כיל מתקרבת לרמות שיא: המיזוג הרוסי סיפק תמיכה, הטבות המס לא אושרו
חברת כיל סגרה את יום המסחר בתל אביב בעליות נאות, מה שקירב את מחיר המניה לרמות שיא הסטוריות ולקונצנזוס האנליסטים בשוק. הזינוק במניית החברה בימים האחרונים נבע בעיקר מאישור המיזוג בין יצרניות האשלג הרוסיות אורלקלי וסילביניט, פעולה שתגביר ככל הנראה את הריכוזיות בשוק הדשנים.
מניית כיל עלתה היום ב-3.16% לרמה של 62 שקלים במחזור של 283 מיליון שקלים - יותר מפי שניים מהממוצע היומי בחצי השנה האחרונה.
הזינוק החד שמשלימה החברה בשיעור של 15% מתחילת החודש הצמיד את מניית כיל למחיר היעד הממוצע שהעניקו לה האנליסטים בשוק.
הקונצנזוס הממוצע של שישה אנליסטים בבתי ההשקעות עומד על 61 שקלים למניית כיל. מתוכם כחמישה העניקו למניה המלצת "קנייה" ואילו אנליסט בודד המליץ להחזיק במניה. כעת נשאלת השאלה האם האנליסטים יישרו קו עם מחיר המניה ויעדכנו את מחירי היעד כלפי מעלה, או שמא יעדיפו לשנות את המלצותיהם נוכח העליות האחרונות.
בראיון ל-BizportalTV ב-15 בנובמבר אמר גלעד אלפר, מנהל המחקר למשקיעים מוסדיים זרים בבית ההשקעות מיטב כי "כיל זו האחזקה הכי מוצלחת היום בשוק המניות הישראלי... ההאטה הכלכלית בארה"ב לא כל-כך מפריעה כי במילא הביקוש מגיע מהמזרח הרחוק". אלפר חיזק את דבריו תוך מתן המלצת "קנייה" על כיל עם מחיר יעד של 67 שקל, זאת כאשר מחיר המניה עמד על 54.4 שקלים.
יצרניות האשלג הרוסיות אורלקלי וסילביניט הודיעו אתמול על מיזוג ענק בהיקף של כ-23.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה ליצור את חברת האשלג השנייה בגודלה אחרי פוטאש הקנדית. איחוד הכוחות בין החברות הרוסיות יהפוך אותן לחברה מאוחדת בעלת כושר יצור בגובה 17% מסך התפוקה העולמית בשוק הדשנים.
בתוך כך, כושר היצור של פוטאש הקנדית, שמחזיקה ב-10% מכיל, צפוי להתרחב ל-23% מכלל התפוקה העולמית לאחר שהשלימה הרחבות בשלושה מכרות מרכזיים.
מניית כיל נסחרה בסוף יוני 2008 במחיר של 80 שקלים (או 68 ש' מותאם דיבידנדים) מובילת השוק פוטאש עברה את ה-230 דולר למניה. אך משבר האשראי שפקד את השווקים באותה השנה, בהמשך למשבר הסאב-פריים, גרר אחריו מיתון עולמי והביא להתפוצצות בועת המחירים ששררה בשוק הסחורות. החברות ספגו ירידה חדה בביקושים והמניות צנחו.
בשנת 2009 עם הפשרת שוקי האשראי, עלייה במחירי הסחורות והתפוגגות החששות חזרו מניות הדשנים לטפס - מניית כיל זינקה בכ-240% מהשפל שנרשם בנובמבר 2008.
כיל לא תזכה להטבות מס
ועדת הכספים של הכנסת החליטה סופית כי כיל לא תהנה מהטבות מס כחלק מהחוק לעידו השקעות הון בחוק ההסדרים. כתשעה מחברי הוועדה הצביעו בעד החוק ואילו שלושה נמנעו. המשמעות - כיל תשלם מס חברות בשיעור של 18% בדומה לשאר החברות במשק.
נציין כי רגעים לפני אישור החוק בכנסת החליטה ועדת הכספים לתמוך בהסכם לפיו תקבל כיל הטבות מס, וזאת בניגוד לעמדת האוצר. לאחר מסע שכנועים קצר מכיוון שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, התהפכו היוצרות ובהצבעה החוזרת הוחלט על ביטול הטבות המס באופן מוחלט.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
