מנסים כיוון חדש: המשבר באירופה פגע במולטימטריקס - נכנסת לשוק האנרגיה החלופית

מולטימטריקס דיווחה היום על גידול של 50% בהפסד הרבעוני. במקביל, החברה רוכשת 50% מזכויות פעילות הפקת אנרגית חשמל באמצעות טורבינות רוח בארץ ובחו"ל מידי חברת מי גולן
לירוי פרי |

במקביל לפרסום הדו"חות שהציגו גידול של כ-50% בהפסד הרבעוני לרמה של כ-2 מיליון שקלים, חברת האחזקות מולטימטריקס הודיעה היום (ד') כי היא מנצלת את האופציה הקיימת בידיה לכניסה לעסקי האנרגיה החלופית.

החברה רוכשת 50% מזכויות פעילות הפקת אנרגית חשמל באמצעות טורבינות רוח בארץ ובחו"ל, מידי חברת מי גולן הנמצאת בבעלותם של ד"ר צהל הראל וד"ר אברהם מלמד. היקף העיסקה עומד על כ-38 מיליון שקלים.

במסגרת העסקה, תוקם חברת בת ייעודית בשם "צהל אחזקות" שתוחזק על ידי מולטימטריקס וד"ר צהל הראל 50%-50% ותרכז את פעילות אנרגיית הרוח, ייזום של חוות רוח נוספות בישראל ובחו"ל, ניתוח מדידות רוח בישראל והסכם מתן שרות הפעלה ואחזקה עם חברת אנרגית רוח ירוקה.

לאחר אישור ההסכם תחזיק מולטימטריקס ב-50% מחוות הרוח הקיימת בגולן בהיקף 6 מגה וואט, אותה עתידה החברה המשותפת לשדרג להיקף ייצור של 14 מגה וואט. כמו כן, תחזיק החברה ב-50% בשתי חוות רוח נוספות בהיקף של 400 מגה וואט, בשותפות עם חברת AES האמריקאית.

החברה פועלת בימים אלו לקבל את כל האישורים הדרושים להקמת חוות רוח בהיקף 155 מגה וואט והרחבת הפרויקט להיקף של 400 מגה וואט. בתוך כך, פועלת החברה להקמת פרויקט נוסף בגליל בהיקף של עד 100 מגה וואט ולהשגת קבלת אישור יצרן חשמל לחווה זו.

באשר למספרים מסרה החברה כי מתוך 38 מיליוני השקלים יקוזזו כ-2.66 מיליון שקלים שמולטימטריקס שילמו מבעוד מועד, דמי אופציה ששולמו על ידי החברה למוכרים והלוואות שניתנו למוכרים. זאת ועוד, תעמיד החברה הלוואת בעלים לחברת צהל אחזקות בסך של 42 מליון ששקלים, שתהיה לתקופה של 12 שנים.

לדברי אורי אומיד, מנכ"ל מולטימטריקס "אנו מאמינים כי פעילות זו תוכל לייצר ערך למשקיעי החברה וכן לאזרחי ישראל. בימים בהם תשומת ליבם של המשקיעים נתונה לחברות המבצעות בדיקת היתכנות לגבי קיומם של מקורות אנרגיה שונים, משאב הרוח כבר מצוי וקיים ולא יתכלה לעולם. במדינת ישראל בכלל וברמת הגולן בפרט אנו עדים למדידות רוח מהטובות בעולם וכל שעלינו לעשות הוא לרתום אותו ליצור אנרגיה זולה, נקייה ובאופן מיידי".

מולטימטריקס סובלת מהמשבר באירופה

נכון להיום, פעילותה של החברה מתמצה בהפעלתו השוטפת של נכס מלונאי המצוי באיים הקנאריים שבספרד, ובעסקי השכרה ומכירה של יחידות נופש. מן הדו"ח של החברה נראה כי משבר החוב באירופה משפיע לרעה על פעילותה של החברה.

מולטימטריקס מודיעה למשקיעים כי יעד המכירות שהוכרז, מבוטל כעת. זאת בין היתר בשל הקשיים שמערימים הבנקים בספרד על קבוצת משקיעים פרטית מאירלנד, בכל הנוגע להעמדת מימון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.