"לא כלכלי": הסיבה שבגללה היזמים מתרחקים מהתחדשות עירונית בפריפריה

כאשר חברת נדל"ן הודיעה על קידום פרוייקטים בפריפריה, רבים הרימו גבה - איך יכול להיות שפרוייקט כזה משתלם אם הוא לא במרכז? למה החברות בורחות מערים בדרום הרחוק והאם הכל זה כסף? יותם רבינוביץ', סמנכ"ל פיתוח עסקי בקרן נדל"ן, מודה: "לא מצאנו פרוייקט כלכלי מספיק, בונים בעיקר במרכז"; REL בתגובה: "עליית הריבית שינתה את המגמה והופכת את זה לכדאי"
איציק יצחקי | (4)

חברות רבות בתחום ההתחדשות העירונית הרימו גבה כאשר קבוצת R.E.L הודיעה אתמול, בניגוד גמור למה שקורה בשוק, על קידום פרויקטים בפריפריה. 2,600 דירות הם יבנו שם, בשני פרוייקטים - 1400 יח"ד בקריית שמונה ועוד 1200 יח"ד בצפת. איך קורה, שואלים בחברות המתחרות, שחברה מחליטה לבנות פרוייקט שנראה לכאורה לא כלכלי עבורן? כדי להבין את תחום ההתחדשות העירונית, די להביט במספרים. בסוף, הכל שם. כמו בכל עסק, חברות לא בונות היכן שלא כלכלי להן לבנות. ולמה לא כלכלי לבנות בפריפריה? כי המכפיל (תכף נפרט מהו) בתל אביב נמוך. נסביר: כשיזם בונה דירה ולא מקבל ערך, הרווח שלו נשחק. ככל שהמחיר למ"ר יותר גבוה, ההכנסה של היזם מכל מטר בנוי יותר גבוהה. נניח שפרוייקט בתל אביב עולה 50 מיליון שקל - כדי לייצר רווחיות היזם צריך להכניס 60 מיליון שקל אחרי מע"מ.  נניח שמדובר ב-12 דירות למכירה - היזם אמור לקבל תמורה של 6 מיליון שקל לדירה. אבל מה קורה אם אותו יזם יבנה בקריית גת? שם התמורה תהיה 1.5 מיליון שקל לדירה. ההכנסות של הפרוייקט יותר נמוכות מההוצאות ולכן הוא מחליט לא לגשת למכרזים כאלה. בסוף, זה "תוקע" את כולנו. במקום לפתח את הפריפריה, הקבלנים מתמקדים בהתחדשות עירונית במרכז, ושם המחירים גבוהים, גבוהים מאוד אפילו. "כדי לבנות בפריפריה צריך הרבה יותר זכויות, כי בסוף יש את שורת ההכנסות שנובעות מהדירות החדשות שנקבל. בפריפריה המכפיל צריך להיות הרבה יותר גבוה מתל אביב", אומר יותם רבינוביץ' סמנכ"ל פיתוח עסקי בקרן נדל"ן, שמבצעת בעיקר הריסה ובניה (תמ"א 38/2). "למה אני מתכוון כשאני אומר מכפיל? בתל אביב רוב העסקאות לא מייצרות לי אפילו 1 ל-2, כלומר, על כל דירה קיימת בונים פחות מ-1 וזה כלכלי לנו. בקריית גת, על כל דירה שאתה הורס אתה צריך 6-7 דירות כדי להרוויח. זה לא קיים". והנה, באה חברה שכן בנתה בפריפריה, בקריית שמונה ובצפת. נכון, היא מוכרת ב-18 אלף שקל למטר בצפת, 14 אלף שקל למטר בק"ש. ועדיין - היא בונה. "זה משחק של מחירים וזכויות. במתחם שבו בונים 1,200 דירות יש 200 להרוס, אז יש שטח. כלומר, השחיבו הוא פשוט - אם זכית במכרז כזה, כנראה שאתה מקבל את היחס שהיית יכול לקבל בתל אביב, בהיקפים הרבה יותר נמוכים כמובן. כלומר, אתה מקבל 4-5 דירות ששוות מיליון-מיליון וחצי שקל וכך מגיע לרווחיות. יש עניין נוסף - עיריות שרוצות לקדם. בקריית שמונה זה קורה, בצפת עוד לא שמעתי שמקדמים התחדשות עירונית. חברות מאוד גדולות פונות לעיריית קריית שמונה כי הם יודעים שהפרוייקטים שם מעניקים מכפילים סבירים". מה המכפיל בק"ש? "מקימים שם 1,400 דירות, מוכרים ב-14 אלף למטר, אז סביב 6-7. זאת אומרת שהפרוייקט משתלם בגלל היקף, כי מאפשרים להגדיל את מספר הדירות מ-400 ל-1400 ואז ליזם זה כדאי. 1,000 דירות זה הרבה". פרוייקט קרן נדלן בת פרוייקט הריסה ובניה בת"א (א-סטודיו) אז לא תיכנסו בקרוב לפריפריה. "נכון שאנחנו רואים התעוררות, פעם לא הייתה היענות כל כך גדולה של העיריות לכך. אנחנו רוצים, אבל מבדיקה שלנו לא מצאנו פרוייקט מספיק כלכלי. אגיד גם משהו לטובת העיריות - בפרוייקט כזה בצפת, להפוך 200 דירות ל-1200 - תחשוב כמה שירותים צריך לתת ל-1200 משפחות במקום 200, תחשוב איך העיר נראית. פתאום בעיר שבה בונים עם 3-5 קומות על עמודים יש מגדלים של 20-25 קומות. זה לא מתאים לעיצוב העירוני של כל עיר. גם בתל אביב, זה לא מתאים לכל מקום". אבל אנחנו כן רואים בעשור האחרון שכונות קוטג'ים חדשות לצד מבנים ישנים. "קוטג'ים ומגדלים זה סיפור שונה, כי במגדל על שני דונם, אתה יכול להכניס 100-200 משפחות. אם אתה עושה את זה בקוטג'ים, מה תקבל משני דונם? 5 משפחות? צריך להבין שעירייה מעדיפה קומות בגלל היטל ההשבחה עצום, לעומת 5 קוטג'ים שלא מניבים לה הרבה. בסוף, הכל זה כסף. ההיטל נגזר מהזכויות". כמה פרוייקטים יש לכם בארץ? "14 אכלסנו, 12 בתהליכים מתכנון ועד ביצוע, ועוד הרבה במו"מ. אנחנו מתמקדים בעיקר באזור מרכז הערץ - ת"א, ר"ג, גבעתיים, חולון, רמת השרון - איפה שאין קרקעות פנויות". יותר משתלם להיות חברת התחדשות עירונית מאשר יזם שבונה בניין חדש? "לכל מטבע יש שני צדדים, זה לא רק עניין של עלות אלא גם סיכונים. היזמים שקנו לאחרונה קרקעות בשווי מטורף, לקחו מימון והריבית עלתה - תראה מה קרה להם. יש חברות שמחפשות להיפטר מהשטח ולא מקדמות את הפרויקט כי עלויות המימון גבוהות. זה הסיכון בפרוייקטים של רכישה מרמ"י למשל. היתרון הוא שאתה קונה קרקע ולא תלוי באף אחד, אין לך בעלי דירות, אין לך שכ"ד, אתה חופשי מבחינת התכנון. אתה כן מול הרשויות, אבל יכול לתכנן באופן חופשי". "יש גם סיכונים". יותם רבינוביץ', סמנכל קרן נדלן (צילום: ינאי אלפסי) איפה היתרונות של חברה שעושה רק התחדשות עירונית? "מצד אחד, יש לך דירות תמורה, לשלם שכר דירה, התעסקות בלתי פוסקת - ואני עוד לא מדבר על סגירת העסקה. כשאתה עושה עסקה קטנה בת"א אתה מול 12 בעלי דירות. עד שאתה מתחיל לבנות אתה יחסית בחשיפה מאוד נמוכה של כסף. לא קנית את הקרקע והשקעת בתכנון ועו"ד אבל זה לא מגיע להקיפים של עלויות רכישת קרקע על ידי יזם רגיל. גם עלויות הריבית לא הורגות אותך כי לא צריך מימון בינתיים. לגבי הרווח, הכל שאלה של איזה שולי רווח החברה רוצה. יש כאלה שרוצות 15%, יש 20% ואלה שרוצות 30%, אבל הם לא יזכו כמעט במכרזים של רמ"י. בסוף יתחרו הרבה אנשים וינסו להגיע למינימום הרווח כדי לזכות בפרוייקט". יותם רבינוביץ', סמנכל קרן נדלן (צילום: ינאי אלפסי) "יש גם סיכונים". רבינוביץ' (ינאי אלפסי) מה הסיכונים שלכם? "כשאתה הולך וקונה קרקע אתה בונה הכל ומוכר הכל. בהתחדשות עירונית, אתה בונה את הכל אבל לא מוכר הכל, כי יש בעלי קרקע. מה זה עושה? אם עלויות הבניה שלך עולות, בקרקע רגילה העלויות הן על כל הדירות אבל ההכנסות הן מכל הדירות, לכן אם יש עליה באותו שיעור של שני הדברים, עלויות בניה ומחיר מכירה, אתה לא נפגע. בהתחדשות עירונית, בפרוייקט בת"א של 50/50 נניח: עלויות הבניה התייקרו ב-5 אחוז והמחיר למטר עלה ב-5 אחוז, אז הרווח לא נשמר, כי אתה בונה 100 אחוז מהדירות ומוכר רק חצי. ואז הרווח שלנו נשחק". ואתם בונים בתל אביב. "אנחנו בדיוק לקראת הריסה של 2 בנינים בת"א - אחד ברחוב חברה חדשה, באזור כיכר המדינה (הורסים 12,בונים 24, א"י), השני ברחוב עולה הגרדום (הורסים 8, בונים 26, א"י) - פרוייקט שישי שלנו בשכונת ישגב, שליד רמת החייל". איפה שוק ההתחדשות יהיה בעוד כמה שנים? "הרבה חברות מבינות שהיצע הקרקעות, בייחוד באזורי ביקוש במרכז, מאוד מוגבל. לכן, כדי ליצור היצע דיור חדש עושים התחדשות עירונית. באזורי הביקוש כמו רמת גן, תל אביב והרצליה - רוב העיר בנויה. אין הרבה קרקעות פנויות. לכן, אם רוצים לייצר עוד דירות בגבעתיים או בחולון, זה בעיקר על ידי הריסה ובניה". עו"ד מיכאל בנאין, מנהל תחום ההתחדשות העירונית בקבוצת הנדל"ן REL, בתגובה:  "שנים מספרים לנו שפרויקטים של התחדשות עירונית אינם כלכליים בפריפריה, אבל המחירים הגבוהים באזורי הביקוש, יחד עם הריבית הגבוהה, משנים את המגמה ויותר יזמים מקדמים עסקאות תמ"א ופינוי בינוי מחוץ לאזורי הביקוש, בגליל ובנגב. במקביל, רוכשים רבים מעדיפים לרכוש כעת דירות באזורי הפריפריה ממספר סיבות - ראשית, גילו איכות חיים שונה מאזור המרכז. שנית, בפחות כסף ניתן לרכוש נכס למגורים או נכס מניב. עיקרון נוסף שמנחה את הרוכשים כיום הוא הריבית על הכסף שממשיכה לעלות ומקשה על נטילת הלוואות ומשכנתאות גבוהות, מה שמאפשר יותר רכישת דירות במחירים נמוכים יותר המצויים במעגלים מרוחקים יותר מתל אביב והמרכז".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גידי 01/12/2023 02:07
    הגב לתגובה זו
    כל הזמן עושים כתבות כן בטח יש היצף של ביקוש מקווה שהם כבר חתמו על התחייבות לדיירים ולא עושים פה יחסי ציבור על ריק.. יכול להיות מצב של מאה מאה החמישים אלף דירות ריקות ללא קונים די כבר למכור לוקשים תאבי בצע על חשבון זוגות מסכנים
  • 3.
    חרטא 10/08/2023 09:31
    הגב לתגובה זו
    גם מקבלים מענק מהמדינה גם שטח נוסף לבנייה בתמורה יבנה דירות של 3 וחצי מיליון שקל במכפיל 3 חפשו אפגד בברנע
  • 2.
    לעבוד לטובת התושבים/יזמים די לחזירות. (ל"ת)
    ראשי עיר תתחילו 10/08/2023 00:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אריה 08/08/2023 19:32
    הגב לתגובה זו
    גשהמדינה תחליט להכניס יד לכיס לגבי הפריפריה תהייה היתכנות
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.

אחים חג'ג. קרדיט: קבוצת חג'ג'אחים חג'ג. קרדיט: קבוצת חג'ג'
ראיון

עידו חג'ג': "קצב המכירות הגבוה - תוצאה של האסטרטגיה שלנו"; החברה מכרה 166 דירות בשדה דב

מחצית מהדירות בפרויקט הדגל של החברה כבר נמכרו, מתוך 166 הדירות: 46 בחוזים חתומים ועוד 120 בקשות הצטרפות. כמו כן,  בקיץ נרשמה האצה עם מכירת 60 דירות בחודשיים; "אנו רואים המשך ביקושים גבוהים לפרויקטים שלנו"

צלי אהרון |


חברת חג'ג' נדל"ן חג'ג' נדלן 2.62%  , העוסקת בנדל"ן יזמי, נדל"ן מסחרי ובין היתר בונה בשכונה החדשה של תל אביב - שדה דב: מספרת היום למשקיעים על עדכון לגבי המכירות בפרויקט הדגל שלה - הקרוי: FIRST. מהדיווח עולה כי מתחילת השנה שיווקה החברה כ-166 דירות במתחם, מתוכן נחתמו 46 חוזי מכר מחייבים, ולצדן נרשמו עוד 120 בקשות הצטרפות - שלב מקדים בדרך לחוזה חתום סופית. בסך הכל, ההיקף הכספי של העסקאות החתומות והבקשות יחד עומד על כ-1.3 מיליארד שקל כולל מע"מ. הנתונים מצביעים גם על האצה מסוימת בקצב השיווק בחודשי הקיץ האחרונים: ביולי–אוגוסט נמכרו כ-60 דירות חדשות בפרויקט, לעומת 30 בלבד בכל המחצית הראשונה של השנה. 

המשמעות היא כמעט הכפלה פי שישה בממוצע החודשי, דבר שיכול לאותת על ביקוש שמתגבר, במיוחד סביב האזור בשדה דב .הפרויקט כולל שלושה בנייני בוטיק בני תשע קומות ומגדל יוקרה בן 45 קומות, על קו החוף הצפוני של העיר. לצד מאות הדירות מתוכננים גם שטחי מסחר בשטח כולל של כ-1,700 מ"ר, שנמכרו עד כה בכ-101 מיליון שקל. המתחם מתוכנן על ידי משרד האדריכלים הבינלאומי ODA בשיתוף משרד בר-אוריין, וממוקם בסמיכות לפארק החופי החדש שעתיד לקום במקום. חשוב לציין - שהמיקום של חג'ג' נחשב לנחשק באופן יחסי לאזור בשדה דב - בעיקר בעקבות העובדה שבינו לבין חוף הים יפרידו בניינים בגובה של עד 10 קומות. זאת לפי התב"ע הקיימת. 

מעבר לפרויקט שדה דב, חג'ג' מעדכנת גם על עסקאות בפרויקטים נוספים שלה בתל אביב - בהם MOMA בפלורנטין, מגדלי Infinity בצומת אבן גבירול-ארלוזורוב, Master Piece בשכונת בבלי, ו-Einstein Tower בצפון העיר. בסך הכל, החברה מציינת כי מתחילת השנה שיווקה כ-240 דירות בכל הפרויקטים יחד. במקביל, חשוב להדגיש כי לא כל ההיקף שדווח משקף חוזים חתומים. בעוד החוזים המחייבים מקנים ודאות מלאה לחברה ולרוכשים, בקשות ההצטרפות נחשבות לאינדיקציה לביקוש, אך הן עדיין מותנות בהשלמת התנאים המשפטיים והפיננסיים עד לחתימת חוזה מלא. הנתונים הללו מצטרפים לדוחות המחצית האחרונה של חג'ג', בהם הציגה החברה רווח נקי של כ-67 מיליון שקל.

האם מדובר על התעוררות בביקושים לדירות יוקרה?

נראה כי עצם ההתקדמות בשיווק של החברה יכול לאותת על ביקוש מתעורר בתל אביב, ובפרט בשוק היוקרה. גם בתקופה שבה השוק הכללי מתמודד עם האטה וירידה בהיקפי עסקאות. בפרויקטי יוקרה במיקומים נחשקים, כמו קו ראשון לים או מרכז העיר, ממשיכה להירשם התעניינות גבוהה מצד רוכשים בעלי הון, שפועלים פחות מתוך שיקולי ריבית ויותר מתוך רצון למיקום ואיכות. בהשוואה לפרויקטים אחרים בעיר, דוגמת הצפון הישן או פרויקטים בחוף בת-ים, המחירים שנרשמים דומים ואף גבוהים, מה שממקם את שדה דב כחלופה אטרקטיבית יחסית לחוף הים התל אביבי.

כמו כן, מדובר בשכונה חדשה לגמרי שמתוכננת להכיל אלפי יחידות דיור, פארק חופי רחב, מוסדות ציבור ותשתיות תחבורה מתקדמות - תוספת היצע משמעותית לגוש דן. העובדה שבחזית הפרויקט, מול המגדלים של חג'ג', יוקמו בניינים נמוכים יחסית של עד עשר קומות, מבטיחה תצפית פתוחה לים ומעניקה לה יתרון. חשוב לזכור שהשכונה מתוכננת במודל של עירוב שימושים. קרי - מגורים, מסחר ושירותים. שזו המגמה ההולכת וגדלה בקרב הבנייה החדשה של החברות הגדולות באזורי הביקוש. וזו גם המגמה של הבנייה בעולם.