עמוס לסקר: "אני משנה את תכניות חברת החשמל בהתאם להתחייבות של תשובה"

הבוקר התחייב יצחק תשובה כי "הגז מתמר יגיע לחופי ישראל עד 2013". מנכ"ל חברת החשמל, שרק הבוקר יצא כנגד תשובה, החליט לפרגן הפעם. עמוס ירון: "לא תשובה הוא שאמור לתת הצהרות כאלו"
לירוי פרי | (6)

במסגרת ועידת האנרגיה המתקיימת היום במלון הילטון תל אביב, התכנס הפורום הראשון תחת הכותרת "הרפורמה במשק החשמל". בין יושביו, מנכ"ל חברת החשמל עמוס לסקר שתוקף את המדיניות הממשלתית אל מול מנכ"ל משרד האוצר חיים שני שמגונן מצידו. ראשית, הגיב לסקר לדברים שאמר הבוקר יצחק תשובה: "דבריו של תשובה מסירים את הערפל באשר למועד אספקת הגז. דבריו של תשובה משנים את המפה ומעתה כל תכניות העבודה של עובדי חברת החשמל ישתנו בהתאם לתחזית כי אספת הגז מ'תמר' תתבצע כבר ב-2013." נזכיר כי תשובה אכן התחייב הבוקר כי קבוצתו "תקדים את התכנון המקורי. ב-2013 יגיע הגז לחופי מדינת ישראל. נספק את כל צרכי מדינת ישראל." על דבריו של תשובה הגיב היום גם עמוס ירון, יו"ר דוראד. לדבריו, "לא תשובה הוא שאמור לתת הצהרות כאלו. אני מכבד את התחייבותו ונוטה גם להאמין לה, אך לא מדובר כאן בהשקת אייפד חדש אלא בסוגיות חשובות יותר. מבחינתי, הבטחותיו של תשובה מיוחסים לאנשי החברה שלו. מי שצריך לספק הצהרות בסגנון כזה היא הממשלה ורק היא." בתגובה לשאלה מדוע אין גורם אחד בממשלה שמרכז את על הטיפול במשק החשמל, ענה מנכ"ל האוצר חיים שני כי "אינו מתכוון להתייחס לזה, אלא לגעת בסוגיות עתידיות." שני התייחס למו"מ המתנהל כיום באשר לקיצוצים בחברת החשמל: "חברת החשמל יודעת שהיא תצטרך להפרד מחלק נכבד מעובדיה. רק כך החברה תחזור להיות רווחית. בנוסף לזה, השכר צריך להיות הוגן במשק. אנחנו באוצר נדאג לעשות את חלקינו, אם כי זה יעשה במקביל לעבודתם של משרדים אחרים." מי שעוד התייחס לדברים הוא אבי ניסנקרון, ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות החדשה: "צריך להיות גורם אחד שירכז את כל הסוגיות הקשורות לחברת החשמל. אין מקום לכך שגם מבקר המדינה וגם היועץ המשפטי לממשלה וגם משרד האוצר ועוד גורמים נוספים יטפלו בדברים."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משנה תוכניות ומעלה גם את המחיר !!! (ל"ת)
    רון 02/03/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קנו היום ישראמקו 02/03/2011 11:36
    הגב לתגובה זו
    הזדמנותתתתתתתתתתתת
  • 4.
    מזל שהתחייבות של תשובה זו לא התחייבות של (ל"ת)
    שטייניץ! 02/03/2011 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חי אדוני 02/03/2011 11:10
    הגב לתגובה זו
    אני מחזק את ידיו של יצחק הוא אדם אמין מאוד
  • 2.
    תוך שעתיים שינה דעה סומך על תשובה מנכ" ל דמי (ל"ת)
    א 02/03/2011 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אריק.מ 02/03/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות אדירה, אנחנו חוזים במו עינינו בהתגבשותה של עסקת ענק.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.