כיל מתקרבת לרמות שיא: המיזוג הרוסי סיפק תמיכה, הטבות המס לא אושרו

החברה מרוויחה מהגדלת הריכוזיות בשוק האשלג עקב המיזוג ברוסיה. כיל זינקה היום ב-3.2% - במחזור של יותר מכפול מהממוצע היומי בחצי שנה האחרונה. ועדת הכספים של הכנסת: כיל תשלם מס בשיעור של 18%
ליאור נחום |

חברת כיל סגרה את יום המסחר בתל אביב בעליות נאות, מה שקירב את מחיר המניה לרמות שיא הסטוריות ולקונצנזוס האנליסטים בשוק. הזינוק במניית החברה בימים האחרונים נבע בעיקר מאישור המיזוג בין יצרניות האשלג הרוסיות אורלקלי וסילביניט, פעולה שתגביר ככל הנראה את הריכוזיות בשוק הדשנים.

מניית כיל עלתה היום ב-3.16% לרמה של 62 שקלים במחזור של 283 מיליון שקלים - יותר מפי שניים מהממוצע היומי בחצי השנה האחרונה.

הזינוק החד שמשלימה החברה בשיעור של 15% מתחילת החודש הצמיד את מניית כיל למחיר היעד הממוצע שהעניקו לה האנליסטים בשוק.

הקונצנזוס הממוצע של שישה אנליסטים בבתי ההשקעות עומד על 61 שקלים למניית כיל. מתוכם כחמישה העניקו למניה המלצת "קנייה" ואילו אנליסט בודד המליץ להחזיק במניה. כעת נשאלת השאלה האם האנליסטים יישרו קו עם מחיר המניה ויעדכנו את מחירי היעד כלפי מעלה, או שמא יעדיפו לשנות את המלצותיהם נוכח העליות האחרונות.

בראיון ל-BizportalTV ב-15 בנובמבר אמר גלעד אלפר, מנהל המחקר למשקיעים מוסדיים זרים בבית ההשקעות מיטב כי "כיל זו האחזקה הכי מוצלחת היום בשוק המניות הישראלי... ההאטה הכלכלית בארה"ב לא כל-כך מפריעה כי במילא הביקוש מגיע מהמזרח הרחוק". אלפר חיזק את דבריו תוך מתן המלצת "קנייה" על כיל עם מחיר יעד של 67 שקל, זאת כאשר מחיר המניה עמד על 54.4 שקלים.

יצרניות האשלג הרוסיות אורלקלי וסילביניט הודיעו אתמול על מיזוג ענק בהיקף של כ-23.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה ליצור את חברת האשלג השנייה בגודלה אחרי פוטאש הקנדית. איחוד הכוחות בין החברות הרוסיות יהפוך אותן לחברה מאוחדת בעלת כושר יצור בגובה 17% מסך התפוקה העולמית בשוק הדשנים.

בתוך כך, כושר היצור של פוטאש הקנדית, שמחזיקה ב-10% מכיל, צפוי להתרחב ל-23% מכלל התפוקה העולמית לאחר שהשלימה הרחבות בשלושה מכרות מרכזיים.

מניית כיל נסחרה בסוף יוני 2008 במחיר של 80 שקלים (או 68 ש' מותאם דיבידנדים) מובילת השוק פוטאש עברה את ה-230 דולר למניה. אך משבר האשראי שפקד את השווקים באותה השנה, בהמשך למשבר הסאב-פריים, גרר אחריו מיתון עולמי והביא להתפוצצות בועת המחירים ששררה בשוק הסחורות. החברות ספגו ירידה חדה בביקושים והמניות צנחו.

בשנת 2009 עם הפשרת שוקי האשראי, עלייה במחירי הסחורות והתפוגגות החששות חזרו מניות הדשנים לטפס - מניית כיל זינקה בכ-240% מהשפל שנרשם בנובמבר 2008.

כיל לא תזכה להטבות מס

ועדת הכספים של הכנסת החליטה סופית כי כיל לא תהנה מהטבות מס כחלק מהחוק לעידו השקעות הון בחוק ההסדרים. כתשעה מחברי הוועדה הצביעו בעד החוק ואילו שלושה נמנעו. המשמעות - כיל תשלם מס חברות בשיעור של 18% בדומה לשאר החברות במשק.

נציין כי רגעים לפני אישור החוק בכנסת החליטה ועדת הכספים לתמוך בהסכם לפיו תקבל כיל הטבות מס, וזאת בניגוד לעמדת האוצר. לאחר מסע שכנועים קצר מכיוון שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, התהפכו היוצרות ובהצבעה החוזרת הוחלט על ביטול הטבות המס באופן מוחלט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.