ניתוח טכני: טבע - סטאטוס קוו

טווח הזמן הארוך מלמד שהתמונה אינה שלילית כפי שניתן לחשוב
אייל גורביץ | (9)

ב-27 ליולי ניתחתי את טבע לאחרונה. היה זה אחרי גל ירידות חריף שמטבע הדברים עורר כותרות והדים רבים לגבי עתידה של המניה. כתבתי אז שהדברים אינם כפי שהם נראים ובעוד שהטווח הקצר יכול להפחיד על רקע התנודתיות הגבוהה הרי שהטווח הארוך מגלה שמהלך העניינים אינו כה גרוע. עוד הערכתי שיש לתת את הדעת לתמיכה שסביב 182 שקלים.

בפועל, נסוגה טבע נקודתית לשפל של 176.90 שקלים למניה ומיד זינקה מעלה. השאלה המרכזית היא לגבי המשך הדרך.

הסימנים

1. התשובות אודות ממד זמן מסוים, בדרך כלל אינן מצויות באותו ממד זמן אלא בממד גבוה יותר. כלומר, את התשובות לדינאמיקה היומית יש לחפש בממד הזמן השבועי וכאן נתמקד. מי שמחפש דרמות לא ימצא אותן בממדי הזמן הארוכים המיוצגים על ידי הגרפים השבועיים או החודשיים שכן אלו מייצגים את הצדדים הרציונאליים של השוק. הדרמות מצויות בדרך כלל בטווח הזמן הקצרים שם שולטים הרגשות.

2. בגרף העמודות השבועי אפשר לראות בברור את קיומו של בלוק מוכרים החוסם לפי שעה כל אפשרות לצלוח את רמת 206 שקלים למניה. אפשר לראות זאת על ידי פעם המחירים היורד שנפער בתחילת יולי יחד עם הירידה החדה ומבטא היצע כבד ברמות הללו. כלומר, ברמת הציפיות לשבועות הקרובים קשה לראות את טבע מייצרת מהלך עליות מעל למחיר זה.

3. מאידך, יש לשים לב לקונים בדמותו של הנר הירוק מלא הגוף שצץ לפני חודש. נר ירוק, בעיקר כאשר הוא נטול צלליות מעיד על שליטה מוחלטת של הקונים. כלומר, טבע נהנית מתמיכת של הקונים סביב 176 - 180 שקלים למניה.

4. לאן זה מביא אותנו - לא רחוק ולא מרגש. סטאטוס קוו. משיכת חבל בין קונים לבין מוכרים שכפי הנראה, דעתם חלוקה לגבי המשך הדרך. כל עוד ישמרו הגבולות, קשה יהיה לצפות לדרמות וכנראה שכל כותרת עיתונאית תתפוגג ותיעלם במהרה. רק חציה ברורה של אחד מהגבולות ילמד על בחירת כוון. אז, יזרמו למשוואה הטכנית פרמטרים חדשים והיה אפשר לנתחה פעם נוספת.

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הכל קורס כל מה שהוא ממליץ ללונג, מעניין (ל"ת)
    כל מה שגורביץ מנתח 16/04/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מושקע בטבע ובטוח 04/01/2011 10:26
    הגב לתגובה זו
    לאסוף מהרצפה חברה זאת הזדמנות פז
  • 5.
    אייל כל עלובי הנפש כאן בכדי לקרוא אותך - אין עליך (ל"ת)
    יעל 02/01/2011 00:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    א 01/01/2011 19:18
    הגב לתגובה זו
    אייל הוא מנתח טכני מהאיכותיים שיש בתחום , מעולם לא הכריח איש לקנות או למכור לפי המלצותיו , מלמד ת'כלס איך לסחור ולהגדיל סיכוי מול סיכון .כל מי שכאן ובפרט המכפישים נכנס מרצונו החופשי מסיבה אחת בלבד - הוא מחזיק מאייל
  • יסיני 02/01/2011 00:39
    הגב לתגובה זו
    של השנה!!!!
  • 3.
    590 01/01/2011 19:07
    הגב לתגובה זו
    כאשר המסטר אמר 590 והמעוף עלה פי 2 אז הבנתי שכל הטכני זה שטויות במיץ עגבניות
  • 2.
    SHIMON 01/01/2011 18:45
    הגב לתגובה זו
    בגלל שאתם מפסידים אתם מנסים להאשים את כולם במקום את עצמכם...
  • 1.
    עשו הפוך הכל 01/01/2011 13:11
    הגב לתגובה זו
    כספו הוא עשה מלימוד טכני וגדוד חללי תלמידיו שלא נשאר להם דבר
  • עידן 01/01/2011 16:25
    הגב לתגובה זו
    כל מי שפותח מכללה מרוויח רק מהקורסים וזה ברור לא? זה נהיה שוק כל אחד חושב שהוא טוב ופותח מכללה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים

על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה

רן קידר |

יוקר המחיה מכביד על המשפחות

דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.


במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.



יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.

השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה

החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.

מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.