השקעתם בחברת תרופות; מה הסיכוי שהתרופה תצא לשוק?
בדצמבר 2004 התרסקה מניית פארמוס בכ-60% תוך יום אחד לאחר שדיווחה על כשלון בשלב השלישי והאחרון של הניסוי בתרופת הדקסנבינול, שיועדה לטיפול בפגיעות מוח כתוצאה מטראומה. תקוות המשקיעים והספקולנטים נגוזו וצללו יחד עם מחיר המניה שירד מ-17.5 דולר למחיר של 7.3 דולר.
בחודש פברואר 2007 דיווחה פארמוס על כישלון השלב השני של הניסוי הקליני בתרופת קאנאבינור לטיפול בכאבים, ובשלב זה נראה כי אחרוני המשקיעים אשר עדיין החזיקו אצבעות לחברה שתרופותיה מבוססות על צמח הקנביס נטשו את ההשקעה המבטיחה, והורידו את המניה למחיר השערורייתי של כ-1.5 דולר – התרסקות של כ-92% ממחירה נכון ל-אוקטובר 2004.
מקרה פארמוס הותיר את המשקיעים פעורי פה, אבל כמה מפעילי שוק ההון שהשקיעו בפארמוס ובחברות ביוטכנלוגיה אחרות שמפתחות תרופות באמת מבינים היכן הם שמים את כספם? כמה מהם יודעים כי רק תרופה אחת מכל 10,000 תרופות הנמצאות בפיתוח, תשרוד את המסלול המתיש מתחילת הפיתוח במעבדת המחקר ועד לשיווקו? וכי עלות הפיתוח של תרופה מגיע ל-800 מיליון דולר ועשויה להמשך כ-15 שנה.
המשקיעים, מפנטזים בעיקר על הפוטנציאל הקיים, והוא בהחלט עצום. בשנת 2005 נמכרו בעולם 103 תרופות שגרפו הכנסות של למעלה ממיליארד דולר כל אחת, ו-171 תרופות מכרו למעלה מחצי מיליארד דולר כל אחת בשנה זו.
החלומות אם כן רבים, אבל מי שבאמת התעמק בנושא יגלה כי גם במקרה של פארמוס שטיפסה מספר שלבים קריטיים והגיע אל שלב הניסויים השלישי (phase 3), עמד עדיין יחס הסיכוי סיכון על 50% בלבד, והמשך תהליך הניסויים שגם במידה והצליח עשוי היה לארוך כ-5 שנים נוספות עד ליציאת התרופה לשוק.
השלבים, העלויות, הסיכויים
השלב הראשון בפיתוח כפי שיופיע בחברות ביוטכנולוגיה, פארמה, או מחקר, נקרא In Vitro (חוץ - גופי). הכוונה לשלב של בחינת הרעיון - בדיקת החומרים בתוך מבחנות במעבדה וסקירה של עד 2000 דגימות של נוגדנים, תהליך שעשוי להמשך 2-4 שנים. בתרגום למונחי השקעה בכדי לעבור את השלב הראשוני תצטרך החברה לגייס סכום של 0.5-5 מיליון דולר. שלב זה מאפיין בעיקר חברות שנמצאות בתחילת דרכן (בחברות שמפתחות מוצר יחיד), או יחידות מחקר בתוך האוניברסיטאות.
השלב השני - הפרה קליני נקרא גם In Vivo (בגוף החי), ובסיסו - ניסויים בבעלי חיים, לבדיקת רעילות החומר. כבר בשלב זה תידרש החברה להיערך כראוי ולדווח לInvestigational New Drug- או לגוף שנקרא CTX, על מחקר בתרופה חדשה, ולבצע את בדיקות המעבדה תחת תקנות גוף מבקר (GLP). בשלב זה שימשך 3-5 שנים תוציא החברה סכום של 2-10 מיליון דולר, תלוי כמובן במורכבות ובמשך זמן הניסוי.
את הבדיקות יש לבצע על שני מודלים של חיות לפחות (זן של בע"ח קטנים כגון חולדות וזן של בע"ח גדולים כגון חזירים), מה שמייקר עוד את הבדיקות היקרות. מעבר לפרטים המקצועיים, השורה התחתונה עבור המשקיע מצביעה על כך שכ-60% מהניסויים בשלב זה לא ימשיכו לשלב הניסויים הקליניים.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותרפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
רפאל חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.
