בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה את בקשתו של ד"ר עמוס סבו, כירורג המספק שירותי רפואה למבוטחי קופת החולים מכבי, לקבלת פרטי מתלוננים שהגישו נגדו תלונות בעקבות פעילותו ברשתות החברתיות ובהפגנות. פסק הדין מציג את המתח שקיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, תוך דיון מעמיק בהשלכות הגשת תלונות על רופאים ובעלי מקצועות אחרים.

ד"ר סבו, רופא במכבי שירותי בריאות מ-2011, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, בליווי הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. משתמש ברשת X קרא בתגובה לפוסט להתלונן נגד סבו, ובימים שלאחר מכן החלו להצטבר תלונות נגדו במכבי שירותי בריאות. בסך הכל התקבלו 18 תלונות - 16 מתלוננים שאינם מטופליו של סבו אך מבוטחים במכבי, ושני מתלוננים שאינם מבוטחים במכבי כלל.

"התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי"

לטענת ד"ר סבו, התלונות נגדו הוגשו בעקבות קריאה מכוונת של גורמים המזוהים עם תנועת המחאה, שביקשו לפגוע בו מקצועית בשל עמדותיו הפוליטיות. "אין ספק כי התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי", טען סבו לבית המשפט. הוא דרש לקבל את שמות המתלוננים, כדי שיוכל להגן על שמו הטוב ולנקוט צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הגיש תלונות שקריות.

סבו טען עוד כי קופת חולים מכבי לא הציגה בפניו את התלונות המלאות, אלא רק קטעים מהן - דבר שמעורר חשש, לדבריו, שהן כוללות לשון הרע ופגיעות נוספות בשמו. "המשיבה יכלה לצרף את תוכן התלונות תוך הגנה על פרטיות המתלוננים", טען, אך משלא עשתה זאת, יש לראות בכך ניסיון להסתיר מידע העלול להפליל את המתלוננים.

• עברה ניתוח בחזה בגיל 17 - ותבעה את קופת החולים והמנתח
• מכבי מעוניינת לרכוש מפלסאנמור מכשירי אולטרה-סאונד - המניה קופצת ב-6%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, מכבי שירותי בריאות דחתה את הדרישה למסירת פרטי המתלוננים, וטענה כי היא מחויבת לשמור על פרטיותם. בתגובתה לבית המשפט, הדגישה הקופה כי "כל התלונות עסקו בצילום המבקש עם הנשק", והוסיפה כי אף אחת מהתלונות לא כללה לשון בוטה או פוגענית. עוד ציינה מכבי כי התקנון שלה מאפשר לחבריה להגיש תלונות על רופאים ונותני שירות אחרים, וכי על פי סעיף 14(י) לתקנון, "האחראי ישמור בסוד כל מסמך וכל מידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו". כלומר, מסירת פרטי המתלוננים אינה נחוצה למילוי תפקידה של מכבי, ואינה מתבקשת לפי הדין.

השופטת: לא ניתן לקבוע שהתלונות כללו לשון הרע

השופטת סיגלית מצא קיבלה את עמדת מכבי ודחתה את הבקשה. בפסק הדין שפורסם, היא ציינה כי לא ניתן לקבוע שהתלונות כללו לשון הרע, בייחוד בהתחשב בכך שהן לא הוצגו במלואן לבית המשפט. "לא ניתן להכריע בשאלה אם זוכות התלונות להגנה לפי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, שכן בהיעדר התלונות לא ניתן להתייחס לשאלת תום הלב", קבעה.

היא אף הדגישה כי חובת הסודיות הקבועה בתקנון מכבי נועדה להגן על המתלוננים, ולשמור על אמון הציבור במערכת הבריאות. לדבריה בהכרעת הדין, "במקרים בהם אנשים מבקשים להגיש תלונה נגד נותן שירות, עליהם לדעת שפרטיהם לא ייחשפו בקלות, אחרת עלול להיווצר אפקט מצנן שימנע הגשת תלונות מוצדקות בעתיד". עוד התייחסה השופטת לפסקי דין קודמים, ובהם הלכת רמי מור, שבה נקבע כי אין מסגרת חוקית המחייבת גוף פרטי לחשוף פרטי מתלוננים, אלא אם מדובר במקרה חריג המצדיק זאת. בית המשפט לא השתכנע כי מקרה זה עומד בקריטריונים החריגים האלה.

• מחצי מיליון שקל ל-172 אלף: חובות נכה צה"ל הופחתו
• בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

פסק הדין מעורר דיון רחב סביב חופש הביטוי של בעלי מקצועות חופשיים, והשפעת פעילותם האישית על עיסוקם המקצועי. מצד אחד, ד"ר סבו טען כי זכותו להביע דעה מבלי שתיפגע פרנסתו. מצד שני, בית המשפט קבע כי יש להגן על פרטיות המתלוננים כדי למנוע חשש מהגשת תלונות בעתיד. הוא עשוי לשקול ערעור על ההחלטה, אך נכון לעכשיו, הקביעה המשפטית ברורה: לקופת החולים מכבי אין קיימת חובה לחשוף את פרטי המתלוננים. בכך, מתחדד הגבול בין הזכות להביע עמדה בפומבי לבין ההשלכות שעשויות להיות לכך, כשהדבר מוביל לתלונות במישור המקצועי.

מה משמעות פסק הדין עבור מתלוננים פוטנציאליים?

פסק הדין מחזק את ההגנה על פרטיותם של מתלוננים, וקובע כי אין לחשוף את זהותם אלא במקרים חריגים ביותר. משמעות הדבר היא שאנשים יוכלו להגיש תלונות מבלי לחשוש מחשיפה.

כיצד ישפיע פסק הדין על רופאים ובעלי מקצועות אחרים?

הפסיקה מדגישה כי ביטויים ציבוריים של אנשי מקצוע עלולים לעורר תגובות מצד הציבור, ובמקרים מסוימים - תלונות. עם זאת, חובת הסודיות של הגופים המקבלים תלונות מגינה עליהם מפני חשיפת זהות המתלוננים.

האם ד"ר סבו יכול להגיש תביעה נפרדת בגין לשון הרע?

כן, ד"ר סבו רשאי להגיש תביעת לשון הרע אם יצליח להוכיח כי התלונות שנמסרו כללו מידע כוזב או משמיץ. עם זאת, ללא זהות המתלוננים, הוא עשוי להתקשות להוכיח את טענותיו בבית המשפט.

מהן ההשלכות האפשריות של התביעה על קופות החולים בישראל?

פסק הדין עשוי לחזק את עמדת קופות החולים בשמירה על פרטיות המבוטחים, ולעודד הגשת תלונות מבלי לחשוש מחשיפה. מנגד, הדבר עלול ליצור תחושת חוסר שקיפות בקרב רופאים ונותני שירותים רפואיים.

במקרה אחר, בית משפט השלום בקריות פסק באחרונה במקרה שנוגע לקמפיין הבחירות הסוער שהתרחש בקריית מוצקין. פסק הדין עסק בתביעת לשון הרע שהגיש ראש העיר לשעבר, חיים צורי, נגד יריבו הפוליטי דורון גרינברג ותומכת של אותו יריב, איילת צור לוי, בגין פרסום קלטת מכפישה שהופצה כמה ימים בלבד לפני ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות. המקרה, שעורר עניין ציבורי נרחב, מעלה שאלות עקרוניות על חופש הביטוי לעומת הזכות לשם טוב, בייחוד בתקופת בחירות. האירוע המרכזי בפרשה התרחש ב-25 בפברואר 2024, כשהנתבעים פרסמו ברשתות החברתיות קלטת עם הכיתוב: "חשיפה חשיפה חשיפה, ממה פוחד חיים צורי ראש העיר לשעבר, הנבצר והנאשם בפלילים לפי הקלטה לכאורה שהגיעה אלינו ומצורפת כאן". בקלטת נשמע לכאורה קולו של צורי כשהוא אומר, "אה, אם ציקי מנצח אני גמרתי את הסיפור, גמרתי. אם מוציאים דברים שעשינו, אני גומר בכלא...". המסר החמור שעשוי להשתמע מהדברים היה כי צורי עצמו מודה בביצוע של עבירות פליליות. צורי הכחיש בתקיפות את האותנטיות של הקלטת, וטען כי מדובר בזיוף שנעשה באמצעות חקיין או בינה מלאכותית. הוא צירף חוות דעת של מומחה אודיו, שקבע באופן חד משמעי כי הקול בקלטת אינו הקול שלו. מנגד, הנתבעים טענו כי הקלטת התקבלה אצלם ממקור מהימן, וכי הם פרסמו אותה מתוך תחושת מחויבות ציבורית ובתום לב.