בסקטור המניות הכי לא מומלץ - מצאנו כמה הזדמנויות
הבנקים בארה"ב ובאירופה לא מומלצים להחזקת יתר ע"י בתי ההשקעות הגדולים, אך בחינת כמה פרמטרים בדוחותיהם הכספיים חושפת הזדמנויות נקודתיות דווקא במגזר חבוט זה...
מגזר הפיננסים לא התאושש במלואו מהמשבר הכלכלי. בארה"ב הוא סובל מרגולציה אינטנסיבית, הפוגעת בפוטנציאל הרווחים העתידיים (בעיקר מעסקאות בנגזרים פיננסים), ריבית נמוכה והיעדר צמיחת האשראי (המגבילים את רווחי המימון) ושוק דיור מקרטע. באירופה מגבילים אותו משבר החוב, בעיות בשוק הנדל"ן והאשראי וצמיחה איטית. אלא שתמונת המצב לא כל כך עגומה, כפי שניתן להתרשם מנתונים שאציג על מחיר המניה, האיתנות הפיננסית ופוטנציאל הרווח בעשרת הבנקים הגדולים בשני האזורים.
מחיר המניה
ארה"ב
תשואת הדיבידנד של רוב הבנקים הגדולים כמעט אפסית: בעלי המניות הושפעו עד כה מתנודות במחירי המניות ולא מחלוקת רווחים. הבנקים הגדולים נסחרים במכפיל רווח של 13.5, שאינו זול, אך נמוך משהיה לפני המשבר (14 ב-2006 ו-16 ב-2007). מכפילי הרווח של הבנקים JP Morgan, PNC Financial Services ו- Capital One נמוכים במיוחד.
אירופה
תשואת הדיבידנד גבוהה יותר, אך השונות בין מכפילי הרווח גבוהה ולא ניתן להתייחס לבנקים כמקשה אחת. הבנקים Deutsche Bank , BNP Paribas ו- Barclays מציגים מכפילים נמוכים ותשואת דיבידנד גבוהה יחסית.
איתנות פיננסית
ארה"ב
שנתיים מפרוץ המשבר ואיכות האשראי ממשיכה להעיב על הבנקים הגדולים בארה"ב. אולם, בשלושת הבנקים שהזכרנו (JP Morgan, PNC Financial Services ו- Capital One) איכות האשראי סבירה בהחלט. בנוסף, עשרת הבנקים בטבלה צלחו את המשבר חרף קשיי הון ונזילות בתחילת המשבר: ע"י הסתייעות בתכנית ה-TARP וגיוס כספים בשוק ההון הם שיקמו את רמות ההון וכעת אין להם צורך דחוף בגיוסים נוספים. במקביל, היקף הפיקדונות והאשראי צומח בדרך כלל ומעיד על שיפור ברווחיות ובנזילות.
אירופה
למעט Unicredit האיטלקי ו- Banco Bilbao הספרדי, יחסי ההון של רוב הבנקים ברשימה גבוהים. זאת בניגוד למצב בכלל המערכת. תמונת האשראי הבעייתי סבירה ב- Standard Charted הבריטי, BNP Paribas הצרפתי ו- Deutsche Bank הגרמני (גם בהשוואה לבנקים בארה"ב).
יעילות
ארה"ב
היעילות נפגעה בעקבות המשבר, אך אחר כך שבה לרמה שקדמה לו. הבנקים המוצגים בטבלה מצליחים להתייעל למרות שרכשו בנקים עם נכסים בעייתיים, שרמת יעילותם נמוכה, ואיחדו אותם בדוחותיהם.
אירופה
גם כאן אין אחידות, אך ברור שהמצב קשה מבארה"ב. יחס היעילות של Deutsche Bank אמנם גבוה, אך מדובר ברביע חד פעמי, בו הבנק איחד את תוצאות Deutsche Postbank (בנק קמעונאי מקומי שנרכש לאחרונה), דבר הפוגם תחילה ביעילות, אך ישפר את התוצאות בהמשך.
מסקנות
ארה"ב
הבנקים JP Morgan Chase, PNC Financial Services ו Capital One בולטים לחיוב ברמת מכפילים נמוכה מהממוצע, איכות אשראי טובה, נזילות גבוהה ויעילות סבירה.
אירופה
הבנקים Banco Santander, Deutsche Bank, BNP Paribs ו Barclays בולטים לחיוב ברמת מכפילים יחסית נמוכה, חלקם משלמים דיבידנד, איכות האשראי שלהם סבירה, ונזילותם גבוהה. כולם נמצאים ברמת יעילות סבירה, למעט Deutsche Bank, כפי שציינו, כתוצאה מרכישה, ויעילותו צפויה להשתפר.
בשורה התחתונה
בהחלט אפשר להבין מדוע סקטור הבנקאות בארה"ב ואירופה אינו מומלץ להחזקת יתר, אבל בחירת כמה מניות מומלצות עשויה בכל זאת להניב תשואות עודפות
כתבה: אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח ביחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות
- 11.דני 13/01/2011 10:30הגב לתגובה זואם יורשה לי - הטורים שכתבת עד כה מעניינים מאוד וחשובים!
- 10.משקיע 13/01/2011 09:30הגב לתגובה זושלום אורית, מעבר ליחסים הפיננסים המוזכרים, האם מצאת בנקים באירופה שדומים לוולס פארגו בפרמטרים הבאים: 1. תשואה על סך מאזן 2. הפרשה לחובות מסופקים גבוהה מהותית מהממוצע הרב השנתי והתכנסות של גודל זה חזרה לממוצע יגרור עלייה חדה בשורה התחתונה? תודה מראש!
- אורית 13/01/2011 10:16הגב לתגובה זושלום משקיע. קשה למצוא בדיוק בנק שעונה דווקא על שני הפרמטרים שהצגת, HSBC מציג תשואה למאזן של בערך 0.6-0.7 שזה קרוב לזו של וולס פארגו (ותשואה על ההון הרבה יותר גבוהה, של 15%-17%), רמת ההפרשות לחומ\"ס נמוכה ביחס לגודלו בשל פיזור גבוה של נכסים. עדיין, כפי שציינתי בכתבה, הייתי בוחנת עוד כמה פרמטרים.
- משקיע 13/01/2011 10:49כמובן שיש הרבה פרמטרים להסתכל עליהם, אבל בכוונה בחרתי למקד את הדיון באלה. שימי לב שכיום התשואה למאזן של וולס (לפי רווחי 12 חודשים אחרונים) היא 0.75% אך, אם ננרמל את רמת ההפרשות לחובות מסופקים של וולס לפי ממוצע רב שנתי ארוך (הפרשות כאחוז מסך הלוואות) תוכלי לראות שהרווח המייצג שנכון להסתכל עליו יהיה כפול מהרווח הנוכחי של כ 9 מיליארד. מכאן שהתשואה למאזן המייצגת של וולס היא משהו כמו 1.5%. הייתי שמח למצוא עוד בנקים שאפשר להניח שבשנתיים שלוש הקרובות יגיעו לתשואה למאזן של 1.5%. זה פרמטר מאד חשוב בבנקים (כמובן שהוא לא חזות הכל), לפחות לפי וורן באפט. אולי דרך מערכת המידע של בלומברג אפשר לקבל מידע ספציפי שכזה, לסנן לפיו ולעלות עם שמות של עוד בנקים ששווים בדיקה מעמיקה. אם תעשי את התרגיל שעשיתי עבור וולס לבנקים אחרים (לדוגמה סיטי) תיראי שלא תגיעי לתשואה למאזן של מעל אחוז. הייתרון האיכותי של וולס ברור והייתי שמח למצוא עוד בנקים כאלה בתמחור זהה לזה של וולס.
- 9.לאורית,תודה. (ל"ת)לארי 13/01/2011 09:10הגב לתגובה זו
- 8.לארי 12/01/2011 15:55הגב לתגובה זואורית,מה דעתך?תודה.
- אורית 13/01/2011 08:33הגב לתגובה זושלום, מדובר בבנק קטן יחסית במונחים אמריקאים (שווי שוק של כ 4 מיליארד דולר), שקיבל סיוע מכספי ה TARP ועדיין לא סיים להחזירו, כמו הבנקים האמריקאים. השוק כיום נותן עדיפות לבנקים שמחזירים כספי TARP. בנוסף, מצבו הפיננסי חלש ביותר: איתנותו נמוכה, איכות האשראי חלשה (יחס אשראי בעייתי של מעל ל 5% ועודפים נמוכים) והלימות הון נמוכה. עליו להמשיך לגייס הון, כדי לעמוד ביעדים רגולטוריים ובכך הוא עלול לדלל את בעלי המניות.
- 7.דני 12/01/2011 14:38הגב לתגובה זוראשית תודה על המאמר המענין! שאלה ראשונה - האם תוכלי להתיחס לבנק אוף הוואי, שהאנליסטים בחו\"ל משבחים אותו מאוד. שאלה שניה - האם תוכלי להתיחחס ולו בקצרה , לסיטי ולבנק אוף אמריקה. תודה רבה מראש!
- לאורית גם אני מחכה לתשובה מם7 תודה (ל"ת)אורי 12/01/2011 15:52הגב לתגובה זו
- אורית 13/01/2011 10:01היי דני, ניסיתי לכתוב מספר פעמים, אולי מכיוון שהתגובה ארוכה מדי זה לא מתפרסם.. אז אנסה לקצר: בנק אוף הוואי - בנק קטן מאד ולפיכך בעל סיכונים לא מבוטלים. סיטי גרופ - ניכר שיפור חד בתוצאות, מכירת מניות הממשלה והחזר הסיוע מאותתים על יציבות. בנק אוף אמריקה - גם כן שיפור חד בתוצאות, אך הוא חשוף מאד למשכנתאות למגורים בארה\"ב ועלול להפגע מנושא החקירות בנוגע לעיקולים.
- 6.אודו 12/01/2011 11:51הגב לתגובה זולפי המכפילים ולפי הצפי לשיפור ברווחים - הבנקים בארה\"ב זולים יחסית. ההערכה היא גם שהם יחלקו דיבידנדים יותר גבוהים בהמשך השנה. לפי החוק הבסיס של לקנות בזול ולמכור ביוקר - זה הזמן לקנות אותם, גם אחרי 20% עליה בשנה האחרונה.
- 5.סיון 12/01/2011 11:17הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ומאירה עיניים. עם זאת, אין לשכוח ששאיפות הבנקים האמריקניים להיעדר רגולציה ולרווחים בלתי מרוסנים היו אחת הסיבות המרכזיות למשבר הפיננסי בעולם.
- 4.אורית 12/01/2011 11:12הגב לתגובה זושלום מנטליסט ותודה על תגובתך. להערכתי שנת 2011 תהיה שנה קשה למגזר, בעיקר באירופה: הלחץ ממשבר החוב, הצמיחה הנמוכה והיעדר הביקוש לאשראי, מגזר הנדל\"ן המקרתע וכן סביבת הריבית הנמוכה, כולם יכבידו על הסקטור. עם זאת, כפי שציינתי, ישנן כמה הזדמנויות נקודתיות ויתכן שבהמשך אוכל להמליץ על כמה בנקים נוספים, בהם רואים סימני התאוששות. יש לציין שמדובר בעשרת הבנקים הגדולים והחזקים יחסית.
- 3.אורית 12/01/2011 11:07הגב לתגובה זושלום ותודה על תגובתך. בין שאר הפרמטרים שבדקתי, היו ייחס ההון הראשוני, שמשקף את צרכי גיוסי ההון כדי לעמוד בכללים רגולטוריים, רמת האשראי והפקדונות, המשקפים את הנזילות, ויחס האשראי הבעייתי, המשקף את איכות האשראי של הבנק. ההמלצות שלי התמקדו בבנקים בעלי היחסים הטובים יותר, ולהערכתי זה יאפשר להם להתמודד עם החמרה בכלכלה, במיוחד באירופה.
- 2.יוסי מזרחי 12/01/2011 10:48הגב לתגובה זובארה\"ב והן אלו באירופה יהנו משיפור בכלכלה העולמית בכלל ובכלכלות המקומיות בפרט ומצבם ישתפר - הן מבחינת האיתנות הפיננסית והן מבחינת הרווחיות (לגבי יעילות - לא בהכרח...). האם הבנקים השונים, בפרט אלו שהומלצו, יוכלו לעמוד במצב של הדרדרות במצב? האם הם ערוכים לעמוד בזעזועים חדשים - בין השאר אם משבר החובות באירופה יחמיר?
- 1.מנטליסט 12/01/2011 10:19הגב לתגובה זושלום, אורית. כרגיל, נהניתי לקרוא את כתבתך המקצועית. בנוסף, רציתי לשאול אם להערכתך שנת 2011 תיטיב עם הבנקים בכלל ובהבחנה בין ארה\"ב לאירופה בפרט. כלומר, האם את חושבת שבמהלך השנה יהיו הזדמנויות השקעה טובות יותר, או פחות, בהשוואה למצב כעת. תודה.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
