דדי שוורצברג
צילום: עדיקה
בלעדי

באנטרופי מאמינים בעדיקה: שווי פעילות של 220 מיליון שקל

לקראת היישורת האחרונה לפני ההנפקה באנטרופי גוזרים לעדיקה שווי של 12.2 שקל למניה
גיא בן סימון | (2)

לקראת הנפקת רשת עדיקה בבורסה בתל אביב לידי Bizportal הגיעה עבודה של חברת הייעוץ ומחקר למוסדיים אנטרופי, לפיה נגזר לחברה שווי של 12.2 שקלים למניה. 

בסקירה שהוציאה אתמול אנטרופי ללקוחות הצמידה חברת המחקר לעדיקה שווי פעילות של 220 מיליון שקל. בניכוי החוב הפיננסי נטו (11 מיליון שקל), שווי האופציות לעובדים כתוצאה מעסקת גולף (16 מיליון שקל), ושווי האופציות לאחר ההנפקה (9 מיליון שקל), יחד עם התמורה בגין מכירת האתרים לגולף (14 מיליון שקל) - שווי ההון העצמי שהצמידה אנטרופי לעדיקה עומד על 198 מיליון שקל.

עדיקה עוסקת בעיצוב, ייצור ושיווק פרטי אופנה בפעילות המשלבת מסחר מקוון עם מכירה בחנויות פיזיות. באנטרופי מציינים כי השילוב בין מכירות באונליין עם מכירות בחנויות פיזיות מאפשרת לחברה ליהנות מחיסכון בעלויות מכירה ושיווק. "ענף האופנה ניצב בפני אתגרים לא פשוטים נוכח כניסת הרשתות הבינלאומיות, פתיחה מואצת של שטחי מסחר המלווה בתופעת קניבליזציה, דמי שכירות גבוהים בקניונים, האצה במסחר המקוון והסטת רכישות לחו"ל, על חשבון רכישה בחנויות הפיזיות". באנטרופי סבורים כי תנאי השוק כיום פועלים לטובת שחקנים מוטי אונליין, אם כי זירה זו מאופיינת אף היא בתחרות ערה נוכח דומיננטיות של שחקנים בינלאומיים, לצד פיתוח אתרים על ידי הרשתות המסורתיות וגורמים מקומיים נוספים".

לגבי המסחר המקוון, באנטרופי מדגישים כי מדובר בתחום הנמצא בחיתוליו באופן יחסי ולכן בחרו לבצע תחזית על פני תקופת זמן ארוכה, בה שיעור החדירה ארוך הטווח של המסחר המקוון אמור לבוא לידי ביטוי. "שיעור ההיוון (12%) משקלל את שיעורי ההיוון המקובלים בתחום האופנה המסורתי ובאונליין", כותבים באנטרופי. "כיוון שאנו סבורים כי בבסיס ישראל מחקה את דפוסי הצריכה של ארה"ב, בחרנו להיצמד לתחזיות ארוכות הטווח של שוק זה, עם ההתאמות הנדרשות לשוק הישראלי".

"מקור ההכנסה העיקרי של החברה ומקור רווחיותה, הינו פעילותה הקמעונאית המציגה צמיחה גבוהה בשנים האחרונות, עם צמיחה מצטברת של 76% בשנתיים באחרונות. להערכתנו, הסיבות העיקריות לצמיחה הינן: חדירה מהירה לשוק - אתר האינטרנט הושק בשנת 2011 והיה לאחד מחלוצי המסחר האונליין באופנה בישראל. הלכה למעשה, תוך שנים בודדות ביסס האתר את מעמדו כשחקן בשוק האופנה בישראל. צמיחת שוק האונליין - ההתפתחות המשמעותית בשוק המסחר האונליין, כפי שיתואר בהרחבה בהמשך, היוותה רוח גבית לצמיחתה המשמעותית של החברה בשנים האחרונות", כתבו באנטרופי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לואיס 06/03/2018 23:44
    הגב לתגובה זו
    אם קרן הפנסיה שלי תשקיע בשקר הזה אני מעי משם את כל המשפחה שלי.
  • 1.
    ביזפורטל 06/03/2018 10:20
    הגב לתגובה זו
    שנותנים לאתר בתחום האופנה מחיר כזה הזוי
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?