מתחם הצנחנים, תל אביב נדל"ן נדלן בנייה פינוי בינוי
צילום: Arc effect

ירידה של 25% במתן היתרי פינוי בינוי

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מפרסמת ; הערים המובילות בתוכניות פינוי בינוי - לוד, קריית אוני ויהוד
מערכת ביזפורטל |

דוח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לשנת 2020 מראה: יציבות באישור תכניות, פגיעה במתן היתרים בעקבות וירוס הקורונה. הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מפרסמת את הדוח המקיף שלה לשנת 2020. בשנה זו אושרו 35 תכניות בהן 26,223 יחידות דיור חדשות, מספר הזהה למספר יחידות הדיור שאושרו בשנת 2019. עוד מציג הדוח ירידה של כ-25% במתן היתרים, וזאת בעקבות מגפת הקורונה.

על פי הרשות "שנת 2020 אופיינה באתגרים רבים אותם יצרה מגפת הקורונה, ובמהלכה נעשו מאמצים רבים להמשיך ולהניע את גלגלי ההתחדשות העירונית בפרט, ואת ענף הבנייה בכלל. בשנה זו המשיך קידומן של 28 תכניות מתאר ותכניות אב, הכוללות 117,000 יחידות דיור תוספתיות, לתהליכי תכנון ואישור. בנוסף, חלה יציבות באישור תכניות; אושרו 35 תכניות מפורטות, הכוללות 26,223 יחידות דיור חדשות - דבר המעיד על חוזקו של ענף ההתחדשות העירונית". עוד מסבירים ברשות כי בשנת 2020 אף החל טיפול ב-58 מתחמים במסלולי רשויות מקומיות ומיסוי, בהם פוטנציאל של 29,804 יחידות דיור חדשות.

>>>"תיקון חדש לחוק התכנון והבנייה עתיד להפוך פרויקטים של "פינוי-בינוי" לפשוטים יותר לביצוע; וגם - שוקלים לבצע הרחבת בניה? בקרוב לא תצטרכו לקבל אישור מהשכנים

עם זאת, מעדכנים מנהלי הרשות כי בשנה זו ניכרת ירידה של כ-25% במתן היתרים, וניתנו היתרים לכ-12,812 יחידות דיור חדשות בלבד בפינוי-בינוי ובתמ"א 38, בין היתר בשל ירידת פעילות הוועדות המקומיות העוסקות במתן היתרים, וכן בשל חוסר הוודאות בשוק הנדל"ן במהלך משבר הקורונה.

יציבות באישור תכניות ובמספר הבקשות למתן היתרים

במהלך השנה אושרו 26,223 יח"ד ב- 36 תכניות להתחדשות עירונית, בדומה לשנת 2019, אז אושרו 26,556 יח"ד חדשות. בענף התמ"א, ניכרת יציבות במספר הבקשות למתן היתר; התקבלו 636 בקשות חדשות בשנה זו, בדומה לשנת 2019 בה התקבלו 649 בקשות חדשות.

ירידה במתן היתרים

בכל הנוגע למתן היתרים, חלה ירידה של כ- 25% במספר ההיתרים שניתנו בשנת 2020, הן בענף התמ"א והן בענף פינוי הבינוי. בעוד שבשנת 2019 התקבלו 14,203 היתרים בפרויקטי תמ"א 38 ו- 3,221 היתרים בפרויקטי פינוי-בינוי, בשנת 2020 התקבלו 10,517 היתרים בפרויקטי תמ"א 38, ו- 2,295 היתרים ב- 12 מתחמי פינוי-בינוי. ניתן לציין כי משך הזמן הממוצע בין אישור תכנית להנפקת היתר בשמונת מתחמי פינוי הבינוי היה כ-2.5 שנים – משך זמן קצר יחסית אשר נובע ממגוון סיבות שהן ייחודיות לשנת 2020.  דהיינו, ההיתרים אשר ניתנו בשנת 2020, ניתנו מכוח תכניות שאושרו ב-2017/2018.

 

מספר שיא במתחמי מסלול מיסוי

בשנת 2020 נרשם מספר שיא בהגשת בקשות להכרזה במסלול מיסוי לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. יש לציין כי מתחמים אלה הם בעלי פוטנציאל מימוש גבוה ביותר, שכן מדובר בתכניות שהופקדו או אושרו, ובהן הוחתמו למעלה מ-80% מבעלי הדירות על הסכמי פינוי בינוי.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הערים המובילות

שלוש הערים המובילות באישור תכניות לאורך העשור האחרון אלו הן לוד, קריית אונו ויהוד. בלוד אושרו 4 תכניות, בהן 10,155 יחידות דיור חדשות, במקומן של 1,636 יחידות דיור קיימות. זוהי השנה הראשונה בה לוד נכללת ברשימה, בעקבות אישור תכניות גדולות במיוחד.

קריית אונו אישרה 15 תכניות, המכילות 5,265 יחידות דיור חדשות, במקומן של 1,916 יחידות דיור קיימות. ובעיר יהוד, אושרו 9 תכניות, הכוללות 4,462 יחידות דיור חדשות, במקומן של 859 יחידות דיור קיימות.

שלוש הערים המובילות במתן היתרי בנייה בפרויקטים של פינוי-בינוי לאורך העשור האחרון הן קריית אונו, תל-אביב ויהוד. בקריית אונו ניתנו היתרים ל- 2,497 יחידות דיור ב-8 מתחמים שונים, בתל-אביב ניתנו היתרים ל- 2,120 יחידות דיור ב-9 מתחמים, וביהוד ניתנו היתרים ל- 2,008 יחידות דיור ב- 5 מתחמים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.