דוד אפל מציע הסדר חוב של 50 מיליון שקל: ניסיון לחזור לפעילות עסקית
דוד אפל דוד אפל, קבלן ותיק שהיה מקורב לראש הממשלה אריאל שרון ז"ל, מבקש לסיים פרק של למעלה מעשור בהליכי חדלות פירעון ולחזור לפעילות עסקית. בגיל 75, הוא הגיש הצעה להסדר חוב עם נושיו, במסגרתה יתחייב לשלם לפחות 50 מיליון שקל בתוך ארבע שנים. ההצעה, שזוכה לתמיכת רוב הנושים, כולל מדינת ישראל, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במטרה לסיים את הליך פשיטת הרגל שהחל ב-2012.
אפל נקלע לקשיים כלכליים חמורים בתחילת העשור הקודם. במהלך ההליך הוגשו נגדו 15 תביעות חוב בסך כ-156 מיליון שקל, אך לאחר בחינה של עו"ד חגי אולמן, המנהל המיוחד, הוכרו חובות בסך כ-87 מיליון שקל. ההסדר המוצע כולל תשלום של כ-55% מהחוב המאושר, סכום שמקורו בהכנסות עתידיות מפעילות עסקית וכספים נוספים שאפל טוען כי מגיעים לו. במסמכים שהוגשו לבית המשפט נכתב כי ההסדר נועד להגדיל את התשלומים לנושים תוך מתן אפשרות לאפל לשקם את חייו העסקיים. עם אישור ההסדר, יוסרו המגבלות המשפטיות המונעות ממנו לעסוק בפעילות חוקית.
רוב הנושים, ובראשם מדינת ישראל, תומכים בהסדר, מתוך הבנה כי המשך ההליך ללא הסדר עלול להוביל לתשלומים נמוכים יותר לאחר הוצאות משפטיות וגבייה. לאחרונה הוגשה בקשה מחודשת לאישור ההסדר, תוך הדגשה כי עיכובים נוספים עלולים לפגוע בכל הצדדים. הדיון בעניין צפוי להתקיים בחודש הקרוב. אפל התחייב לעמוד בתנאי ההסדר גם אם יוטלו עליו מגבלות נוספות, על רקע חקירות פליליות המתנהלות נגדו מצד רשות המסים וכונס הנכסים הרשמי.
במקביל, אפל פועל לגיוס משאבים נוספים. הוא הגיש תביעה כספית בסך כ-20 מיליון שקל עבור עסקת תיווך, וביקש פטור מתשלום אגרת בית המשפט בשל מצבו הכלכלי. בתצהיר ציין כי הוא ואשתו מתקיימים מקצבת זקנה בלבד, ללא נכסים, דירה או רכב, לאחר שכל אחזקותיהם נמכרו בהליכי כינוס נכסים.
ההיסטוריה של אפל כוללת פרשות מתוקשרות שהשפיעו על תדמיתו. בשנות ה-2000 הורשע בעבירות שוחד בפרשת "האי היווני", שבה נטען כי העניק טובות הנאה לאריאל שרון. חלק מהאישומים בוטלו, והיועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין די ראיות להעמיד את שרון לדין, אך הפרשה והמאסר שהוטל על אפל הותירו חותם כבד. החלטת בית המשפט בחודש הקרוב תקבע אם ההסדר יאושר, או שמא הליכי חדלות הפירעון יימשכו, דבר שעשוי להקטין את התשלומים לנושים.
- 1.ארקדי 29/04/2025 21:42הגב לתגובה זומאסנו בצבועים
נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
השופט איתי כרמי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל קבע כי צוואתה המאוחרת של קשישה, שחילקה את רכושה בין ילדיה, אינה תקפה, אף שהיא משקפת את רצונה האמיתי. לדבריו, "ריכוך הכלל של ביטול צוואה מחמת חוסר כשרות יכרסם ביציבות ויערער את יסודות השיטה"
בערוב ימיה של אשה בת 84, אם לשלושה, מצאה את עצמה המשפחה שלה מפולגת סביב השאלה מי יירש את הבית שבו היא חיה ומי יירש את הבית שבנה אחד מבניה על אדמתה. מאבק הירושה המשפחתי הזה, שנמשך שנים, הגיע לשיאו בפסק דין ארוך ומפורט של השופט איתי כרמי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל, שקבע כי אף שצוואתה האחרונה של המנוחה תואמת את רצונה, היא אינה תקפה מבחינה משפטית משום שנעשתה כשהיא כבר לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה.
החלטתו של השופט כרמי מציבה דילמה עקרונית ועמוקה: האם צריך להעדיף את רצונו של אדם, כפי שניתן לזהותו לאורך השנים, גם אם במועד חתימתו על הצוואה הוא לא היה כשיר משפטית, או שעל בית המשפט לדבוק בדרישת הכשרות גם במחיר של ביטול רצון מפורש וברור? הכרעתו של השופט היתה נחרצת: אין מקום לריכוך הכלל, שכן הדבר "יכרסם ביציבות ויערער את יסודות השיטה".
המנוחה נולדה בארגנטינה, עלתה לישראל עם משפחתה ונישאה, ולימים נולדו לה שלושה ילדים - שניים מנישואיה הראשונים ובן נוסף, צעיר מהם, שנולד בארץ. לאחר מות בעלה היא נותרה לגור לבדה, ובסוף שנות ה-90 העניקה לבנה הצעיר, התובע, את הזכות לבנות את ביתו בצמוד לביתה על אותו מגרש. התובע השקיע בבנייה מכספו, גר במקום עם משפחתו מאז, והיחסים בין האחים הידרדרו והלכו.
מיד אחרי מינוי האפוטרופוס נחתמה צוואה חדשה
עוד ב-1999 ערכה האם צוואה ראשונה ("הצוואה המוקדמת"), שבה חילקה את רכושה בין ילדיה: את ביתה שלה הורישה לשני ילדיה הבוגרים, ואילו את הבית שבנה התובע היא הותירה לו. בהמשך היא ערכה גרסאות נוספות של צוואות, שכולן עסקו בשאלה כיצד יחולק המגרש והבתים, אך עם השנים הידרדר מצבה הבריאותי והקוגניטיבי של האם, וב-2017 ביקשו ילדיה הבוגרים למנות לה אפוטרופוסים. בית המשפט באותו הליך דחה את הבקשה, לאחר ששמע את המנוחה עצמה והתרשם כי היא מבינה היטב את הנעשה. באותו שלב מונתה רק בקרה מסוימת על חשבונה, והתובע - בנה הצעיר - מונה כמיופה כוח. אלא שמיד לאחר מכן, ב-2 בספטמבר 2017, חתמה האם על צוואה נוטריונית חדשה ("הצוואה המאוחרת"), שבה חילקה את ביתה בין שלושת ילדיה באופן שווה, ואת הבית שבנה התובע היא הותירה לו לבדו.
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכללה כרונולוגיה מפורטת של ארבע צוואות שונות שערכה המנוחה לאורך השנים: צוואה מ-1999, צוואה נוספת מ-2003 שבה היא חילקה באופן מפורט את המגרש והבתים, צוואה מ-2012 שבה היא הביעה לראשונה רצון לחלק את ביתה שווה בשווה בין שלושת ילדיה, ולבסוף הצוואה המאוחרת מ-2017. לאחר פטירתה הוגשו לרשם הירושות שתי בקשות מתחרות - ילדיה הבוגרים ביקשו לקיים את הצוואה המוקדמת, בעוד שהבן הצעיר עתר לקיים את הצוואה המאוחרת. כל צד טען כי הצוואה האחרת אינה תקפה - זה בשל חוסר כשרות, וזה בשל השפעה בלתי הוגנת.
