השכר הממוצע נשחק: עמד על 8,189 באוקטובר - ירידה של כ-7% תוך 5 חודשים
בחודש אוקטובר 2010, עמד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים על 8,189 שקלים - ירידה של כ-7% לעומת השכר לפני חמישה חודשים. עם זאת, נתוני המגמה מצביעים על המשך עלייה בשכר הממוצע לרמה הגבוהה בשנה החולפת.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את השכר הממוצע לחודש אוקטובר. מנתוניה עולה, כי מספר משרות השכיר עמד על 2.908 מיליון באוקטובר, עלייה של 1.8% בחישוב שנתי, זאת בהסתמך על עיבוד ראשוני של מדגם דווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי על משרות ושכר על גבי טופס 102 וממקורות מנהליים אחרים.
נתוני המגמה מצביעים על עלייה של 3.5% בחישוב שנתי בשכר הממוצע למשרת שכיר (במחירים שוטפים) בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2010, בהמשך לעלייה של 4.3% בחישוב שנתי בשלושת החודשים הקודמים.
- 7.שר הבועה 07/01/2011 14:54הגב לתגובה זואין נאמן ככסף מזומן. אנשים חושבים שאם הם רכשו בית במחיר מופקע אז יש להם \"נכס\" או \"עוגן\". נראה אותם עומדים בהחזרי המשכנתא..
- 6.יניב 07/01/2011 08:05הגב לתגובה זומעניין כמה זמן יקח עד שהכל יתפוצץ לנו בפרצוף ... הא שכחתי רוצים להעלות את שכר המינימום ב 300 שקל :) חחח
- 5.אריאל 06/01/2011 18:03הגב לתגובה זוחברת חשמל בצרות כלכליות, גייסה כספים בחו\"ל בריבית שערוריתית ורק לא מזמן קראתי שהם רוצים להעלות את התעריף ע\"מ לממן את הגדלת הקיבולת... מזל שכסף למשכורות עתק הם מוצאים... רשות המים נהנית מעליית התעריפים השערורייתים במים וגם היא מוצאת לנכון לנתב כספים אלו לכיסי העובדים. חשוב גם לזכור ששני הארגונים תחת שליטת הממשלה, אני פשוט לא מבין מאיפה החוצפה! אני משלם 45% מס, ותעריפי שירותים מנופחים לגמרי. במקרה אני עובד בחברת אמריקאית אז קל לי לראות את ההבדל בין עמיתי האמריקאים: 1. המשכורת הממצועת שלהן גבוהה יותר, ולא רק בברוטו. גם המס שם נמוך משמעותית. 2. כוח הקנייה שלהם גדול בהרבה. החשמל, מים, אינטרנט, כבלים, טלפון, וכמובן מוצרי צריכה, אלקטרוניקה ולא לשכוח את הדלק שזול שם פי 2 לפחות והרכבים הזולים בשיעור גדול עוד יותר! פעם ראשונה שאני שוקל לרדת מהארץ, ותאמינו לי עצוב לי לומר זאת...
- 4.תפסיקו להסתיר את הנתון של השכר החציוני ! (ל"ת)אמיר 06/01/2011 14:51הגב לתגובה זו
- 3.איתן 06/01/2011 14:20הגב לתגובה זואולי אחת ולתמיד תפרסמו מה השכר החציוני ולא הממוצע ואז באמת תוכלו לראות מה מצב העובדים בישראל
- 2.brk 06/01/2011 14:18הגב לתגובה זוששואפת להיות מלאה השכר הממוצע יורד , איך יתכן שמצד אחד הביקוש לעובדים עולה ומצד שני השכר הראלי יורד , התשובה פשוטה במשק ריכוזי מונופוליסטי שהשכר לא נקבה עפ\"י כוחות השוק זאת התוצאה .
- 1.אלון 06/01/2011 14:07הגב לתגובה זואולי בגלל העסקת האפריקאים על חשבון הישראלים הפשוטים?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
