בלומברג: צפוי עיכוב של 3 חודשים בהעברת הגז הטבעי למצרים
ישראל תעביר גז טבעי למצרים, תחת הסכם האספקה הענק של דלק ונובל אנרג'י באיזור מחצית השנה, וזאת לאחר עיכובים לא צפויים בחיבור הצינור בין המדינות, כך על פי דיווח שהתקבל הבוקר מבלומברג.
רציו יהש 3.01%
דלק קבוצה 2.34%
על פי גורמים המעורבים בנושא, על פי בחינת העניין על ידי החברות המשתתפות, נראה כי ישנה עוד לא מעט עבודה עד שהצינור יוכל לפעול מעשית. השותף המצרי מסר כי הוא ציפה לזרימת גז טבעי כבר בחודש מרץ במידה והצינור במצב תקין.
- למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי
- קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי הסכם אספקת הגז עם חברת דולפינוס המצרית (Dolphinus Holdings Limited), ממאגרי לוויתן ותמר נאמד בבהיקף כולל של כ-BCM 64 למשך 10 שנים, כאשר אספקת הגז צפויה להתחיל עם הסדרת השימוש בתשתיות הנדרשות להולכת גז טבעי למצרים, ותימשך עד לאספקת הכמות או עד סוף שנת 2030, לפי המוקדם מביניהם.
דלק תתפצל ותסחר גם בלונדון?
ברקע לדברים, דלק קידוחים יהש הודיעה הבוקר כי היא בוחנת אפשרות לשינוי מבני כשעל הפרק עומד פיצול אחזקותיה מתוך כוונה לרשום את אחזקותיה בלוויתן, למסחר בבורסה בלונדון. על פי התכנית הנבחנת, ייוותרו כלל הנכסים וההתחייבויות המיוחסות לחזקות תמר ודלית בדלק קידוחים, שותפות מוגבלת הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, ואילו יתר נכסי השותפות, ובהם בין היתר האחזקות במאגר לוויתן ובמאגר אפרודיטה, יועברו לתאגיד חדש אשר יירשם למסחר בבורסה הראשית של לונדון.
אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון: "ההודעה של דלק קידוחים משקפת את היצירתיות בניסיון לגבור על אתגרי הסחירות של נכסי האנרגיה בישראל, גם כאשר השותפויות רושמות הישגים במציאות הגיאו-פוליטית האזורית המורכבת".
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
"הרגולציה המקומית מחייבת את בעלי השליטה לצמצם את האחזקות שלהם, אלא שבניגוד למקומות אחרים בעולם, האפיק הריאלי בישראל להכנסת שותפים בחברות אנרגיה מצומצם ביותר בשל המציאות הגיאו-פוליטית והאישורים האסטרטגיים הנדרשים. כך הפך שוק ההון המקומי לאפיק המימוש העיקרי במקרה של נובל, דלק או פז. אבל גם לאפיק זה יש גבול וחשיפת התיקים המוסדיים לחברות אנרגיה מסורתיות קרובה מאוד למיצוי. כך למעשה, עד לפרסום התכנית הנוכחית, תכננה דלק להפיץ את אחזקתה בהולנד בשל הרוויה בשוק המקומי".
"בנוסף לכך, משקיעים זרים נרתעים מאוד ממבנה השותפויות בשל המבנה המיסויי המורכב שלהן ולא ששים להשקיע בשותפויות המקומיות, לרבות דלק קידוחים וישראמקו. על מנת למשוך משקיעים פיננסיים זרים למאגרים המקומיים, יש צורך להתרחק ממבנה השותפויות ובעדיפות גבוהה גם להוציא את הנכסים למדדי גז ונפט בחו"ל. לא ניתן להפוך כיום שותפות לחברה בשל מגבלות החקיקה. כך, שלמעשה הדרך היחידה למימוש פיננסי והצפת ערך העומדת בפני דלק כיום היא יציאה לחו"ל".
"אם התוכנית תצא לפועל, למעשה היא תותיר בדלק קידוחים רק את יתרת אחזקותיה בתמר ובתמר פטרוליום. להערכת דלק קידוחים, המבנה החדש יאפשר לבעלי מניות המיעוט להמשיך להחזיק הן בתמר והן בלוויתן. במילים פשוטות, התוכנית המוצעת מייתרת את הפצת יתרת אחזקת דלק בתמר בשיעור של 22% בהולנד כפי שתוכנן, ומתירה גם אותן בישראל".
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
