מנסים כיוון חדש: המשבר באירופה פגע במולטימטריקס - נכנסת לשוק האנרגיה החלופית
במקביל לפרסום הדו"חות שהציגו גידול של כ-50% בהפסד הרבעוני לרמה של כ-2 מיליון שקלים, חברת האחזקות מולטימטריקס הודיעה היום (ד') כי היא מנצלת את האופציה הקיימת בידיה לכניסה לעסקי האנרגיה החלופית. החברה רוכשת 50% מזכויות פעילות הפקת אנרגית חשמל באמצעות טורבינות רוח בארץ ובחו"ל, מידי חברת מי גולן הנמצאת בבעלותם של ד"ר צהל הראל וד"ר אברהם מלמד. היקף העיסקה עומד על כ-38 מיליון שקלים. במסגרת העסקה, תוקם חברת בת ייעודית בשם "צהל אחזקות" שתוחזק על ידי מולטימטריקס וד"ר צהל הראל 50%-50% ותרכז את פעילות אנרגיית הרוח, ייזום של חוות רוח נוספות בישראל ובחו"ל, ניתוח מדידות רוח בישראל והסכם מתן שרות הפעלה ואחזקה עם חברת אנרגית רוח ירוקה. לאחר אישור ההסכם תחזיק מולטימטריקס ב-50% מחוות הרוח הקיימת בגולן בהיקף 6 מגה וואט, אותה עתידה החברה המשותפת לשדרג להיקף ייצור של 14 מגה וואט. כמו כן, תחזיק החברה ב-50% בשתי חוות רוח נוספות בהיקף של 400 מגה וואט, בשותפות עם חברת AES האמריקאית. החברה פועלת בימים אלו לקבל את כל האישורים הדרושים להקמת חוות רוח בהיקף 155 מגה וואט והרחבת הפרויקט להיקף של 400 מגה וואט. בתוך כך, פועלת החברה להקמת פרויקט נוסף בגליל בהיקף של עד 100 מגה וואט ולהשגת קבלת אישור יצרן חשמל לחווה זו. באשר למספרים מסרה החברה כי מתוך 38 מיליוני השקלים יקוזזו כ-2.66 מיליון שקלים שמולטימטריקס שילמו מבעוד מועד, דמי אופציה ששולמו על ידי החברה למוכרים והלוואות שניתנו למוכרים. זאת ועוד, תעמיד החברה הלוואת בעלים לחברת צהל אחזקות בסך של 42 מליון ששקלים, שתהיה לתקופה של 12 שנים. לדברי אורי אומיד, מנכ"ל מולטימטריקס "אנו מאמינים כי פעילות זו תוכל לייצר ערך למשקיעי החברה וכן לאזרחי ישראל. בימים בהם תשומת ליבם של המשקיעים נתונה לחברות המבצעות בדיקת היתכנות לגבי קיומם של מקורות אנרגיה שונים, משאב הרוח כבר מצוי וקיים ולא יתכלה לעולם. במדינת ישראל בכלל וברמת הגולן בפרט אנו עדים למדידות רוח מהטובות בעולם וכל שעלינו לעשות הוא לרתום אותו ליצור אנרגיה זולה, נקייה ובאופן מיידי". מולטימטריקס סובלת מהמשבר באירופה נכון להיום, פעילותה של החברה מתמצה בהפעלתו השוטפת של נכס מלונאי המצוי באיים הקנאריים שבספרד, ובעסקי השכרה ומכירה של יחידות נופש. מן הדו"ח של החברה נראה כי משבר החוב באירופה משפיע לרעה על פעילותה של החברה. מולטימטריקס מודיעה למשקיעים כי יעד המכירות שהוכרז, מבוטל כעת. זאת בין היתר בשל הקשיים שמערימים הבנקים בספרד על קבוצת משקיעים פרטית מאירלנד, בכל הנוגע להעמדת מימון. "לאור המצב הכלכלי הקשה באירופה בכלל ובאירלנד בפרט, למיטב ידיעת החברה, בנקים מקומיים בספרד מסרבים לתת מימון לרוכשים הפוטנציאליים וזאת מאחר והינם אזרחי אירלנד, מדינה המצויה במצב כלכלי קשה ביותר", כך נכתב בדו"ח החברה.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמת מס העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.
