באנטרופי מאמינים בעדיקה: שווי פעילות של 220 מיליון שקל
לקראת הנפקת רשת עדיקה בבורסה בתל אביב לידי Bizportal הגיעה עבודה של חברת הייעוץ ומחקר למוסדיים אנטרופי, לפיה נגזר לחברה שווי של 12.2 שקלים למניה.
בסקירה שהוציאה אתמול אנטרופי ללקוחות הצמידה חברת המחקר לעדיקה שווי פעילות של 220 מיליון שקל. בניכוי החוב הפיננסי נטו (11 מיליון שקל), שווי האופציות לעובדים כתוצאה מעסקת גולף (16 מיליון שקל), ושווי האופציות לאחר ההנפקה (9 מיליון שקל), יחד עם התמורה בגין מכירת האתרים לגולף (14 מיליון שקל) - שווי ההון העצמי שהצמידה אנטרופי לעדיקה עומד על 198 מיליון שקל.
עדיקה עוסקת בעיצוב, ייצור ושיווק פרטי אופנה בפעילות המשלבת מסחר מקוון עם מכירה בחנויות פיזיות. באנטרופי מציינים כי השילוב בין מכירות באונליין עם מכירות בחנויות פיזיות מאפשרת לחברה ליהנות מחיסכון בעלויות מכירה ושיווק. "ענף האופנה ניצב בפני אתגרים לא פשוטים נוכח כניסת הרשתות הבינלאומיות, פתיחה מואצת של שטחי מסחר המלווה בתופעת קניבליזציה, דמי שכירות גבוהים בקניונים, האצה במסחר המקוון והסטת רכישות לחו"ל, על חשבון רכישה בחנויות הפיזיות". באנטרופי סבורים כי תנאי השוק כיום פועלים לטובת שחקנים מוטי אונליין, אם כי זירה זו מאופיינת אף היא בתחרות ערה נוכח דומיננטיות של שחקנים בינלאומיים, לצד פיתוח אתרים על ידי הרשתות המסורתיות וגורמים מקומיים נוספים".
לגבי המסחר המקוון, באנטרופי מדגישים כי מדובר בתחום הנמצא בחיתוליו באופן יחסי ולכן בחרו לבצע תחזית על פני תקופת זמן ארוכה, בה שיעור החדירה ארוך הטווח של המסחר המקוון אמור לבוא לידי ביטוי. "שיעור ההיוון (12%) משקלל את שיעורי ההיוון המקובלים בתחום האופנה המסורתי ובאונליין", כותבים באנטרופי. "כיוון שאנו סבורים כי בבסיס ישראל מחקה את דפוסי הצריכה של ארה"ב, בחרנו להיצמד לתחזיות ארוכות הטווח של שוק זה, עם ההתאמות הנדרשות לשוק הישראלי".
"מקור ההכנסה העיקרי של החברה ומקור רווחיותה, הינו פעילותה הקמעונאית המציגה צמיחה גבוהה בשנים האחרונות, עם צמיחה מצטברת של 76% בשנתיים באחרונות. להערכתנו, הסיבות העיקריות לצמיחה הינן: חדירה מהירה לשוק - אתר האינטרנט הושק בשנת 2011 והיה לאחד מחלוצי המסחר האונליין באופנה בישראל. הלכה למעשה, תוך שנים בודדות ביסס האתר את מעמדו כשחקן בשוק האופנה בישראל. צמיחת שוק האונליין - ההתפתחות המשמעותית בשוק המסחר האונליין, כפי שיתואר בהרחבה בהמשך, היוותה רוח גבית לצמיחתה המשמעותית של החברה בשנים האחרונות", כתבו באנטרופי.
- 2.לואיס 06/03/2018 23:44הגב לתגובה זואם קרן הפנסיה שלי תשקיע בשקר הזה אני מעי משם את כל המשפחה שלי.
- 1.ביזפורטל 06/03/2018 10:20הגב לתגובה זושנותנים לאתר בתחום האופנה מחיר כזה הזוי
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
