ישראמקו מחכה לשמשון: תשקיע 65 מיליון דולר בקידוח שיחל באפריל 2012

השותפות ברישיון אישרו את תחילת הקידוח במחצית השניה של 2012, כאשר המפעילה ATP מעריכה שיבוצע בסביבות אפריל. מבחני ההפקה צפויים לעלות 15 מיליון דולר נוספים

קידוח האקספלורציה ברישיון 'שמשון' יבוצע במהלך המחצית השניה של שנת 2012, כך דיווחה הבוקר (ד') שותפות חיפושי הנפט והגז ישראמקו יהש. השותפות בקידוח אישרו אתמול את ביצוע הקידוח 'שמשון 1', כמו גם את ההתקשרות עם מפעילת הקידוח חברת ATP, שתבצע את הקידוח בעזרת האסדה Sedco Express הקודחת כרגע במאגר 'לוויתן'. לפי ההסכם, תחילת הקידוח מותנה בסיום עבודת האסדה, כאשר המפעילה מעריכה שהדבר יקרה באיזור חודש אפריל בשנה הבאה. הקידוח בשמשון ייעשה לשכבה המכונה "חולות מיוקן" בעומק סופי של 4,500 מטר. תקציב הקידוח יעמוד על 65 מיליון דולר והעלות המשוערת של מבחני ההפקה היא 15 מיליון דולר נוספים. הסקר הסייסמי שבוצע באיזור הרישיון מעלה סבירות של 15% למציאת גז בהיקף של 43 BCM, פחות מחמישית מהכמות שהתגלתה במאגר 'תמר', המכיל 250 BCM. בהודעתה הבוקר ציינה ישראמקו כי המפעילה ATP העבירה את תוצאות הפיענוח הסייסמי של סקר ה-3D לחברת ייעוץ אמריקנית נוספת. חוות הדעת הנוספת תפורסם עם קבלתה בתוך מספר ימים. שמשון הינו רישיון ימי הנמצא המתפרס על שטח של כ-400 קמ"ר ונמצא במרחק של כ-92 ק"מ צפון מערבית לאשקלון. הרישיון מוחזק על ידי ישראמקו (79%), חנ"ל-ים המלח (10%), נפטא (10%) וחנ"ל (1%).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תגובה ל 2 איך בלוף אם תמר זה הקידוח הכי נכון (ל"ת)
    אורי 03/03/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צק בנקאי 02/03/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    בלונדון אפשר להיתערב על כל דבר כל המאמינים מוזמנים לשים את כספם בלב אתם יודעים שלא יקדחו אולי אולי עוד מספר שנים טובות .זה תרגיל כדי לא להפסיד את השטח .אני כבר אומר לכם את מה ישיראמקו יגידו למשקיעים החכמים /האסדה לא פנויה .... כמו כל השנים פעם זה מזג אויר ופעם חם ופעם יש דגים בים
  • 1.
    רועי 02/03/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
    מניה שמתומחרת הרבה מתחת לשווי האמיתי שלה.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.