דודי אפל (X)
דודי אפל (X)

דוד אפל מציע הסדר חוב של 50 מיליון שקל: ניסיון לחזור לפעילות עסקית

חיים בן הקון | (1)
נושאים בכתבה דוד אפל

דוד אפל, קבלן ותיק שהיה מקורב לראש הממשלה אריאל שרון ז"ל, מבקש לסיים פרק של למעלה מעשור בהליכי חדלות פירעון ולחזור לפעילות עסקית. בגיל 75, הוא הגיש הצעה להסדר חוב עם נושיו, במסגרתה יתחייב לשלם לפחות 50 מיליון שקל בתוך ארבע שנים. ההצעה, שזוכה לתמיכת רוב הנושים, כולל מדינת ישראל, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במטרה לסיים את הליך פשיטת הרגל שהחל ב-2012.


אפל נקלע לקשיים כלכליים חמורים בתחילת העשור הקודם. במהלך ההליך הוגשו נגדו 15 תביעות חוב בסך כ-156 מיליון שקל, אך לאחר בחינה של עו"ד חגי אולמן, המנהל המיוחד, הוכרו חובות בסך כ-87 מיליון שקל. ההסדר המוצע כולל תשלום של כ-55% מהחוב המאושר, סכום שמקורו בהכנסות עתידיות מפעילות עסקית וכספים נוספים שאפל טוען כי מגיעים לו. במסמכים שהוגשו לבית המשפט נכתב כי ההסדר נועד להגדיל את התשלומים לנושים תוך מתן אפשרות לאפל לשקם את חייו העסקיים. עם אישור ההסדר, יוסרו המגבלות המשפטיות המונעות ממנו לעסוק בפעילות חוקית.

רוב הנושים, ובראשם מדינת ישראל, תומכים בהסדר, מתוך הבנה כי המשך ההליך ללא הסדר עלול להוביל לתשלומים נמוכים יותר לאחר הוצאות משפטיות וגבייה. לאחרונה הוגשה בקשה מחודשת לאישור ההסדר, תוך הדגשה כי עיכובים נוספים עלולים לפגוע בכל הצדדים. הדיון בעניין צפוי להתקיים בחודש הקרוב. אפל התחייב לעמוד בתנאי ההסדר גם אם יוטלו עליו מגבלות נוספות, על רקע חקירות פליליות המתנהלות נגדו מצד רשות המסים וכונס הנכסים הרשמי.

במקביל, אפל פועל לגיוס משאבים נוספים. הוא הגיש תביעה כספית בסך כ-20 מיליון שקל עבור עסקת תיווך, וביקש פטור מתשלום אגרת בית המשפט בשל מצבו הכלכלי. בתצהיר ציין כי הוא ואשתו מתקיימים מקצבת זקנה בלבד, ללא נכסים, דירה או רכב, לאחר שכל אחזקותיהם נמכרו בהליכי כינוס נכסים.

ההיסטוריה של אפל כוללת פרשות מתוקשרות שהשפיעו על תדמיתו. בשנות ה-2000 הורשע בעבירות שוחד בפרשת "האי היווני", שבה נטען כי העניק טובות הנאה לאריאל שרון. חלק מהאישומים בוטלו, והיועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין די ראיות להעמיד את שרון לדין, אך הפרשה והמאסר שהוטל על אפל הותירו חותם כבד. החלטת בית המשפט בחודש הקרוב תקבע אם ההסדר יאושר, או שמא הליכי חדלות הפירעון יימשכו, דבר שעשוי להקטין את התשלומים לנושים.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ארקדי 29/04/2025 21:42
    הגב לתגובה זו
    מאסנו בצבועים
גירושים
צילום: Pixabay

העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות

פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עושה סדר באחת הסוגיות המורכבות ביותר ביחסים בין בני זוג - השיתוף בחובות. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי כל עוד החובות נוצרו במסגרת ניהול עסק ששימש מקור פרנסה למשפחה ואִפשר את רמת חייה, אין להחריגם מהאיזון הרכושי גם אם נצברו על שמו של אחד מבני הזוג בלבד

עוזי גרסטמן |

זה אחד מאותם מקרים שבהם סכסוך גירושים נהפך גם לדיון עקרוני על צדק ושוויון בין בני זוג. בני זוג מחיפה, הורים לשלושה ילדים - אחד מהם בעל נכות מלאה - מצאו את עצמם בלב מאבק משפטי לא רק על מזונות ומדור, אלא על השאלה מי יישא בחובות הכבדים של העסק המשפחתי שקרס. האשה טענה כי החובות שנצברו על שם בעלה נעשו מאחורי גבה, תוך הסתרת מידע ומניפולציות כספיות; מנגד, הבעל טען כי מדובר בחובות שנוצרו במהלך ניהול העסק ששימש את שניהם, ולפיכך הם חובות משותפים. השופטת לירון זרבל קדשאי הכריעה בפסק דין ארוך ומפורט כי האחריות לחובות מוטלת על שני בני הזוג גם יחד. לדבריה, לא הוכח כי החובות נבעו מהתנהלות חריגה או מהברחת כספים, אלא מתוך ניסיונות לגיטימיים להמשיך ולהפעיל עסק שהיה "מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאִפשר את רמת החיים הגבוהה יחסית שהצדדים סיגלו לעצמם".

בני הזוג נישאו ב-2009 וניהלו חיים שנראו כלפי חוץ רגילים. היא עבדה כמורה, והוא הפעיל עסק פרטי, שבשלב מסוים הוסב לחברה בע"מ. לפי עדות האשה, היא לא היתה מעורבת בניהול העסק, לא ידעה על חובותיו ואף הופתעה לגלות מהיקפם רק כשחבר של בעלה סיפר לה על "מיליון שקלים חוב שהסתיר ממנה". היא תיארה מערכת יחסים שבה הבעל שלט בכלכלה המשפחתית באופן בלעדי, בעוד שהיא נשאה בעיקר הנטל של גידול הילדים. הבעל, לעומת זאת, טען אחרת. לדבריו, העסק נפתח ב-2014 בהסכמה מלאה של שניהם, וההחלטות המרכזיות התקבלו במשותף. הוא הדגיש כי גם האשה נהנתה מפירות העסק - קיבלה משכורת חודשית מהחברה, השתמשה בחשבון העסקי והיתה שותפה להחלטות על שיפוצים, משכנתאות והלוואות. "שני הצדדים משכו כספים כדי לעמוד ברמת החיים שסגלו לעצמם", העיד.

האשה ניסתה לשכנע את בית המשפט כי מדובר בחובות אישיים של הבעל, שנוצרו מתוך חוסר תום לב ומניפולציות. לדבריה, הוא הסתיר ממנה חובות, משך כספים מהחברה, ביטל כרטיסי אשראי והפסיק להעביר משכורת לחשבון המשותף. היא טענה כי חלק מהכספים שימשו להימורים, כי העסק נמכר מאחורי גבה לחברו של הבעל, וכי הוא פעל "ללא כל שיתוף פעולה ותוך הפרת אמון מוחלטת". היא ביקשה מבית המשפט להחריג את החובות מהאיזון הרכושי ולטעון כי מדובר בהתנהלות אישית שאין לה קשר למשפחה.

"האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה"

הבעל הציג גרסה שונה בתכלית. הוא סיפר כי האשה ידעה היטב על המתרחש בעסק, השתתפה בהחלטות ואף טיפלה בשיווק ובאתר האינטרנט. לדבריו, השם של החברה שנרשמה ב-2019 כלל את ראשי התיבות של שמותיהם המשותפים - עדות לשותפות המלאה. הוא הדגיש כי הגדלת המשכנתא שנעשתה ב-2018, בסכום כולל של 400 אלף שקל, נועדה להציל את העסק מקריסה, והאשה היתה שותפה מלאה להחלטה וחתומה בעצמה על ההלוואה. גם רכישת שעון הרולקס המדוברת, שהאשה הציגה כהוכחה לפזרנות, התבררה כמעשה שנעשה בידיעתה. "האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה", ציינה השופטת בהחלטתה, וקבעה כי לא ניתן להציג זאת כהוצאה שנעשתה מאחורי גבה.

הנקודה המרכזית בפסק הדין נוגעת לשאלת השיתוף בחובות. השופטת הסבירה כי בדין הישראלי קיימת "חזקה כי חובות שנצברו במהלך חיי הנישואין הם חובות משותפים, אלא אם הוכח אחרת". היא ציטטה את דברי בית המשפט העליון בעניין אבנרי נ' אבנרי: "אין לדרוש מאת אחד מבני הזוג יותר מאשר להוכיח כי חייב כספים... חזקה על החובות שהם חובות משותפים עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי מדובר בהוצאות שאין לראותן כחובות משותפים".

בית קברות (X)בית קברות (X)

אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון

יזם נדל"ן מצליח, שהותיר אחריו עיזבון בשווי עשרות מיליוני שקלים, חתם בחייו על הסכם חיים משותפים עם זוגתו, שבו התחייב לתמוך בה במקרה של פרידה. לאחר מותו, טענה בת זוגו כי גם המוות מהווה פרידה לפי ההסכם, ותבעה יותר מ-2 מיליון שקל מהעיזבון. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את התביעה, וקבע: "פרידה היא תוצאה של החלטה, מוות אינו פרידה - אלא סוף החיים עצמם"

עוזי גרסטמן |

הם הכירו לפני יותר מעשור, כשחייהם היו בשיאם. הוא, יזם נדל"ן מצליח, שהיה מעורב בפרויקטים גדולים בתל אביב; והיא, אשת משפחה שצעירה ממנו ב-15 שנה. האהבה שלהם נראתה מבטיחה, ועם הזמן נולדו להם שני ילדים. אך כמו זוגות רבים שבונים יחד חיים משותפים, גם הם ביקשו להסדיר את היחסים ביניהם בהסכם משפטי - הסכם חיים משותפים, שאמור היה להבטיח יציבות ומניעת סכסוכים עתידיים.

אלא שכשהיזם שם קץ לחייו ב-2022 לאחר שאובחן כחולה במחלה קשה, מצאה את עצמה בת זוגו לשעבר נאבקת לא רק באובדן, אלא גם על זכויות כלכליות בהיקף של מיליונים. לטענתה, בהסכם שנחתם ביניהם נקבע כי במקרה של פרידה, יהיה עליה לקבל סכומי כסף שונים - והמוות, מבחינתה, הוא סוג של פרידה. עיזבונו של היזם, שהוערך בעשרות מיליוני שקלים, עבר לידיהם של ילדיו ושל גרושתו לשעבר, והמאבק המשפטי החל.

ההסכם נחתם ב-2014. ובמסגרתו הוסכם כי תתקיים הפרדה רכושית מוחלטת בין השניים, כך שכל אחד מהם ישמור על רכושו, בין אם נצבר לפני הקשר ובין אם אחריו. לצד זאת, היזם התחייב כי במקרה של פרידה הוא ישלם לבת זוגו סכומי כסף משמעותיים, שיכללו, בין היתר, מענק לרכישת דירה, רכישת רכב חדש, ותשלום חודשי קבוע של 2,500 שקל למשך שנתיים לאחר הפרידה. לפי ההסכם, כתב השופט תומר שלם בפסק הדין, "נקבע כי ככל שזוגיות הצדדים לא תצלח חלילה ואלה ייפרדו – תקבל האישה מענק כספי". אלא שלא הוזכר בו בשום מקום מצב של פטירה. 

המנוח ניסח את ההסכם בעצמו

למרות זאת, לאחר מות בן זוגה, הגישה האשה תביעה על סך 2.55 מיליון שקל, בטענה כי המלה פרידה בהסכם כוללת גם פרידה עקב מוות. "לא היתה כל כוונה להבחין בין פרידה בחיים לבין פרידה עקב פטירה", הצהירה בת זוגו בתצהיר שהגישה לבית המשפט. לדבריה, "היה ברור שאני זכאית לתשלומים במקרה של סיום הקשר מכל סיבה שהיא". עוד היא טענה כי לא היתה מיוצגת בעת החתימה על ההסכם, לא ניהלה משא ומתן על תנאיו, וכי המנוח הוא שניסח אותו בעצמו. משום כך, לדבריה, יש לפרשו באופן שייטיב עמה.

מנגד, גרושתו ובתו של היזם, שהן היורשות המרכזיות על פי צוואתו, טענו כי ההסכם מתייחס אך ורק לפרידה בחיים - ולא למוות. "לו היה המנוח מתכוון לכלול גם את מותו תחת ההתחייבויות שבהסכם, הוא היה מציין זאת במפורש", נכתב בכתב ההגנה.