פינוי בינוי נדלן התחדשות עירונית
צילום: תמר מצפי

"לא כלכלי": הסיבה שבגללה היזמים מתרחקים מהתחדשות עירונית בפריפריה

כאשר חברת נדל"ן הודיעה על קידום פרוייקטים בפריפריה, רבים הרימו גבה - איך יכול להיות שפרוייקט כזה משתלם אם הוא לא במרכז? למה החברות בורחות מערים בדרום הרחוק והאם הכל זה כסף? יותם רבינוביץ', סמנכ"ל פיתוח עסקי בקרן נדל"ן, מודה: "לא מצאנו פרוייקט כלכלי מספיק, בונים בעיקר במרכז"; REL בתגובה: "עליית הריבית שינתה את המגמה והופכת את זה לכדאי"
איציק יצחקי | (4)

חברות רבות בתחום ההתחדשות העירונית הרימו גבה כאשר קבוצת R.E.L הודיעה אתמול, בניגוד גמור למה שקורה בשוק, על קידום פרויקטים בפריפריה. 2,600 דירות הם יבנו שם, בשני פרוייקטים - 1400 יח"ד בקריית שמונה ועוד 1200 יח"ד בצפת. איך קורה, שואלים בחברות המתחרות, שחברה מחליטה לבנות פרוייקט שנראה לכאורה לא כלכלי עבורן? כדי להבין את תחום ההתחדשות העירונית, די להביט במספרים. בסוף, הכל שם. כמו בכל עסק, חברות לא בונות היכן שלא כלכלי להן לבנות. ולמה לא כלכלי לבנות בפריפריה? כי המכפיל (תכף נפרט מהו) בתל אביב נמוך. נסביר: כשיזם בונה דירה ולא מקבל ערך, הרווח שלו נשחק. ככל שהמחיר למ"ר יותר גבוה, ההכנסה של היזם מכל מטר בנוי יותר גבוהה. נניח שפרוייקט בתל אביב עולה 50 מיליון שקל - כדי לייצר רווחיות היזם צריך להכניס 60 מיליון שקל אחרי מע"מ.  נניח שמדובר ב-12 דירות למכירה - היזם אמור לקבל תמורה של 6 מיליון שקל לדירה. אבל מה קורה אם אותו יזם יבנה בקריית גת? שם התמורה תהיה 1.5 מיליון שקל לדירה. ההכנסות של הפרוייקט יותר נמוכות מההוצאות ולכן הוא מחליט לא לגשת למכרזים כאלה. בסוף, זה "תוקע" את כולנו. במקום לפתח את הפריפריה, הקבלנים מתמקדים בהתחדשות עירונית במרכז, ושם המחירים גבוהים, גבוהים מאוד אפילו. "כדי לבנות בפריפריה צריך הרבה יותר זכויות, כי בסוף יש את שורת ההכנסות שנובעות מהדירות החדשות שנקבל. בפריפריה המכפיל צריך להיות הרבה יותר גבוה מתל אביב", אומר יותם רבינוביץ' סמנכ"ל פיתוח עסקי בקרן נדל"ן, שמבצעת בעיקר הריסה ובניה (תמ"א 38/2). "למה אני מתכוון כשאני אומר מכפיל? בתל אביב רוב העסקאות לא מייצרות לי אפילו 1 ל-2, כלומר, על כל דירה קיימת בונים פחות מ-1 וזה כלכלי לנו. בקריית גת, על כל דירה שאתה הורס אתה צריך 6-7 דירות כדי להרוויח. זה לא קיים". והנה, באה חברה שכן בנתה בפריפריה, בקריית שמונה ובצפת. נכון, היא מוכרת ב-18 אלף שקל למטר בצפת, 14 אלף שקל למטר בק"ש. ועדיין - היא בונה. "זה משחק של מחירים וזכויות. במתחם שבו בונים 1,200 דירות יש 200 להרוס, אז יש שטח. כלומר, השחיבו הוא פשוט - אם זכית במכרז כזה, כנראה שאתה מקבל את היחס שהיית יכול לקבל בתל אביב, בהיקפים הרבה יותר נמוכים כמובן. כלומר, אתה מקבל 4-5 דירות ששוות מיליון-מיליון וחצי שקל וכך מגיע לרווחיות. יש עניין נוסף - עיריות שרוצות לקדם. בקריית שמונה זה קורה, בצפת עוד לא שמעתי שמקדמים התחדשות עירונית. חברות מאוד גדולות פונות לעיריית קריית שמונה כי הם יודעים שהפרוייקטים שם מעניקים מכפילים סבירים". מה המכפיל בק"ש? "מקימים שם 1,400 דירות, מוכרים ב-14 אלף למטר, אז סביב 6-7. זאת אומרת שהפרוייקט משתלם בגלל היקף, כי מאפשרים להגדיל את מספר הדירות מ-400 ל-1400 ואז ליזם זה כדאי. 1,000 דירות זה הרבה". פרוייקט קרן נדלן בת פרוייקט הריסה ובניה בת"א (א-סטודיו) אז לא תיכנסו בקרוב לפריפריה. "נכון שאנחנו רואים התעוררות, פעם לא הייתה היענות כל כך גדולה של העיריות לכך. אנחנו רוצים, אבל מבדיקה שלנו לא מצאנו פרוייקט מספיק כלכלי. אגיד גם משהו לטובת העיריות - בפרוייקט כזה בצפת, להפוך 200 דירות ל-1200 - תחשוב כמה שירותים צריך לתת ל-1200 משפחות במקום 200, תחשוב איך העיר נראית. פתאום בעיר שבה בונים עם 3-5 קומות על עמודים יש מגדלים של 20-25 קומות. זה לא מתאים לעיצוב העירוני של כל עיר. גם בתל אביב, זה לא מתאים לכל מקום". אבל אנחנו כן רואים בעשור האחרון שכונות קוטג'ים חדשות לצד מבנים ישנים. "קוטג'ים ומגדלים זה סיפור שונה, כי במגדל על שני דונם, אתה יכול להכניס 100-200 משפחות. אם אתה עושה את זה בקוטג'ים, מה תקבל משני דונם? 5 משפחות? צריך להבין שעירייה מעדיפה קומות בגלל היטל ההשבחה עצום, לעומת 5 קוטג'ים שלא מניבים לה הרבה. בסוף, הכל זה כסף. ההיטל נגזר מהזכויות". כמה פרוייקטים יש לכם בארץ? "14 אכלסנו, 12 בתהליכים מתכנון ועד ביצוע, ועוד הרבה במו"מ. אנחנו מתמקדים בעיקר באזור מרכז הערץ - ת"א, ר"ג, גבעתיים, חולון, רמת השרון - איפה שאין קרקעות פנויות". יותר משתלם להיות חברת התחדשות עירונית מאשר יזם שבונה בניין חדש? "לכל מטבע יש שני צדדים, זה לא רק עניין של עלות אלא גם סיכונים. היזמים שקנו לאחרונה קרקעות בשווי מטורף, לקחו מימון והריבית עלתה - תראה מה קרה להם. יש חברות שמחפשות להיפטר מהשטח ולא מקדמות את הפרויקט כי עלויות המימון גבוהות. זה הסיכון בפרוייקטים של רכישה מרמ"י למשל. היתרון הוא שאתה קונה קרקע ולא תלוי באף אחד, אין לך בעלי דירות, אין לך שכ"ד, אתה חופשי מבחינת התכנון. אתה כן מול הרשויות, אבל יכול לתכנן באופן חופשי". "יש גם סיכונים". יותם רבינוביץ', סמנכל קרן נדלן (צילום: ינאי אלפסי) איפה היתרונות של חברה שעושה רק התחדשות עירונית? "מצד אחד, יש לך דירות תמורה, לשלם שכר דירה, התעסקות בלתי פוסקת - ואני עוד לא מדבר על סגירת העסקה. כשאתה עושה עסקה קטנה בת"א אתה מול 12 בעלי דירות. עד שאתה מתחיל לבנות אתה יחסית בחשיפה מאוד נמוכה של כסף. לא קנית את הקרקע והשקעת בתכנון ועו"ד אבל זה לא מגיע להקיפים של עלויות רכישת קרקע על ידי יזם רגיל. גם עלויות הריבית לא הורגות אותך כי לא צריך מימון בינתיים. לגבי הרווח, הכל שאלה של איזה שולי רווח החברה רוצה. יש כאלה שרוצות 15%, יש 20% ואלה שרוצות 30%, אבל הם לא יזכו כמעט במכרזים של רמ"י. בסוף יתחרו הרבה אנשים וינסו להגיע למינימום הרווח כדי לזכות בפרוייקט". יותם רבינוביץ', סמנכל קרן נדלן (צילום: ינאי אלפסי) "יש גם סיכונים". רבינוביץ' (ינאי אלפסי) מה הסיכונים שלכם? "כשאתה הולך וקונה קרקע אתה בונה הכל ומוכר הכל. בהתחדשות עירונית, אתה בונה את הכל אבל לא מוכר הכל, כי יש בעלי קרקע. מה זה עושה? אם עלויות הבניה שלך עולות, בקרקע רגילה העלויות הן על כל הדירות אבל ההכנסות הן מכל הדירות, לכן אם יש עליה באותו שיעור של שני הדברים, עלויות בניה ומחיר מכירה, אתה לא נפגע. בהתחדשות עירונית, בפרוייקט בת"א של 50/50 נניח: עלויות הבניה התייקרו ב-5 אחוז והמחיר למטר עלה ב-5 אחוז, אז הרווח לא נשמר, כי אתה בונה 100 אחוז מהדירות ומוכר רק חצי. ואז הרווח שלנו נשחק". ואתם בונים בתל אביב. "אנחנו בדיוק לקראת הריסה של 2 בנינים בת"א - אחד ברחוב חברה חדשה, באזור כיכר המדינה (הורסים 12,בונים 24, א"י), השני ברחוב עולה הגרדום (הורסים 8, בונים 26, א"י) - פרוייקט שישי שלנו בשכונת ישגב, שליד רמת החייל". איפה שוק ההתחדשות יהיה בעוד כמה שנים? "הרבה חברות מבינות שהיצע הקרקעות, בייחוד באזורי ביקוש במרכז, מאוד מוגבל. לכן, כדי ליצור היצע דיור חדש עושים התחדשות עירונית. באזורי הביקוש כמו רמת גן, תל אביב והרצליה - רוב העיר בנויה. אין הרבה קרקעות פנויות. לכן, אם רוצים לייצר עוד דירות בגבעתיים או בחולון, זה בעיקר על ידי הריסה ובניה". עו"ד מיכאל בנאין, מנהל תחום ההתחדשות העירונית בקבוצת הנדל"ן REL, בתגובה:  "שנים מספרים לנו שפרויקטים של התחדשות עירונית אינם כלכליים בפריפריה, אבל המחירים הגבוהים באזורי הביקוש, יחד עם הריבית הגבוהה, משנים את המגמה ויותר יזמים מקדמים עסקאות תמ"א ופינוי בינוי מחוץ לאזורי הביקוש, בגליל ובנגב. במקביל, רוכשים רבים מעדיפים לרכוש כעת דירות באזורי הפריפריה ממספר סיבות - ראשית, גילו איכות חיים שונה מאזור המרכז. שנית, בפחות כסף ניתן לרכוש נכס למגורים או נכס מניב. עיקרון נוסף שמנחה את הרוכשים כיום הוא הריבית על הכסף שממשיכה לעלות ומקשה על נטילת הלוואות ומשכנתאות גבוהות, מה שמאפשר יותר רכישת דירות במחירים נמוכים יותר המצויים במעגלים מרוחקים יותר מתל אביב והמרכז".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גידי 01/12/2023 02:07
    הגב לתגובה זו
    כל הזמן עושים כתבות כן בטח יש היצף של ביקוש מקווה שהם כבר חתמו על התחייבות לדיירים ולא עושים פה יחסי ציבור על ריק.. יכול להיות מצב של מאה מאה החמישים אלף דירות ריקות ללא קונים די כבר למכור לוקשים תאבי בצע על חשבון זוגות מסכנים
  • 3.
    חרטא 10/08/2023 09:31
    הגב לתגובה זו
    גם מקבלים מענק מהמדינה גם שטח נוסף לבנייה בתמורה יבנה דירות של 3 וחצי מיליון שקל במכפיל 3 חפשו אפגד בברנע
  • 2.
    לעבוד לטובת התושבים/יזמים די לחזירות. (ל"ת)
    ראשי עיר תתחילו 10/08/2023 00:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אריה 08/08/2023 19:32
    הגב לתגובה זו
    גשהמדינה תחליט להכניס יד לכיס לגבי הפריפריה תהייה היתכנות
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.