ברודקום
צילום: טוויטר
דוחות

ברודקום שוב חוזרת לכותרות וקופצת ב-13% - למה בוול-סטריט אופטימיים?

הבינה המלאכותית ממשיכה לדחוף את מניית חברת השבבים שזינקה כבר ב-104% ב-12 החודשים האחרונים; החברה צופה הכנסות AI של 11 מיליארד דולר השנה, לעומת הצפי הקודם ל-10 מיליארד דולר
אדיר בן עמי | (1)

חברת השבבים ברודקום BROADCOM INC חוזרת לאור הזרקורים של הבינה המלאכותית כאשר האנליסטים בוול-סטריט צופים הפתעות נוספות מהחברה בשנה הקרובה. מניית ברודקום מזנקת לאחר שהחברה פרסמה את תוצאותיה לרבעון השני עם תוצאות טובות מהצפוי וספליט של 1 ל-10.

מה שבעיקר עזר לדחוף את מניית החברה היה התחזית של ברודקום למשלוחים של מוצרי AI שהיא רואה כעת שיעמדו על 11 מיליארד דולר לפחות השנה, לעומת הצפי הקודם ל-10 מיליארד דולר. ברודקום עוזרת לענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ומטא לעצב שבבים מותאמים אישית ל-AI ומספקת להם גם שבבי רשת. עם זאת, האנליסטים עדיין סבורים כי החברה מעריכה בחסר את הרווחים הפוטנציאליים שלה.

"אנו מאמינים כי תפיסת ההכנסות של ברודקום נותרה שמרנית היות והיא רומזת על חוסר בצמיחה במחצית השנייה של השנה, בעוד אנו צופים משלוחים גבוהים יותר לחברות כמו מטא וגוגל בנוסף לצמיחה במשלוחים של שבבי תקשורת ל-AI", אמרו בג'יי פי מורגן. האנליסטים סבורים גם כי יתכן כי ברודקום תגדיל את הדיבידנדים השנתיים שלה ל-23 דולר לפחות למניה, או העלאה של 10% לעומת השנה קודם לכן.

כאמור, החדשות הטובות היו בעיקר הבינה המלאכותית, כאשר ברודקום לא צופה צמיחה משמעותית בעסקי השבבים האלחוטיים, שם האטה במכירות אייפונים עשויה לפגוע בעסק. ירידות חדות בהכנסות נרשמו גם מעסקי האחסון, פס רחב ושבבים תעשיתיים. עם זאת, החברה ציינה כי השילוב שלה עם VMware אותה רכשה בשווי מוערך של יותר מ-80 מיליארד דולר בשנה שעברה נמצא בדרך הנכונה.

 

מה אומרים האנליסטים

בג'יי פי מורגן העלו לאחר הדוחות את מחיר היעד למניית החברה ל-2,000 דולר מ-1,700 דולר ושמרו על המלצת "משקל יתר" שלהם, כאשר הם מדגישים כי ברודקום היא הבחירה המובילה שלהם במגזר המוליכים למחצה. 

ב-Melius Research חשבו באופן דומה וצופים כי החברה תגיע השנה להכנסות מבינה מלאכותית של 12 מיליארד דולר. בעבר האנליסטים בחברת המחקר צפו הכנסות של 20 מיליארד דולר מבינה מלאכותית ב-2026, במיוחד עם ברודקום תצליח להוסיף עוד לקוח גדול. האנליסטים העלו את מחיר היעד שלהם ל-2,050 דולר מ-1,850 דולר ושמרו על המלצת הקנייה.

גם ב-TD Cowen שדרגו לאחרונה את מניית החברה מ"ביצועי שוק" ל"ביצועי יתר והעלו את מחיר היעד ל-1,500 דולר מ-1,400 לאחר שהשתתפו בכנס האחרון של החברה.

"הדירוג שלנו היה בצד הלא נכון לגבי החברה המדהימה הזו כבר זמן מה, היות ומניית ברודקום גברה על מדד ה-SOXX המרכז את מניות השבבים ב-50% בשנתיים האחרונות", כתבו האנליסטים. "למרות הראלי האחרון במניה, אנו רואים אפסייד פוטנציאלי במניה, הודות לבינה מלאכותית ולרשתות, צמיחת פלח התוכנה של החברה ושולי הרווח".

קיראו עוד ב"גלובל"

ב-TD Cowen ציינו מספר זרזים לטווח הקרוב שעשויים לדחוף מעלה את המניה, בין היתר הכרזה על לקוח שלישי חדש בתחום הבינה מלאכותית לצרכנים. נראה כי ההכרזה על לקוח חדש היא זו שבעיקר תפסה את עיני האנליסטים, אך בנוסף לכך גם היצע המוצרים של ברודקום בשווקי מרכזי הנתונים וה-AI עזר לשכנע אותם שהחברה בכיוון הנכון. בוול-סטריט מצפים שבינה מלאכותית ג'נרטיבית תישאר מנוע צמיחה מרכזי עבור החברה בעתיד הנראה לעין. 

 

הדוחות לרבעון השני

בדוחותיה דיווחה ברודקום על הכנסות של 12.49 מיליארד דולר, עלייה של 43% משנה קודם לכן וטוב בהרבה מצפי האנליסטים ל-12.1 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 10.96 דולר, לעומת צפי בוול-סטריט ל-10.84 דולר. החברה ציינה כי התוצאות נבעו מביקוש חזק לשבבי AI ומ-VMware. ההכנסות ללא VMware עלו ב-12%.

עיקר הביצועים הגבוהים הגיעו מפלח התוכנה של החברה, שהכניס לה 5.29 מיליארד דולר, טוב מהצפי של 4.6 מיליארד דולר. ההכנסות ממוליכים למחצה עמדו על 7.2 מיליארד דולר, בהתאם לצפי. ההכנסות ממוצרי בינה מלאכותית עמדו על 3.1 מיליארד דולר, עלייה מ-2.3 מיליארד דולר ברבעון הראשון ועלייה של 280% משנה לשנה. ההכנסות מעסקי הרשתות הסתכמו ל-3.8 מיליארד דולר, עלייה של 44% לעומת שנה קודם לכן ומעל הציפיות ל-3.6 מיליארד דולר.

ה-Ebitda המתואם עמד על 7.43 מיליארד דולר, עלייה של 59% מהרבעון המקביל אשתקד. החברה גם הגדילה את התחזית לשנה כולה וצופה כעת הכנסות לשנת 2024 של 51 מיליארד דולר, לעומת התחזית הקודמת של 50 מיליארד דולר עם Ebitda מתואם של 61% מההכנסות החזויות, עלייה מהתחזית הקודמת של 60%.

מנכ"ל ברודקום, הוק טאן, ציין כי החברה רואה עלייה של 40% בהכנסות במגזר הרשתות לשנה כולה, לעומת התחזית הקודמת של 35% בעזרת הביקוש החזק לשבבי בינה מלאכותית. החברה צופה ירידה של 20% לשנה בעסקי האחסון, טוב מהתחזית הקודמת לירידה של 25%. ההכנסות הקשורות לפס רחב צפויות לרדת ביותר מ-35%, גרוע מהתחזית הקודמת לירידה של קצת יותר מ-30%. גם ההכנסות מהשבבים התעשייתיים צפויות לרדת באחוז דו ספרתי, גרוע מהתחזית הקודמת לירידה חד ספרתית.

ברודקום נסחרת כעת לפי שווי של 802 מיליארד דולר, זאת לאחר שמניית החברה זינקה ב-53% מתחילת השנה וב-104% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זהירות בועה 13/06/2024 19:31
    הגב לתגובה זו
    אם כבר אז אינטל המוכה
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.