התקלה בסלקום: למה המניה לא הגיבה, ואיך הבלגן עוד יכול להיות לטובת החברה
התקלה של סלקום אתמול הוגדרה בענף וגם ע"י החברה עצמה, כתקלה הגדולה ביותר שידע שוק הסלולר. החברה אף הגדילה לתאר את אופי התקלה כפגיעה באבי העורקים לא פחות. ושוק ההון? אתמול סיימה מניית סלקום את יום המסחר (כאשר אתרי האינטרנט כבר דיווחו על התקלה בשעות הצהריים) בעליה של 1% לעומת מדד המעוף שעלה בכ-0.7% בלבד. היום מניית החברה מוסיפה לערכה עוד 0.6%, קצת מעל עליית מדד המעוף. תקלה באבי העורקים המשתקת שליש מדינה כמעט ליום שלם ושוק ההון אדיש, הכיצד?
ראשית, החברה לא הוציאה הודעה לבורסה (ייתכן והודעה כזו כן היתה פוגעת בשער המניה) בוודאי בעצת עורכי הדין שלה. אמנם, הפגיעה היא מהותית ברשת אך לא בדו"חות הכספיים כל עוד מדובר בתקלה של יום אחד. שנית, בחישוב גס של הפגיעה הישירה, כלומר אובדן הכנסות כתוצאה מאי יצירת שיחות ומסרונים, הגענו לפוטנציאל פגיעה מקסימאלי של כ-15 מיליון שקלים. זה בוודאי לא אמור לרגש את שוק ההון כאשר מדובר בחברה המייצרת הכנסות רבעוניות של כ- 1.7 מיליארד שקלים.
נזק תדמיתי? שוק ההון לא מתרגש בינתיים גם מנזק תדמיתי. בשיווי המשקל המדהים הקיים בשוק הסלולר, ברור לכולם כי לא פלאפון ולא פרטנר ישחרו לטרף (לקוחות עסקיים ופרטיים כועסים) כי יום אחד תקלה כזו גם יכולה לקרות להן שיווי משקל כבר אמרנו? מתחרים קטנים המשחרים לטרף כזה עוד לא קיימים ונותר רק לדמיין מה היה קורה למפעיל וירטואלי קטן הרוכב על רשת סלקום ביום כזה של תקלות, לא בטוח שהיה שורד את היום הזה. נקודה למחשבה גם לרגולטורים המעוניינים בעוד ועוד תשתיות ועוד ספקי שירות במדינת ישראל. יכול היות שכדאי לתת אינסנטיב רק למפעיל אחד נוסף שיקים רשת טובה וחזקה עם גב חזק מאחוריו (מירס).
ההתנהלות של עמוס שפירא
עמוס שפירא אחר הצהריים אתמול, מנכ"ל החברה שהוא איש שיווק בכל רמ"ח איבריו, יצא קבל עם ועולם ונתן את ההרגשה שכל מילה היוצאת מפיו היא אמת ושהכאב הוא אמיתי. תקדים מצויין להתייצבות כזו היא של מנכ"ל yes רון אילון לפני מספר שנים בעת הפרעת השידורים של הספינה ההולנדית. אילון התנצל אז, לקח אחריות ודאג לפצות את לקוחות החברה בפיצוי שנתפס אמיתי והוגן.
התוצאה של הפיצוי שכלל 3 חודשים של כל הערוצים פתוחים בחינם, הביא להגדלת ההכנסה הממוצעת ממנוי לאחר תום 3 חודשי הפיצוי. המנויים גילו ערוצים חדשים שהיו מוכנים לשלם על חלקם לאחר תום הפיצוי. לאור ניסיונו של עמוס שפירא בעולם השיווק, ניתן לסמוך על הנהלת סלקום שתדע להוציא מתוק מעז על ידי פיצויים דומים. הגדלת חבילות הגלישה בחינם לתקופה מסויימת, תוכן מהפורטל בחינם לאותה תקופה ועוד. אם הפיצוי ייתפס כהוגן ובעל ערך, כשהוא יסתיים, החברה עוד תפיק תועלת מהמשבר של אתמול... אז גם שוק ההון הקשיב אתמול לעמוס שפירא וכל עוד התקלה מאחורינו, ברור מאליו כי ההשלכה על תוצאותיה הכספיות של החברה בעתיד שולית עד לא קיימת.
תביעות ייצוגיות - לא אמור להפחיד
תביעות ייצוגיות הנתונים הנאספים על היקף התביעות הייצוגיות כבר חוצים את רף ה- 2 מיליארד שקל. לאחר אינספור תביעות ייצוגיות בענף התקשורת שבדרך כלל פרנסו רק את עורכי הדין, גם מזה שוק ההון לא מתרגש וכנראה באמת סומך על עמוס שפירא שיידע להוציא את החברה מחוזקת מאתמול. בכל מקרה, שוק ההון כבר כנראה הפנים שכדי לזעזע את ספינות הענק של חברות התקשורת הגדולות צריכה להתחולל סופת הוריקן בקנה מידה מקומי, זה לא קרה.
מאת: ערן יעקובי, מנהל המחקר בדש ברוקראז'
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
