מפסידי השנים האחרונות: הדודה שרה והשכנה ממול
לפני כשבוע כתבתי כי הדרך הנכונה לעשות כסף מהשקעה בניירות ערך היא הצמדות לשיטת עבודה ברורה (ובשאיפה גם פשוטה) ולאחר מכן הקפדה על משמעת ברזל. הדבר בהחלט נכון אך האם לכל אדם יש את האפשרות לפעול כך? לדודה שרה ולשכנה ממול יש שיטה והם נצמדו אליה, אז איך זה שבכל זאת הן המפסידות הגדולות של השנים האחרונות?
כשאני אומר "המפסידים הגדולים של השנים האחרונות" אני ממש לא מתכוון לסוחרים ה"חכמים", אלו שקונים ומוכרים מניות אחת לכמה ימים או שבועות ובדרך כלל מפסידים כסף עקב חוסר משמעת עצמית או ניסיונות פרועים להידחף למגמה מבלי לקבוע רמות סיכון.
כשאני אומר "הדודה שרה והשכנה ממול" אני מתכוון לאלה שמידי פעם קוראים עיתון ומקבלים החלטות הרות גורל על סמך אמונה או קיבעון שהנייר (מט"ח או מניה בדר"כ) הוא נייר טוב וכי הסכנה בהשקעה היא נמוכה ביותר.
כאן נכנסת לתמונה הפסיכולוגיה ההפוכה. בהיותי מצוי בשוק ההון, לא פעם פונים אליי מכרים קרובים כרחוקים ושואלים לדעתי בעניין השקעה במניות או במטבעות כלשהן. העניין המוזר הוא שכששוק המניות רושם ירידות שערים חדות, כל מכריי לפתע שוכחים כלל מהעובדה שאני עדיין מצוי בשוק ההון ופשוט לא רוצים לשמוע בעניין השקעה במניות.
באופן כללי, אני מבין את מכריי. לתפיסתם - שוק המניות נתפס (ובצדק) ככזה היכול להמשיך ולרדת ולמחוק כמעט את כל ההשקעה ובקיצור מנקודת מבטם - הצדק עימם.
הפוך הדבר לגביי השקעה במטבע הדולר. דווקא בימים (ובמקרה הזה - שנים) בהם רושם מטבע הדולר ירידות, באים מכריי ושואלים "האם זה הזמן הנכון לקנות דולר? הרי מדובר במטבע טוב והוא ממש ירד לאחרונה". התשובה האינטואיטיבית שלי היא - למה לקנות נייר במגמת ירידה?. אחרי שאני חושב על הדברים, אני מבין שמכריי הטובים לא ממש מבינים את המונח מגמה, אבל מה שהם חייבים להבין - זה את האלטרנטיבות.
אם כן, לתפיסתם של ההמונים שוק המניות יכול למחוק אחוזים ניכרים מההשקעה ואילו הדולר הוא יותר סולידי ובסה"כ זה לא רחוק מהמציאות אבל לא כך בוחנים השקעה. כל הרעיון בהשקעות, זה בחירה אל מול אלטרנטיבות, או במילים אחרות - לזהות את האלטרנטיבה הנכונה ולהשקיע בה.
אחוז גדול מכספם של אנשים רבים בישראל מושקע בדולר, מתוך הנחה שזו השקעה בטוחה ואפשר ללכת לישון בשקט. אני לחלוטין מסכים עם הקביעה הנ"ל, הדולר גם אם איבד כמעט 10% בשנה האחרונה מול השקל (וכמעט כפול מכך מאז רמת השיא) עדיין נותר השקעה סולידית יחסית (ואני כמובן לא מדבר על מינוף במטבע) וארה"ב היא בכל זאת הכלכלה מספר 1 אבל הרי כבר ציינתי שהשקעה זו בחירה אל מול אלטרנטיבה.
שווקי העולם הולכים לקראת פריחה, מדדי הבורסות בעולם רושמים שיאים וארה"ב לא צפויה להיכנס למיתון כך שהדולר, גם אם עוד ייחלש מעט, לא יתרסק. אבל האם לא ראוי לעבור לאלטרנטיבה שמציעה עתיד טוב יותר.
אני אפילו לא מדבר על מטבע האירו שנראה נכון יותר להשקעה, זאת בעיקר עקב העובדה הבסיסית שהאיחוד האירופי נתפס כיום כחצי כישלון והרי שער המטבע נגזר במידה רבה מהציפיות לשנים הקרובות והשנים הקרובות כפי שציינתי, נראות טוב מנקודת הזמן הנוכחית. אני כן מדבר על השקעה דוגמת אפיק שיקלי צנוע ונושא ריבית קבועה. והעיקר לא על מטבע שהכיוון שלו הוא במקרה הטוב - לא להתרסק.
לסיכום, ברור לי שהדודה שרה והשכנה ממול וכך גם כל מכריי הטובים לא בנויים להזיז את הכסף שלהם, מהשקעה להשקעה, פעם בשבוע ואפילו לא פעם בחצי שנה אך האם לא יהיה זה נכון לחשוב מעט על האלטרנטיבה בטרם נשקיע או נשאיר את כספנו באפיק שבו פשוט לא נפסיד את הכסף?
מאת: יוסי פינק

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל