פרסום ראשון

לא רק טדי שגיא: המגעים בין 'מעריב' לאיש העסקים נוחי דנקנר חודשו הערב

(עדכון) זקי רכיב מנסה להכניס שותף לעיתון שנמצא במצוקה כספית. בימים האחרונים ניהל מגעים עם דנקנר, שהחליט בתחילה לא להשקיע במעריב
אלכסנדר כץ | (10)

המגעים בין 'מעריב' לאיש העסקים נוחי דנקנר על כניסתו כשותף בעיתון, חודשו הערב (יום ג') - כך נודע לאייס. מוקדם יותר נודע כי גם איש העסקים טדי שגיא, נמצא במגעים לכניסתו כשותף לעיתון. את המגעים מנהל פרקליט הצמרת רם כספי

לדברי גורמים המקורבים למעריב, בכירי מעריב, בהם אחד הבעלים ד"ר זקי רכיב, מנהלים מגעים עם 2 אנשי העסקים, במטרה להכניס אחד מהם כשותף על ידי רכישת חלק מהמניות מהשותפים הנוכחים - רכיב, משפחת נמרודי, בנק הפועלים ומניות שנמצאות בידי הציבור.

דנקנר (57), שנחשב לחביב התקשורת, עומד בראש קבוצת IDB אחזקות ונחשב לאחר מאנשי העסקים החזקים והמשפיעים בישראל. הונו של דנקנר מוערך בקרוב ל-4 מיליארד שקלים.

מוקדם יותר הערב אמר גורם המכיר את הפרטים כי לאחרונה פנו אל דנקנר בכירי 'מעריב', מנהלים ואף עיתונאים, בבקשה ממנו להצטרף לעיתון, אולם הערכות הן כי דנקנר החליט לא להיענות להצעה.

נכון ל-23:15 בלילה, מצב העניינים השתנה והמגעים עם דנקנר חודשו, ויתכן כי הוא זה שיוצג לדירקטוריון שצפוי להתכנס מחר אחר הצהריים לדיון בהכנסתו של שותף חדש לעיתון.

לפני כמעט שנה נכנס איש העסקים ד"ר זקי רכיב כשותף במעריב ורכש כ-30% ממניות הקבוצה. בשבועות האחרונים החל הליך צמצומים בקבוצה, במסגרתו מפוטרים בשלב הראשון כ-120 עובדים, ועד לסוף השנה צפויים לעזוב את העיתון 300 עובדים נוספים. בנוסף מספר עמודי הפרינט מצומצמים, מוספי העיתון היומי יכונסו באפריל בתוך העמודים הראשיים, מכוניות החברה נמכרו כדי להשיג כסף נזיל לתשלום עבור נייר ומשכורות, ועוד.

ב'מעריב' סירבו להגיב. גם דובר IDB רני רהב סירב להגיב.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מזמז 23/03/2011 05:17
    הגב לתגובה זו
    אפשר לנצח את פראבדה.להפוך את מעריב לחינמון בימי השבוע ולהשאיר את המנויים רק לעיתון המצוין של סוף השבוע.מעריב הוא עיתון ציוני חשוב ןטןה והוא קוץ בעיניהם של אנשי הימין הקיצוני.
  • 8.
    יעל 22/03/2011 22:12
    הגב לתגובה זו
    איש עסקים מקצועי וממולח דוגמת נוחי דנקנר לא ייכנס עם ראש בריא למיטה חולה. אי אפשר להשוות בינו לבין זכי רכיב שנפל קורבן לתרגיל עוקץ מתוחכם של משפחת נמרודי. לדנקנר זה לא יקרה. בכל מקרה, מעריב גמור ואם שלדון אדלסון ירכוש את בית הדפוס שלהם, אזי מעריב ייסגר מיד או יהפוך לאתר אינטרנט כושל וייסגר בהמשך.
  • 7.
    מבין קצת בנוחי 22/03/2011 20:49
    הגב לתגובה זו
    זה יגזול ממך זמן, עצבים, כסף ובסוף לא תיראה מזה שקל. אל תדביק לעצמך את השם מעריב, אצל הרבה אנשים זה עושה קונוטציה של כישלון. מודיעין תתן לך נחת ואמביציה להרבה שנים, עם המון עתיד.
  • 6.
    רון 22/03/2011 20:49
    הגב לתגובה זו
    מעריב גמור לא יעזור כלום.
  • 5.
    מבין קצת בנוחי 22/03/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    רק אם יוכל לעשוק אחר כך את בעלי מניות המיעוט, או למכור לעיתון עסק פרטי מפסיד שלו.
  • ל.ע. 22/03/2011 22:06
    הגב לתגובה זו
    מר דנקנר, אנא ממך הצל את מעריב תן עתיד ותקוה לעובדי העיתון המסורים, הם יתנו לך את הנשמה רק שמור על כבודם ופרנסתם, אל תקשיב לכל המלעיזים, אפשר וחייב להציל את מעריב !!!
  • 4.
    חה... 22/03/2011 20:19
    הגב לתגובה זו
    לא כמו הליצן ההוא רכיב, שחשב שקנה צעצוע חדש וגילה שהוא שבור ושאין אחריות..
  • 3.
    אייל 22/03/2011 20:15
    הגב לתגובה זו
    אין כמו מודיעין...
  • 2.
    אריק 22/03/2011 20:03
    הגב לתגובה זו
    אולי נוחי, בניגוד לזקי, יוכל לעשות פלאים עם העיתון?
  • 1.
    שרון 22/03/2011 19:56
    הגב לתגובה זו
    הוא סתם ייכנס לעסק שמפסיד מיליונים? אין לו שום אינטרס בכזה דבר
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).