מהי מגמה? מהי הדרך להצלחה? ואיך משלבים בין השתיים?

דומה שאבן היסוד והרכיב המרכזי בדרך לעסקה מוצלחת מעוגן ביכולת לזהות מגמה
אייל גורביץ | (3)

לא אחת מוצאים עצמם טכנאים, גם וותיקים, ספונים על המחשב ובוהים במבט זגוגי בגרף כלשהו במטרה לזהות את מה שהוא, לדעתי, נשמת אפה של השיטה וכנראה אחד המרכיבים החשובים שלה, שבלעדיו לא תצלח העסקה הבאה: המגמה. תיאוריות טכניות רבות קיימות היום. חלקן מורכבות יותר, חלקן פחות, כללי כניסה ויציאה שונים ומורכבים המתאימים לאופיים המגוון של הסוחרים השונים התפתחו ונבנו במהלך השנים. אולם למען הפקת המיטב מכל אותם תיאוריות וטכניקות שונות, חזקה על הטכנאי שיואיל ויזהה את המגמה השלטת בשוק טרם יסתער על תוכנת המסחר בבנק. ת"א 25 - מגמת עלייה InsertedImg1/> רבים מנסים את מזלם תוך שימוש במדדי עוצמה למיניהם, ממוצעים נעים ושאר כלים סטטיסטיים שמשקלם בתהליך קבלת ההחלטות זניח ולעיתים גם מיותר. קריאה נכונה של הגרף ושיפור מהותי בתהליך קבלת ההחלטות, מגיע אך ורק מתוך מיומנות גבוהה בקריאת הגרף עצמו וזיהוי המגמה. לשחות במעלה הנהר הבנת נושא המגמה נחוץ ביותר לכל המתעתד להפנות את משאביו האינטלקטואליים, המנטאליים והכספיים לעיסוק בטכניקה. מטרתם הבלעדית של כל הכלים הטכניים מתמצה ומתמקד בזיהוי ומדידת המגמה למטרת רכיבה עליה. אנו נחשפים מדי פעם לקלישאות המעלות חיוך כגון "לעולם תסחור בכיוון המגמה" או "המגמה היא חברתך" אולם אף פעם לא עצרנו לבדוק מה באמת ערכן של קלישאות אלה ועד כמה חשובות המה. מניית טבע - מגמת דשדוש < אחד הדברים היותר חשובים במסחר בניירות ערך בכלל ובטכניקה בפרט, הוא היכולת לחתוך הפסדים ולהשאירם קטנים. למעשה, לייצר סטטיסטיקה ובמרכז גבוה הרווח הממוצע לעסקה מההפסד הממוצע לעסקה. רבים סבורים שכדי להצליח במסחר בניירות ערך שומה עליהם לייצר אחוזי הצלחה הגבוהים מ-50%. בכך הם חוטאים לאמת ונסמכים על נתונים ורעיונות שאינם נכונים. משום שאינך יכול להתחייב לגבי אחוזי ההצלחה בעשרת העסקאות הבאות, התחייב לגבי הדברים שעליהם ביכולתך לשלוט. חתוך את ההפסד כשהוא עדיין קטן ותן לרווחים לתפוח. אם להיות ממוקד יותר, בחר רק עסקאות שיחס הסיכוי-סיכון שלהן הוא חיובי. כלומר, פוטנציאל הרווח גדול במידה ניכרת מרמת הסיכון. כך, תיסלל הדרך למסחר רווחי עם אחוזי הצלחה נמוכים מ-50%. ולא יהיה עליך לחשוש מה יקרה אם תפסיד בעסקה. הבאה. להפסד הכספי יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת הן על רמת ההון העצמי והן על ביטחונו של הסוחר וכתוצאה מכך לגרום לו לפעול אינטואיטיבית ולעיתים קרובות כנגד האיתותים הטכניים. לעיתים יהיה על הסוחר "לנסות" את השוק פעמים מספר כאשר כל עסקה תותיר אחריה הפסד זעיר. העסקה המוצלחת בה ירכב הטכנאי על גבה של המגמה, יותיר רווח נאה. ין יפני לדולר - מגמת ירידה המסחר בכיוון המגמה מביא למסקנה חשובה מאוד. גם אם התזמון היה לקוי הרי שהסיכוי להפסד קטן. משול הדבר לשחייה בנהר עם כיוון הזרם או לחלופין נגדו. לכן - הקפד תמיד לסחור בכיוון המגמה. מהי מגמה? באופן כללי, המגמה היא כיוון השוק. כלומר לאיזה כיוון משייט השוק. סדרת גלים בכיוון מסוים וברור היוצרים תוואי מוגדר. אלא שהגדרות אלה אינן מזמנות פעולה אופרטיבית והם כלליות מדי. בשלב זה, דרושה הגדרה יותר ממצה ומדויקת שתאפשר בניית כלים אופרטיביים. שווקים לא נעים בקו ישר, בדרך כלל. תנועתם בנויה מסדרת זיגזגים מעלה או מטה הנראים כשיני משור, או סידרה של גלים עוקבים עם הבחנה ברורה בין נקודות שיא, לנקודות שפל. כיוונם של נקודות השיא והשפל מהווה את מגמת השוק. מגמת עליה מוגדרת כ"סידרה עולה ורצופה של נקודות שיא ונקודות שפל. על כל נקודת שיא, להיות גבוהה מקודמתה ועל כל נקודת שפל להסתיים ברמות גבוהות יותר מקודמתה". כלומר, הדרישה הבסיסית ביותר למיסודה המלא והתהוותה של מגמת עלייה, מתמקדת במינימום הכרחי של שתי נקודות שפל עולות (או שתי נקודות שפל שאינן יורדות) ושתי נקודות שיא עולות. מבנה מחירים מסוג זה, יאפשר נקיטת עמדה תוך שילוב המרכיב החשוב ביותר לצורכי מסחר - Stop Loss. מגמת ירידה מוגדרת כ"סידרה יורדת ורצופה של נקודות שיא ונקודות שפל". על כל נקודת שפל להיות נמוכה יותר מקודמתה ועל כל שיא להסתיים ברמות נמוכות יותר מאלה של קודמתה. הדרישה הבסיסית ביותר להתהוותה וכינונה של מגמת ירידה מובהקת היא שתי נקודות שיא יורדות (או שאינן עולות), ושתי נקודות שפל יורדות. מבנה מסוג זה הוא האיתות האחרון והמוחלט ליציאה מן השוק. סוג המגמה השלישי, הוא למעשה ברירת מחדל, אשר בהנחה זהירה שורר בשוק כשליש מן הזמן הוא ה"דשדוש". אותה תקופת זמן בה מצויים כוחות הביקוש וההיצע בנקודת שיווי משקל יחסית וזמנית. סוג מגמה זה, מאופיין בסדרה אופקית, פחות או יותר, של נקודות שיא ונקודות שפל המצויות סביב אותן רמות. מגמה מסוג זה, משזוהתה בוודאות, טומנת בחובה מגוון אפשרויות מסחר בסמוך לנקודות הקיצון שלה. על ההבדלים בין מגמה מובהקת לשאינה כזאת, בכתבה הבאה. *הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ **כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר. ***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעולה! תודה אייל (ל"ת)
    עופר 15/08/2016 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אייל 02/03/2011 17:05
    הגב לתגובה זו
    כתבה יפה ומלמדת. תודה.
  • מאיר 03/03/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
    כייף לשמוע דברים שאתה יודע אבל מחזקים את מה שאתה חושב אבל כבר לא כל כך זוכר עקב שחיקה של טריידים
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.