טובה המשיכה לגור עם אימה המאמצת, אך יום אחד היא התעוררה באמצע הלילה כדי לראות את המתנות שמחכות לה מתחת לעץ חג המולד ומצאה את אמה שרועה ללא תזוזה מתחת לעץ. היא רצה להזעיק את השכן ומרוב התרגשות לא יכולה הייתה לדבר, אלא רק למשוך בבגדיו. 

מאוחר יותר אמה מתה בבית חולים וטובה הגיעה למנזר, אך היא לא זוכרת בדיוק כיצד הגיעה לשם. "במנזר התגעגעתי ולא יכולתי לאכול עד שהגעתי לתת תזונה והעבירו אותי לבית חולים כדי שיאכילו אותי בצורה מלאכותית. בזמן זה הגרמנים באו למנזר והרגו את כל הילדים עם הנזירות". זאת הייתה הפעם השלישית שניצלה ממוות בטוח.

• מי מבנות זוג המילואימניקים נפגעו יותר כלכלית?
• החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

"כל חיי אני מרגישה שיש מלאך ששומר עליי ושהציל אותי"

טובה: "כל חיי אני מרגישה שיש מלאך ששומר עליי ושהציל אותי". אחרי הבית-חולים 

העבירו את טובה לבית המגורים של השוערים של הבנייין שגרו בו הורי הביולוגים, נוצרים מבוגרים שאני גדלתי אצלן כאילו הייתי נכדתם.

בשנת 1945 האב המאמץ, ד"ר יוסף פריש, חזר וסיפר שהיה במחנה הריכוז טרזינשטאט (טרזין בצ'כית) - מבצר בצ'כיה - 60 ק"מ צפונית לפראג. כ-90% מהאסירים היהודים בטרזיינשטט נרצחו ומתוך 160,000 אסירים יהודים נותרו במחנה בסוף המלחמה 19,000 בני אדם.

היא מספרת שהגרמנים הקימו מחנה ריכוז מטופח לצד המחנה האמיתי והראו אותו לנציגי הצלב האדום. "אבי היה רופא במחנה ואם מישהו היה מת בחלק הסביר של מחנה הריכוז העבירו את הגופה דרך תעלה למחנה הריכוז האמיתי ובמקומו הבריחו מישהו חי. יום אחד באתי לרופא בישראל וכשבאתי לשלם לו הוא אמר לי 'השתגעת אבא שלך הציל כל כך הרבה אנשים ואני אקח כסף מהבת שלו?'".

דודתה התחתנה עם אביה המאמץ

אחרי המלחמה אחיותיה של אמא הביולוגוית שמעו עליה ועשו הגרלה מי תבוא לראות אותה. דודה רבקה באה, הייתה צעירה מד"ר יוסף פריש ב-18 שנים, הם התאהבו והתחתנו. רבקה הייתה ניצולת שואה ששרדה את צעדת המוות. בשנת 1946 נולד לטובה אח חורג שהוא בעצם בן דוד של טובה - ד"ר אברהם פריש שגר בהוד השרון.