את המחסור שנוצר בעקבות לוב.. תמיד כשכל כך מפחדים ממשהו הוא לא מתרחש. כל הצרות מגיעות כשאנשים לא חושבים על זה לפני כן, תחשבו על זה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
