מיוחד

רפורמת הפנסיה: עובד שמשתכר 8,000 שקל וחוסך בגמל - ירוויח עוד 75 א' שקל

האוצר פרסם אתמול את הרפורמה בחיסכון הפנסיוני. Bizportal עשה סימולציה למסלולים השונים לפי שכר של 4,000 שקלים, 8,000 שקלים ו-20,000 שקלים. איפה אתם בתמונה הזו?
יוסי פינק |

משרד האוצר פרסם אתמול את הרפורמה בחיסכון הפנסיוני. מדובר ברפורמה שבבסיסה באה מצד אחד להגביר את התחרות בענף ע"י השוואת דמי הניהול במסלולים השונים (קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים), מצד שני להגביר את השקיפות בענף ע"י קביעת כללי דיווח ברורים יותר לעמיתים. הרפורמה באה לטפל למעשה במורכבות המוגזמת של המוצרים, בחוסר השקיפות, בייעוץ המוטה של הסוכנים ובתוך כך כך גם בדמי הניהול הגבוהים. לעיקרי התוכנית - לחץ כאן למדור פנסיה ב-Bizportal - לחץ כאן במצגת שפרסם האוצר, ניתן לראות כי חוסך ותיק בקופ"ג עם יתרה של 200,000 שקלים מגיע בעקבות השינוי בתקרת דמי הניהול לחיסכון חודשי של 1,600 שקלים. מרמה של 4,000 שקלים דמי ניהול בשנה לפני הרפרומה לרמה של 2,600 שקלים אחריה. ירון שמיר, מומחה הגמל של Bizportal לקח את הסימולציה הזו צעד אחד קדימה. ובדק מה יהיו ההשפעות בעבור מי שמשתכר 4,000 שקלים, מי שמשתכר 8,000 שקלים ומי שמשתכר 20,000 שקלים. המוצר הנחות ביותר בחיסכון הפנסיוני כיום הוא קופת הגמל ולכן במוצר הזה השינוי בעקבות הרפורמה הוא המשמעותי. אדם שמשתכר במשל 32 שנים שכר של 4,000 שקלים לחודש, יגיע לחיסכון של 390 אלף שקלים בפורמט הקיים ולחיסכון של 424.5 אלף שקלים אחרי הרפורמה. מי שמסתכר 8,000 שקלים ידיע לחיסכון של 856 אלף שקלים אחרי הרפורמה לעומת 780 אלף שקלים כיום. מי שמשתכר 20,000 שקלים יגיע אחרי הרפורמה לחיסכון של 2.14 מיליון שקלים לעומת 1.95 מיליון שקלים כיום. בביטוח המנהלים, אם ניקח בחשבון שהגופים יקחו את מקסימום דמי הניהול שהם יכוליחם לגבות, קורה מצב הפוך. אדם שמשתכר 4,000 שקלים במשך 32 שנים יגיע אחרי הרפורמה לחיסכון של 424 אלף שקלים (כמו בקופת הגמל, שכן התנאים הושוו) לעומת 434 אלף שקלים כיום. מי שמשתכר 8,000 שקלים בחודש יגיע ל-856 אלף שקלים אחרי הרפורמה לעומת 869 אלף שקלים במצב הנוכחי ומי שמשתכר 20,000 שקלים במשך 32 שנים יגיע ל-2.14 מיליון שקלים אחרי הרפורמה לעומת 2.17 מיליון שקלים כיום. בקרן הפנסיה שהינה המסלול המועדף למשתכר הנמוך עד הממוצע אחרי הרפורמה וגם לפניה (בהיבט של דמי הניהול) - החיסכון מגיע ל-479 אלף שקלים למשתכר 4,000 שקלים, ל-958 אלף שקלים למשתכר 8,000 שקלים ו-2.12 מיליון שקלים למשתכר 20,000 שקלים. נציין כי במקרה של קופת הגמל, הבדיקה נעשתה לפי דמי ניהול מקסימליים כיום לעומת דמי ניהול מקסימלים אחרי השינוי. לגבי ביטוח המנהלים, הבדיקה נעשתה לפי אחת התוכניות הנפוצות כיום (10% מההפקה ויורד עד 5% + 1% מהצבירה באופן קבוע) לעומת דמי הניהול המקסימלים המותרים ברפורמה. הערכה היא שקביעת דמי הניהול המוצעים יביאו כנראה את הענף הפנסיוני לפחות בהתחלה להתייצב סביב דמי ניהול אלו, אנו רואים שבדמי הניהול המקסימלים לא שופר מצבו של החוסך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.