מחריף משבר האמון בין המשקיעים לנגיד האמריקני

כלכלני אימפקט מקבוצת בנק איגוד: התשואות על האג"ח חצו את רף ה-3% וגם הריבית על המשכנתאות התייקרה
צחי ליבוביץ |

תכנית החילוץ השנייה של הפד' נכשלה כבר על הנייר. המשקיעים נוטשים את האג"ח הממשלתי . ההערכות ל-2011 : רצף הנתונים הטובים לא יימשך. הריבית הקצרה לא צפויה לעלות.

על רקע נתונים מעט מעודדים שהגיעו מהפרסומים בימים האחרונים לפיהם מדד אמון הצרכנים בארה"ב עלה זה החודש השני ברציפות יש לסייג את ההתלהבות מנתונים נוספים המלמדים כי המשק האמריקאי עדיין מדשדש עמוק בבוץ המשבר הכלכלי וספק אם שנת 2011 תהיה שנת המפנה אלא אם פעולות החילוץ שהכריז עליהם הממשל יתבצעו בפועל. הכוונה לתכנית החילוץ השנייה לרכישות אג"ח בהיקף של כ- 600 מיליארד דולר עליה הכריז הבנק המרכזי.

בכדי להבחין בשינוי מגמה חיובי למשק האמריקאי נחוצים לנו לפחות שישה חודשים של נתונים חיוביים ורצופים. חרף העלייה במדד אמון הצרכנים הרי שדו"ח התעסוקה האחרון היה מאכזב ביותר לאחר שבישר על גידול של 39 אלף משרות בלבד לעומת צפי לגידול של 155 אלף משרות ובנוסף, שיעור האבטלה טיפס ל-9.8% לעומת הציפיות להתייצבות ברמה של 9.6%. המשמעות: שוק העבודה בארה"ב עדיין מקרטע.

אותות המשבר הכלכלי הולכים ומתרחבים לאחר שהמשקיעים נוכחו שהפד' אינו מיישם את תוכניות החילוץ עליהם הוא הכריז. בתכנית החילוץ הראשונה מימן הממשל האמריקאי רק כרבע מהיקף רכישות האג"ח עליהן הכריז. קרי, כ- 175 מיליארד דולר מתוך ה-700 מיליארד עפ"י התוכנית המקורית.

המשך רכישות האג"ח הופסקו לאחר שחל שיפור מה בנתוני המאקרו. ואילו תכנית החילוץ השנייה שדיברה על רכישות אג"ח בהיקף של כ-600 מיליארד דולר נחלה כישלון חרוץ כבר על הנייר עוד טרם הוצא דולר אחד לרכישת אג"ח. זאת, לאחר שהמשקיעים נוכחו שכנראה אין בכוונת הממשל ליישם את תוכניותיו והן נשארות ברובן כתכניות מגירה במיוחד כאשר מתחילים להתפרסם נתוני מאקרו מעודדים.

עלייה בתשואות האג"ח הממשלתי מלמדת כי המשקיעים חדלו להאמין להכרזות החילוץ של ממשלת ארה"ב ונטשו את האפיק הסולידי לטובת האפיק המנייתי. זהו משבר אמון מאוד משמעותי המתחולל עתה בין המשקיעים לבין הבנק המרכזי הפדרלי ומעידה על כך העלייה החדה בתשואות האג"ח הממשלתי שחצתה השבוע את רף 3% .

כשלון של הפד': התשואות על האג"ח לא יורדות וגם המשכנתא מתייקרת

התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים לא רק שלא ירדה אלא אף זינקה ב-14 נקודות בסיס לרמה של 3.01% ואילו אגרות החוב לתקופה של 30 שנה הציגו עלייה של 11 נקודות בסיס ונמצאות ברמה של 4.31%. תשואות גבוהות אלו מצביעות כי תכנית החילוץ השנייה עליה הכריז הפד' אכן נחלה כישלון חרוץ עוד טרם יצאה אל הפועל.

באמצעות תכנית החילוץ שהתווה הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב) התכוון הממשל האמריקאי להוריד את הריביות על המשכנתאות בכדי לעודד רכישה של בתים חדשים ומחזור של משכנתאות בקרב הרוכשים שנקלעו לקשיים דבר שעשוי היה לחמם את שוק הנדל"ן ומטבע

הדברים למשוך אחריו סקטורים נוספים של צריכה . הפד' לא הצליח במשימתו והראייה: גם הריביות על המשכנתאות עלו לאחרונה בצורה ניכרת: ריבית משכנתאות ל -15 שנה עומדת היום על 4.05% לעומת 3.93% בשבוע שעבר. משכנתא ל- 30 שנה עומדת היום על 4.7% לעומת 4.55% בשבוע שעבר. רוכשי הדירות הפוטנציאליים ייאלצו להמתין לזמנים טובים יותר וגם אותם אלה שיעדיפו למחזר את המשכנתא בריבית זולה מזו הקיימת היום.

הצפי ל 2011 : סכנת דפלציה אם הממשל לא יפעיל את תכנית החילוץ

להערכתנו רצף הנתונים הטובים לא יימשך. הצפי להעלאת ריבית לא יתקצר קרי, תימשך המגמה של ריבית אפס.

בשלב זה בו התשואות על האג"ח עולות חזק מידי ומהר מידי - תימשך מגמת הנטישה של המשקיעים. אם וכאשר הפד' יאותת על כוונתו האמיתית להוציא לפועל את תכנית החילוץ השנייה ייתכן ונראה ירידת תשואות באג"ח ממשלת ארה"ב וגם ירידה בריבית על המשכנתאות. הורדת הריבית על המשכנתאות וחימום סקטור הנדל"ן היא פעולת חירום של הפד' כיוון שכיום ארה"ב נמצאת קרובה מאוד לדפלציה עם שיעור אינפלציה שנתי סביב 1%.

דפלציה מוכרזת בסביבת אינפלציה אפס

במידה ותכנית החילוץ השנייה לא תיושם ואו לא תצליח והתשואות על האג"ח הממשלתי יעלו במקום לרדת על כל המשתמע מכך - אזי הצרכן האמריקאי יתקשה להגדיל את הביקוש הפרטי למוצרי צריכה וכתוצאה מכך לא רק שלא תהייה עליית מחירים אלא תיתכן מגמה הפוכה של ירידת מחירים מה שאכן עלול להוביל את המשק האמריקאי לדפלציה בטווח הקרוב של שנתיים שלוש - תרחיש שיש להימנע ממנו עקב הקושי ליישם בו פתרונות כלכליים ללא תופעות לוואי קשות.

מאת: צחי ליבוביץ' מנהל השקעות ראשי באימפקט ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.