הרופא דרש לקבל פרטי מתלוננים נגדו - מכבי סירבה
ד"ר עמוס סבו, כירורג במכבי שירותי בריאות, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ב-X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, עם הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך
עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". הפוסט הוביל ל-18 תלונות שהוגשו נגדו למכבי, והוא דרש לגלות מי עומדים מאחוריהן
בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה את בקשתו של ד"ר עמוס סבו, כירורג המספק שירותי רפואה למבוטחי קופת החולים מכבי, לקבלת פרטי מתלוננים שהגישו נגדו תלונות בעקבות פעילותו ברשתות החברתיות ובהפגנות. פסק הדין מציג את המתח שקיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, תוך דיון מעמיק בהשלכות הגשת תלונות על רופאים ובעלי מקצועות אחרים.
ד"ר סבו, רופא במכבי שירותי בריאות מ-2011, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, בליווי הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. משתמש ברשת X קרא בתגובה לפוסט להתלונן נגד סבו, ובימים שלאחר מכן החלו להצטבר תלונות נגדו במכבי שירותי בריאות. בסך הכל התקבלו 18 תלונות - 16 מתלוננים שאינם מטופליו של סבו אך מבוטחים במכבי, ושני מתלוננים שאינם מבוטחים במכבי כלל.
"התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי"
לטענת ד"ר סבו, התלונות נגדו הוגשו בעקבות קריאה מכוונת של גורמים המזוהים עם תנועת המחאה, שביקשו לפגוע בו מקצועית בשל עמדותיו הפוליטיות. "אין ספק כי התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי", טען סבו לבית המשפט. הוא דרש לקבל את שמות המתלוננים, כדי שיוכל להגן על שמו הטוב ולנקוט צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הגיש תלונות שקריות.
סבו טען עוד כי קופת חולים מכבי לא הציגה בפניו את התלונות המלאות, אלא רק קטעים מהן - דבר שמעורר חשש, לדבריו, שהן כוללות לשון הרע ופגיעות נוספות בשמו. "המשיבה יכלה לצרף את תוכן התלונות תוך הגנה על פרטיות המתלוננים", טען, אך משלא עשתה זאת, יש לראות בכך ניסיון להסתיר מידע העלול להפליל את המתלוננים.
- עברה ניתוח בחזה בגיל 17 - ותבעה את קופת החולים והמנתח
- מכבי מעוניינת לרכוש מפלסאנמור מכשירי אולטרה-סאונד - המניה קופצת ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, מכבי שירותי בריאות דחתה את הדרישה למסירת פרטי המתלוננים, וטענה כי היא מחויבת לשמור על פרטיותם. בתגובתה לבית המשפט, הדגישה הקופה כי "כל התלונות עסקו בצילום המבקש עם הנשק", והוסיפה כי אף אחת מהתלונות לא כללה לשון בוטה או פוגענית. עוד ציינה מכבי כי התקנון שלה מאפשר לחבריה להגיש תלונות על רופאים ונותני שירות אחרים, וכי על פי סעיף 14(י) לתקנון, "האחראי ישמור בסוד כל מסמך וכל מידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו". כלומר, מסירת פרטי המתלוננים אינה נחוצה למילוי תפקידה של מכבי, ואינה מתבקשת לפי הדין.
השופטת: לא ניתן לקבוע שהתלונות כללו לשון הרע
השופטת סיגלית מצא קיבלה את עמדת מכבי ודחתה את הבקשה. בפסק הדין שפורסם, היא ציינה כי לא ניתן לקבוע שהתלונות כללו לשון הרע, בייחוד בהתחשב בכך שהן לא הוצגו במלואן לבית המשפט. "לא ניתן להכריע בשאלה אם זוכות התלונות להגנה לפי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, שכן בהיעדר התלונות לא ניתן להתייחס לשאלת תום הלב", קבעה.
היא אף הדגישה כי חובת הסודיות הקבועה בתקנון מכבי נועדה להגן על המתלוננים, ולשמור על אמון הציבור במערכת הבריאות. לדבריה בהכרעת הדין, "במקרים בהם אנשים מבקשים להגיש תלונה נגד נותן שירות, עליהם לדעת שפרטיהם לא ייחשפו בקלות, אחרת עלול להיווצר אפקט מצנן שימנע הגשת תלונות מוצדקות בעתיד". עוד התייחסה השופטת לפסקי דין קודמים, ובהם הלכת רמי מור, שבה נקבע כי אין מסגרת חוקית המחייבת גוף פרטי לחשוף פרטי מתלוננים, אלא אם מדובר במקרה חריג המצדיק זאת. בית המשפט לא השתכנע כי מקרה זה עומד בקריטריונים החריגים האלה.
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דרש כמעט מיליון שקל = ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף
פסק הדין מעורר דיון רחב סביב חופש הביטוי של בעלי מקצועות חופשיים, והשפעת פעילותם האישית על עיסוקם המקצועי. מצד אחד, ד"ר סבו טען כי זכותו להביע דעה מבלי שתיפגע פרנסתו. מצד שני, בית המשפט קבע כי יש להגן על פרטיות המתלוננים כדי למנוע חשש מהגשת תלונות בעתיד. הוא עשוי לשקול ערעור על ההחלטה, אך נכון לעכשיו, הקביעה המשפטית ברורה: לקופת החולים מכבי אין קיימת חובה לחשוף את פרטי המתלוננים. בכך, מתחדד הגבול בין הזכות להביע עמדה בפומבי לבין ההשלכות שעשויות להיות לכך, כשהדבר מוביל לתלונות במישור המקצועי.
מה משמעות פסק הדין עבור מתלוננים פוטנציאליים?
פסק הדין מחזק את ההגנה על פרטיותם של מתלוננים, וקובע כי אין לחשוף את זהותם אלא במקרים חריגים ביותר. משמעות הדבר היא שאנשים יוכלו להגיש תלונות מבלי לחשוש מחשיפה.
כיצד ישפיע פסק הדין על רופאים ובעלי מקצועות אחרים?
הפסיקה מדגישה כי ביטויים ציבוריים של אנשי מקצוע עלולים לעורר תגובות מצד הציבור, ובמקרים מסוימים - תלונות. עם זאת, חובת הסודיות של הגופים המקבלים תלונות מגינה עליהם מפני חשיפת זהות המתלוננים.
האם ד"ר סבו יכול להגיש תביעה נפרדת בגין לשון הרע?
כן, ד"ר סבו רשאי להגיש תביעת לשון הרע אם יצליח להוכיח כי התלונות שנמסרו כללו מידע כוזב או משמיץ. עם זאת, ללא זהות המתלוננים, הוא עשוי להתקשות להוכיח את טענותיו בבית המשפט.
מהן ההשלכות האפשריות של התביעה על קופות החולים בישראל?
פסק הדין עשוי לחזק את עמדת קופות החולים בשמירה על פרטיות המבוטחים, ולעודד הגשת תלונות מבלי לחשוש מחשיפה. מנגד, הדבר עלול ליצור תחושת חוסר שקיפות בקרב רופאים ונותני שירותים רפואיים.
במקרה אחר, בית משפט השלום בקריות פסק באחרונה במקרה שנוגע לקמפיין הבחירות הסוער שהתרחש בקריית מוצקין. פסק הדין עסק בתביעת לשון הרע שהגיש ראש העיר לשעבר, חיים צורי, נגד יריבו הפוליטי דורון גרינברג ותומכת של אותו יריב, איילת צור לוי, בגין פרסום קלטת מכפישה שהופצה כמה ימים בלבד לפני ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות. המקרה, שעורר עניין ציבורי נרחב, מעלה שאלות עקרוניות על חופש הביטוי לעומת הזכות לשם טוב, בייחוד בתקופת בחירות. האירוע המרכזי בפרשה התרחש ב-25 בפברואר 2024, כשהנתבעים פרסמו ברשתות החברתיות קלטת עם הכיתוב: "חשיפה חשיפה חשיפה, ממה פוחד חיים צורי ראש העיר לשעבר, הנבצר והנאשם בפלילים לפי הקלטה לכאורה שהגיעה אלינו ומצורפת כאן". בקלטת נשמע לכאורה קולו של צורי כשהוא אומר, "אה, אם ציקי מנצח אני גמרתי את הסיפור, גמרתי. אם מוציאים דברים שעשינו, אני גומר בכלא...". המסר החמור שעשוי להשתמע מהדברים היה כי צורי עצמו מודה בביצוע של עבירות פליליות. צורי הכחיש בתקיפות את האותנטיות של הקלטת, וטען כי מדובר בזיוף שנעשה באמצעות חקיין או בינה מלאכותית. הוא צירף חוות דעת של מומחה אודיו, שקבע באופן חד משמעי כי הקול בקלטת אינו הקול שלו. מנגד, הנתבעים טענו כי הקלטת התקבלה אצלם ממקור מהימן, וכי הם פרסמו אותה מתוך תחושת מחויבות ציבורית ובתום לב.
- 2.אנונימי 26/05/2025 22:37הגב לתגובה זוגם טרוריסט וגם עברייןאיזה גוגל נפש שבן אדם כזה מאפל באנשים
- 1.אם הוא היה שמאלן בית המשפט היה חושף את שמם (ל"ת)אריאל 22/03/2025 12:41הגב לתגובה זו
- אנונימי 25/03/2025 15:27הגב לתגובה זובקרוב הממשלה תדאג שכל מי שלא חושב כמוה יישב בכלא אחרי שהיא תשתלט סופית על מערכת המשפט
- פצ 23/03/2025 10:08הגב לתגובה זוכמות השטויות שיוצאות מהמקלדת שלך
חוזה מכירת דירה CHATGPTמוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
אחרי שנה וחצי של מגעים, ובזמן שהתובע השקיע מאמצים רבים להסרת עיקולים ולהעברת רישום הדירה על שם המוכר ואחיו, החליט האחרון להתרחק מהעסקה - מבלי לחשוף כי הסיבה האמיתית היא עליית המחירים בעיר. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אף שלא נחתם הסכם, המוכר נהג בחוסר
תום לב ועליו לפצות את רוכש-החלום על אובדן ההזדמנות
בינואר 2022, אחרי קרוב לשנתיים של תקוות, תכתובות, סידורים אינסופיים מול הרשויות ואמונה עמוקה שהעסקה עומדת לצאת לפועל, קיבל אדם הודעה מהמוכר של הדירה שבה גדל: הכל מתבטל. מבחינתו של האיש, שראה עצמו כבר זמן רב כמי שהדירה ברחוב דיזינגוף חוזרת למעשה אליו, היתה זו נפילה חדה לתוך חלל ריק, מלוּוה בתחושה עמוקה של חוסר צדק. כך החל המאבק המשפטי שהסתיים באחרונה בפסק דין מפורט ומנומק של השופט ליאור גלברד, שקבע כי המוכר אמנם לא חתם על חוזה מחייב, אך נסיגתו מהמו״מ נעשתה בחוסר תום לב מובהק - ולכן הוא יפצה את האיש בסכום של 360 אלף שקל.
הסיפור כולו מתחיל שנים לפני כן, כשהדירה עוד היתה שייכת לשני אחים. אחד מהם, שגדל בבניין ואף נהפך למי שמנהל אותו, הכיר את התובע מאז ילדותו וניהל עבורו את הדירה כשהשניים התגוררו בדנמרק. היחסים היו קרובים, כמעט משפחתיים, ולכן לא מפתיע שביוני 2020, בסמוך לגל הראשון של מגפת הקורונה, הוא הציע לו לרכוש את הדירה תמורת 1.9 מיליון שקל. כעבור חודשיים, לאחר בדיקות עם מתווך ובהתכתבות ווטסאפ תכופה, השיב אלמוני: "We have agreed to sell the apartment to you".
באותו רגע, כך נראה, הכל היה מונח על פסי רכבת שמובילים לעבר בחתימה ברשמית. המוכר הגיע לישראל, נערכה פגישה עם עורך הדין ליעד מרציפרו שהוסמך לנסח את ההסכם, ואף הועברה טיוטת חוזה ראשונית. אלא שתקלות ביורוקרטיות - עיקול ישן שלא הוסר ורישום בעלות שלא עודכן משנים עברו - מנעו התקדמות מיידית. המוכר ביקש קודם להסיר את העיקול ולסדר את הרישום, ורק אז להתקדם לחתימה.
מאותו רגע נטל התובע על עצמו את מרבית העבודה. הוא פילס את דרכו בין משרדי הרשויות, ובעזרת עו״ד מרציפרו הצליח להסיר את העיקול באוקטובר 2020. מאמצים נוספים הביאו לכך שבאוגוסט 2021 נרשמה סוף סוף הבעלות בדירה על שם המוכר ואחיו. כל אותה תקופה, כך עלה מהראיות, המוכר שידר מסר עקבי: העסקה עומדת להתקדם. כשהתובע עדכן אותו שהרישום כמעט הושלם, השיב המוכר: "That's very good news, so we… can continue the process of selling the apartment".
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוכר החל לבחון מחדש את המחיר המוסכם
אלא שמאחורי הקלעים השתנה משהו. בעצת עורכת דין חדשה שאליה פנה, ורקע לעלייה המתמשכת במחירי הדירות בתל אביב בתקופת הקורונה, החל במוכר לבחון מחדש את המחיר המוסכם. לפי קביעת השופט גלברד, זה היה המניע האמיתי לנסיגה. ואולם בפועל, הוא לא אמר זאת לתובע - לא לאורך החודשים שבהם קידם האחרון את הרישום, ולא בספטמבר-אוקטובר 2021, כשהמגעים נמשכו באמצעות עורכת הדין החדשה, ואף לא כשנשלחו אליו ייפויי כוח לקראת חתימה קונסולרית.

לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על
ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים
זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.
א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה". יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.
אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.
האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?
כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".
