מתחם הצנחנים, תל אביב נדל"ן נדלן בנייה פינוי בינוי
צילום: Arc effect

ירידה של 25% במתן היתרי פינוי בינוי

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מפרסמת ; הערים המובילות בתוכניות פינוי בינוי - לוד, קריית אוני ויהוד
מערכת ביזפורטל |

דוח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לשנת 2020 מראה: יציבות באישור תכניות, פגיעה במתן היתרים בעקבות וירוס הקורונה. הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מפרסמת את הדוח המקיף שלה לשנת 2020. בשנה זו אושרו 35 תכניות בהן 26,223 יחידות דיור חדשות, מספר הזהה למספר יחידות הדיור שאושרו בשנת 2019. עוד מציג הדוח ירידה של כ-25% במתן היתרים, וזאת בעקבות מגפת הקורונה.

על פי הרשות "שנת 2020 אופיינה באתגרים רבים אותם יצרה מגפת הקורונה, ובמהלכה נעשו מאמצים רבים להמשיך ולהניע את גלגלי ההתחדשות העירונית בפרט, ואת ענף הבנייה בכלל. בשנה זו המשיך קידומן של 28 תכניות מתאר ותכניות אב, הכוללות 117,000 יחידות דיור תוספתיות, לתהליכי תכנון ואישור. בנוסף, חלה יציבות באישור תכניות; אושרו 35 תכניות מפורטות, הכוללות 26,223 יחידות דיור חדשות - דבר המעיד על חוזקו של ענף ההתחדשות העירונית". עוד מסבירים ברשות כי בשנת 2020 אף החל טיפול ב-58 מתחמים במסלולי רשויות מקומיות ומיסוי, בהם פוטנציאל של 29,804 יחידות דיור חדשות.

>>>"תיקון חדש לחוק התכנון והבנייה עתיד להפוך פרויקטים של "פינוי-בינוי" לפשוטים יותר לביצוע; וגם - שוקלים לבצע הרחבת בניה? בקרוב לא תצטרכו לקבל אישור מהשכנים

עם זאת, מעדכנים מנהלי הרשות כי בשנה זו ניכרת ירידה של כ-25% במתן היתרים, וניתנו היתרים לכ-12,812 יחידות דיור חדשות בלבד בפינוי-בינוי ובתמ"א 38, בין היתר בשל ירידת פעילות הוועדות המקומיות העוסקות במתן היתרים, וכן בשל חוסר הוודאות בשוק הנדל"ן במהלך משבר הקורונה.

יציבות באישור תכניות ובמספר הבקשות למתן היתרים

במהלך השנה אושרו 26,223 יח"ד ב- 36 תכניות להתחדשות עירונית, בדומה לשנת 2019, אז אושרו 26,556 יח"ד חדשות. בענף התמ"א, ניכרת יציבות במספר הבקשות למתן היתר; התקבלו 636 בקשות חדשות בשנה זו, בדומה לשנת 2019 בה התקבלו 649 בקשות חדשות.

ירידה במתן היתרים

בכל הנוגע למתן היתרים, חלה ירידה של כ- 25% במספר ההיתרים שניתנו בשנת 2020, הן בענף התמ"א והן בענף פינוי הבינוי. בעוד שבשנת 2019 התקבלו 14,203 היתרים בפרויקטי תמ"א 38 ו- 3,221 היתרים בפרויקטי פינוי-בינוי, בשנת 2020 התקבלו 10,517 היתרים בפרויקטי תמ"א 38, ו- 2,295 היתרים ב- 12 מתחמי פינוי-בינוי. ניתן לציין כי משך הזמן הממוצע בין אישור תכנית להנפקת היתר בשמונת מתחמי פינוי הבינוי היה כ-2.5 שנים – משך זמן קצר יחסית אשר נובע ממגוון סיבות שהן ייחודיות לשנת 2020.  דהיינו, ההיתרים אשר ניתנו בשנת 2020, ניתנו מכוח תכניות שאושרו ב-2017/2018.

 

מספר שיא במתחמי מסלול מיסוי

בשנת 2020 נרשם מספר שיא בהגשת בקשות להכרזה במסלול מיסוי לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. יש לציין כי מתחמים אלה הם בעלי פוטנציאל מימוש גבוה ביותר, שכן מדובר בתכניות שהופקדו או אושרו, ובהן הוחתמו למעלה מ-80% מבעלי הדירות על הסכמי פינוי בינוי.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הערים המובילות

שלוש הערים המובילות באישור תכניות לאורך העשור האחרון אלו הן לוד, קריית אונו ויהוד. בלוד אושרו 4 תכניות, בהן 10,155 יחידות דיור חדשות, במקומן של 1,636 יחידות דיור קיימות. זוהי השנה הראשונה בה לוד נכללת ברשימה, בעקבות אישור תכניות גדולות במיוחד.

קריית אונו אישרה 15 תכניות, המכילות 5,265 יחידות דיור חדשות, במקומן של 1,916 יחידות דיור קיימות. ובעיר יהוד, אושרו 9 תכניות, הכוללות 4,462 יחידות דיור חדשות, במקומן של 859 יחידות דיור קיימות.

שלוש הערים המובילות במתן היתרי בנייה בפרויקטים של פינוי-בינוי לאורך העשור האחרון הן קריית אונו, תל-אביב ויהוד. בקריית אונו ניתנו היתרים ל- 2,497 יחידות דיור ב-8 מתחמים שונים, בתל-אביב ניתנו היתרים ל- 2,120 יחידות דיור ב-9 מתחמים, וביהוד ניתנו היתרים ל- 2,008 יחידות דיור ב- 5 מתחמים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.