עידכון: מה השתנה במדד S&P 500?

אייל גורביץ | (6)

הניתוחים האחרונים שלי אודות מדד S&P 500 היו חיוביים למדי ועודני סבור שבטווח הבינוני ארוך נכונו למדד עליות. אלא שהטווח הקצר טומן בחובו לא מעט שינויים וחלקם מהירים מאוד ומחייבים התייחסות נקודתית. שינוי כזה התרחש אתמול ומטבע הדברים שהוא מחייב עדכון מיידי. הדברים שנכתבו אודות הטווחים הארוכים יותר בעינם עומדים.

טווח קצר

בגרף היומי אפשר לראות את המרכיבים הבאים:

1. מהלך העליות שהחל לפני ארבעה ימי מסחר התאפיינו במחזורים נמוכים יחסית.

2. הנר שמאפיין את יום המסחר של אתמול נפתח ב"פער מחירים" עולה". קטן יחסית. שער הפתיחה של היום היה גבוה משער הסגירה של היום הקודם.

3. במהלך היום נסגר הפער במהירות.

4. הנר מכסה לחלוטין את הנר שקדם לו ומייצר תבנית הקרויה בשפה המקצועית "תבנית חובקת" ומעידה על חולשה.

5. מהלך העליות של הימים האחרונים לא הצליח, כפי שהיה אמור לעשות, לחצות מעלה את רמתה שיא הקודמת. כעת נוצר מבנה מחירים הכולל שתי נקודות שיא יורדות ומעיד על לחץ מכירות.

6. בשלב הנוכחי קשה להעריך את היקף הירידות אם כי משילוב המגמה הקצרה יחד עם המגמות הארוכות יותר עולה המסקנה הבאה:

מסקנה - המסקנה היא שבטווח הקצר החובק את הימים הקרובים עולה הסבירות לירידות. יחד עם זאת יש לזכור שמדובר במהלך ירידות קצר טווח שלא אמורה להיות לו השפעה על הטווחים הארוכים יותר המצויים במגמת עלייה.

רמות תמיכה

קשה לדבר על רמות תמיכה במונחים של נקודה בודדת. בטווח הזמן הקצר מסתמנת רמת תמיכה משמעותית ברצועה שבין 1,250 - 1,300 הנקודות והיא מתקבלת מקיומן של רמות תמיכה טבעיות אותן אפשר לראות על גבי הגרף ומחיתוכי פיבונאצ'י.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יו יו 03/03/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    א' עליות, יום ב' ירידות ועדכון להיום עליות. כל הכבוד!!
  • 5.
    ממש גאוני.. (ל"ת)
    ירידות? 02/03/2011 22:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צוהל מאושר 02/03/2011 20:04
    הגב לתגובה זו
    קמצנים,עלובים,מופסדים...רק לבכות וליילל...תינוקות מוצצות..לכו לישון...על תתעוררו!
  • 3.
    שלומי 02/03/2011 15:05
    הגב לתגובה זו
    בעליות עכשיו פתאום צריך לבחון, אולי, לא בטוח, מה נסגר, רק לידיעתך אנחנו הולכים לתיקון של חודשיים - שלוש כלומר הרבה שורטים
  • 2.
    צוצו1 02/03/2011 13:40
    הגב לתגובה זו
    אהבתי את הניתוח המלומד.ב1.3 השוק היה לונג ויום אחרי זה הוא שורט.יש לי הרגשה ש האדם הז לא קנה או מכר בפועל מימיו
  • 1.
    סתם תוהה 02/03/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    המופיע בכל כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט. ברור שישנה חולשה לטווח הקצר וחוסר ודאות. מצפה לקבל המלצות פרקטיות בימים אילו.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי