דוד אפל מציע הסדר חוב של 50 מיליון שקל: ניסיון לחזור לפעילות עסקית
דוד אפל, קבלן ותיק שהיה מקורב לראש הממשלה אריאל שרון ז"ל, מבקש לסיים פרק של למעלה מעשור בהליכי חדלות פירעון ולחזור לפעילות עסקית. בגיל 75, הוא הגיש הצעה להסדר חוב עם נושיו, במסגרתה יתחייב לשלם לפחות 50 מיליון שקל בתוך ארבע שנים. ההצעה, שזוכה לתמיכת רוב הנושים, כולל מדינת ישראל, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במטרה לסיים את הליך פשיטת הרגל שהחל ב-2012.
אפל נקלע לקשיים כלכליים חמורים בתחילת העשור הקודם. במהלך ההליך הוגשו נגדו 15 תביעות חוב בסך כ-156 מיליון שקל, אך לאחר בחינה של עו"ד חגי אולמן, המנהל המיוחד, הוכרו חובות בסך כ-87 מיליון שקל. ההסדר המוצע כולל תשלום של כ-55% מהחוב המאושר, סכום שמקורו בהכנסות עתידיות מפעילות עסקית וכספים נוספים שאפל טוען כי מגיעים לו. במסמכים שהוגשו לבית המשפט נכתב כי ההסדר נועד להגדיל את התשלומים לנושים תוך מתן אפשרות לאפל לשקם את חייו העסקיים. עם אישור ההסדר, יוסרו המגבלות המשפטיות המונעות ממנו לעסוק בפעילות חוקית.
רוב הנושים, ובראשם מדינת ישראל, תומכים בהסדר, מתוך הבנה כי המשך ההליך ללא הסדר עלול להוביל לתשלומים נמוכים יותר לאחר הוצאות משפטיות וגבייה. לאחרונה הוגשה בקשה מחודשת לאישור ההסדר, תוך הדגשה כי עיכובים נוספים עלולים לפגוע בכל הצדדים. הדיון בעניין צפוי להתקיים בחודש הקרוב. אפל התחייב לעמוד בתנאי ההסדר גם אם יוטלו עליו מגבלות נוספות, על רקע חקירות פליליות המתנהלות נגדו מצד רשות המסים וכונס הנכסים הרשמי.
במקביל, אפל פועל לגיוס משאבים נוספים. הוא הגיש תביעה כספית בסך כ-20 מיליון שקל עבור עסקת תיווך, וביקש פטור מתשלום אגרת בית המשפט בשל מצבו הכלכלי. בתצהיר ציין כי הוא ואשתו מתקיימים מקצבת זקנה בלבד, ללא נכסים, דירה או רכב, לאחר שכל אחזקותיהם נמכרו בהליכי כינוס נכסים.
ההיסטוריה של אפל כוללת פרשות מתוקשרות שהשפיעו על תדמיתו. בשנות ה-2000 הורשע בעבירות שוחד בפרשת "האי היווני", שבה נטען כי העניק טובות הנאה לאריאל שרון. חלק מהאישומים בוטלו, והיועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין די ראיות להעמיד את שרון לדין, אך הפרשה והמאסר שהוטל על אפל הותירו חותם כבד. החלטת בית המשפט בחודש הקרוב תקבע אם ההסדר יאושר, או שמא הליכי חדלות הפירעון יימשכו, דבר שעשוי להקטין את התשלומים לנושים.
- 1.ארקדי 29/04/2025 21:42הגב לתגובה זומאסנו בצבועים

הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק הדין היה חריג
סוכן הביטוח זייף חתימה והטעה את הלקוח - אבל המבוטח לא קיבל פיצוי על הרכב. מה קרה כאן?
בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.
"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".
הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?
דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.
בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".
- גידול של 37% בניסיונות גניבת רכב; למרות המלחמה - זינוק באזור הצפון
- כשחטיבת הטרייד אין משיבה רכב גנוב לחטיבת הליסינג - גם זה קרה בלובינסקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".

העליון קבע: המתנה של האבא לבת - תתחלק עם הגרוש
קרקע בנס ציונה הפכה ל-7 דירות שקיבל הזוג. האישה טענה שזה שלה בלבד, בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי קבע שזה שייך גם לבעלה-גרושה
בפסק דין מקיף קבע בית המשפט העליון עיקרון חשוב ביחסי ממון בין בני זוג: כאשר אישה מקבלת קרקע במתנה לפני הנישואין, אך בני הזוג מפתחים אותה יחד לפרויקט נדל"ן במהלך הנישואין, האיש זכאי למחצית מהדירות שנבנו, כולל שווי הקרקע המקורית, ולא רק את ההשבחה שנוצרה.
המקרה עסק בזוג שנישא ב-1996 ונפרד ב-2019 לאחר 23 שנות נישואין. מספר שבועות לפני הנישואין, קיבלה האישה במתנה מאביה שתי חלקות קרקע חקלאיות בנס ציונה. בשנת 2002, לאחר שינוי ייעוד של אחת החלקות למגורים, חתמה האישה על עסקת קומבינציה עם קבלן שבמסגרתה קיבלה שבע דירות, כאשר חמש מהן נותרו בבעלותה.
בית המשפט לענייני משפחה, ואחריו בית המשפט המחוזי, קבעו כי האיש היה מעורב באופן אקטיבי בפרויקט מתחילתו ועד סופו. בין היתר נקבע כי האיש "הצליח להוכיח מעורבות פעילה, כמעט בלעדית, בטיפול בדירות לאורך הבניה וכן לאחר שנבנו". האיש היה זה שניהל את המשא ומתן מול הקבלנים, טיפל בענייני המיסים, ניהל את השכרת הדירות, ודמי השכירות הועברו לחשבון המשותף של בני הזוג.
עם זאת, הערכאות הקודמות קבעו כי יש להפריד בין הבעלות בדירות לבין שווי הקרקע החקלאית המקורית שהתקבלה במתנה, וקבעו כי על האיש לשלם לאישה את שווי הקרקע במצבה כקרקע חקלאית לפני שינוי הייעוד.
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין של העליון: הפרדה מלאכותית
השופטת יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין פה אחד יחד עם השופטים דוד מינץ וגילה כנפי שטיינץ, דחתה את הגישה הזו וקבעה כי לא ניתן להפריד בין הבעלות בדירות לבין שווי הקרקע המקורית.