הדולר התחזק מול השקל: הוסיף 2% בשבועיים, האירו המשיך לקרוס - איבד 9% בחודשיים

הדולר התחזק מול השקל ב-0.3% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.735. האירו נחלש ב-0.3%, למרות התחזקותו בעולם, והשלים צלילה של 9% בחודשיים לשפל של שנה

יום המסחר בגזרת המט"ח בעולם התאפיין בהתחזקות הדולר שנהנה גם היום מהרוח הגבית שמספקת הכלכלה האמריקנית אשר ממשיכה להראות סימנים חיוביים של יציאה מהמשבר. במסחר שהתנהל היום בשוקי העולם, התחזק המטבע מול רוב המטבעות בעולם תוך שהוא רושם עליות נאות מול הפאונד והיין. האירו נהנה מימים נדירים של עליות וברקע למספר נתוני מאקרו מעודדים שהתפרסמו היום באירופה, טיפס המטבע ותיקן במעט את הירידות החדות שרשם בתקופה האחרונה.

היום התפרסמו באירופה מדד מנהלי הרכש של גוש האירו ומדד מנהלי הרכש של בריטניה אשר הצביעו על שיפור בביצועי הכלכלות באזור והמשך הצעידה הזהירה בכיוון היציאה מהמיתון. מדד מנהלי הרכש לגוש האירו עלה בינואר יותר מהצפוי לרמה של 52.4 נקודות תוך שהוא קובע שיא של שנתיים כשבמקביל היכה מדד מנהלי הרכש בבריטניה את תחזיות האנליסטים ועלה לרמתו הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 1994. בהתאם לאווירה החיובית נסחרים בשעה זו המדדים המובילים באירופה בעליות שערים של כ-0.3%.

גם הדולר נהנה מתמיכה ביתית והוא נסחר בעליות מול רוב המטבעות בעולם. ביום שישי שעבר התפרסם נתון התמ"ג בארה"ב שהצביע על צמיחה של 5.7%, קצב הצמיחה הגבוה ביותר שנרשם בשש השנים האחרונות.

בהתאם לכך נסחר היום המטבע האמריקני מול המטבעות המובילים בעולם. מול היין היפני התחזק הדולר לרמה של 90.20 יין לדולר והשלים עלייה שבועית של יותר מ-1%. מול הפאונד הבריטי טיפס המטבע לשער של 1.59 דולר לפאונד תוך שהוא משלים עלייה של 2.5% בשערו תוך פחות משבועיים. האירו כאמור מתקן במעט את הירידות החדות שרשם השבוע ומתחזק בכ-0.5% מול הדולר לשער של 1.391. נזכיר כי בשבועיים האחרונים צלל המטבע מול הדולר בשיעור של 4.5% מאז שנסחר ברמה של 1.45 דולר לאירו.

בזירה המקומית המשיך הדולר במגמת ההתחזקות תוך שהוא משלים עלייה של כ-2% בתוך שבועיים מאז רמת השפל שרשם באמצע ינואר ברמה של 3.667. שערו היציג של הדולר עלה בשיעור של 0.3% מול השקל ונקבע ברמה של 3.735. האירו עם זאת מוסיף להתדרדר ונחלש בניגוד לכיוון החיובי בו נסחר בעולם. היום נחלש המטבע האירופאי בשיעור של 0.3% ושערו היציג נקבע ברמה של 5.19. נזכיר כי בחודשיים האחרונים צלל האירו בשיעור של 9% והוא נסחר כיום בשפל של שנה מול השקל .

אתמול נאם סטנלי פישר בכנס הרצליה ובו סיפק התייחסות נדירה כיצד עשוי להיראות המשק אם יהיה שלום. בנאום שלו העריך פישר שהשלום שווה לישראל 2-3% נוספים של צמיחה. כלומר, אם המשק שלנו יכול לצמוח ב-5% ללא שלום, הרי שבהינתן שלום, קצב הצמיחה יכול לעמוד על 7-8% אפילו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.