כצמן מכין מזומנים: אקוויטי וואן קיבלה הלוואה בהיקף של 200 מיליון דולר
אקוויטי וואן, חברת הבת האמריקאית של גזית גלוב, הודיעה אתמול (ב') על קבלת הלוואה בלתי מובטחת בהיקף של כ- 200 מיליון דולר. התקבולים ישמשו לצמצום מסגרת אשראי קיימת לצד רכישה ופיתוח נכסים וכן שימושים כלליים של החברה.
ההלוואה הינה לתקופה של 7 שנים, עד לפברואר 2019, וניתן להגדילה להיקף של כ- 250 מיליון דולר. ההלוואה נושאת ריבית LIBOR שנתית + 1.90%, החברה קיבעה את הריבית השנתית שתשולם על 3.46% דרך עסקאות החלף.
בבעלותה של אקוויטי וואן 199 נכסים, ביניהם 176 מרכזי קניות בשטח כולל של כ-20 מיליון רגל רבוע. החברה שוקדת על פיתוחם של 8 נכסים חדשים. בנוסף, לחברה מיזמים משותפים עם חברות שונות ב-16 מרכזי קניות ובשני בנייני משרדים בהיקף של 2.7 מיליון רגל רבוע.
נזכיר כי אקוויטי וואן השלימה בסוף חודש דצמבר 2011 את מכירתם של 36 נכסים תמורת סך כולל של כ-473 מיליון דולר. הנכסים נמכרו לקרן נדל"ן של בלקסטון, ומרביתם ממוקמים באטלנטה, טמפה ואורלנדו, ונכסים נוספים בצפון קרוליינה, דרום קרוליינה, אלאבמה, טנסי ומרילנד.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
האם מחירי הדירות אכן ירדו?
ניתן לחשוב גם על נקודת מבט נוספת, והיא שלמרות הניסיון למתג את פריסת התשלומים כהוזלה, בפועל אין כאן הנחה אלא דחייה: המדינה פשוט מחליפה את הבנק כמממן, דוחה את קבלת הכסף ומסבסדת את המימון לקבלנים, מבלי להפחית את מחיר הקרקע. החיסכון התיאורטי של 100-200 אלף שקל לדירה מבוסס על הנחות לגבי ריבית ומשך המתנה, ובמציאות שבה המימון ממילא נעשה בשלבים, ייתכן וההשפעה על העלות הכוללת קטנה בהרבה.
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
מעבר לכך, מחירי הדירות בישראל מושפעים לא פחות מציפיות שוק וספקולציה, ולא רק על פי עלויות היזם, ולכן כל חיסכון במימון צפוי לשפר את הרווחיות או לצמצם את סיכון האשראי של היזמים, אך לא בהכרח להתגלגל באופן ממשי לכיס של הרוכשים. התוצאה המאקרו כלכלית עלולה להיות דחיית הכנסות למדינה בזמן גירעון, העברת חלק מהסיכון הפיננסי מהבנקים למאזן הציבורי, שימור רמות המחירים הגבוהות בשוק ושיפור זמני בתזרים של היזמים, שיאריך את חיי הבועה במקום לטפל בשורש הבעיה.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או כך, המהלך מבטא הכרה רשמית בכך שהמודל הישן, שבו היזם משלם את מלוא התמורה וממתין שנים לבנייה,
אינו מתאים לריביות הגבוהות ולשוק המתוח של העשור האחרון. כעת, השאלה הגדולה היא האם המנגנון החדש יהפוך לכלי אפקטיבי להצלת שוק הדיור מהקיפאון שבו הוא נמצא, והאם ההקלה במימון אכן תגיע, בסופו של דבר, לקונים.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
האם מחירי הדירות אכן ירדו?
ניתן לחשוב גם על נקודת מבט נוספת, והיא שלמרות הניסיון למתג את פריסת התשלומים כהוזלה, בפועל אין כאן הנחה אלא דחייה: המדינה פשוט מחליפה את הבנק כמממן, דוחה את קבלת הכסף ומסבסדת את המימון לקבלנים, מבלי להפחית את מחיר הקרקע. החיסכון התיאורטי של 100-200 אלף שקל לדירה מבוסס על הנחות לגבי ריבית ומשך המתנה, ובמציאות שבה המימון ממילא נעשה בשלבים, ייתכן וההשפעה על העלות הכוללת קטנה בהרבה.
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
מעבר לכך, מחירי הדירות בישראל מושפעים לא פחות מציפיות שוק וספקולציה, ולא רק על פי עלויות היזם, ולכן כל חיסכון במימון צפוי לשפר את הרווחיות או לצמצם את סיכון האשראי של היזמים, אך לא בהכרח להתגלגל באופן ממשי לכיס של הרוכשים. התוצאה המאקרו כלכלית עלולה להיות דחיית הכנסות למדינה בזמן גירעון, העברת חלק מהסיכון הפיננסי מהבנקים למאזן הציבורי, שימור רמות המחירים הגבוהות בשוק ושיפור זמני בתזרים של היזמים, שיאריך את חיי הבועה במקום לטפל בשורש הבעיה.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או כך, המהלך מבטא הכרה רשמית בכך שהמודל הישן, שבו היזם משלם את מלוא התמורה וממתין שנים לבנייה,
אינו מתאים לריביות הגבוהות ולשוק המתוח של העשור האחרון. כעת, השאלה הגדולה היא האם המנגנון החדש יהפוך לכלי אפקטיבי להצלת שוק הדיור מהקיפאון שבו הוא נמצא, והאם ההקלה במימון אכן תגיע, בסופו של דבר, לקונים.
