הדולר איבד גובה מול השקל: "העוצמה בבורסות מסביב לעולם משפיעה"

כך אומר ל-Bizportal פעיל בשוק המט"ח. הדולר היציג נקבע בירידה של 0.26% סביב רמה של 3.749 שקלים והאירו מנגד התחזק ב-0.13% לרמה של 5.63 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר מאבד גובה בארץ ובעולם, בעת שהבורסות באירופה ובישראל ממשיכות במסען צפונה וגם החוזים על מדדי ניו-יורק מאותתים על צפי להמשך המגמה החיובית היום.

"העוצמה בבורסות מסביב לעולם משפיעה על המסחר במטבעות ומחלישה את הדולר", כך אומר ל-Bizportal פעיל בשוק המט"ח. "כמו שזה נראה, יכול מאוד להיות שלא יהיה תיקון משמעותי בבורסות והן ימשיכו לטפס כך שהדולר ימשיך להחלש".

הדולר היציג נקבע לפני זמן קצר בירידה של 0.26% סביב רמה של 3.749 שקלים והאירו מנגד התחזק ב-0.13% לרמה של 5.63 שקלים.

בזירת המאקרו המקומית, נתוני מאקרו טובים פרסמו היום (ד') על יצוא הסחורות מישראל. בחודש אוקטובר הסתכם יבוא הסחורות ב-4.0 מיליארד דולר. גם יצוא הסחורות הסתכם בחודש שעבר ב-4.0 מיליארד דולר, כך שנרשם איזון במאזן הסחר של ישראל. לכתבה על היצוא ומאזן הסחר

בזירת המאקרו העולמית, ראשי הבנק המרכזי של אנגליה (BOE) פרסמו היום תחזית מעודכנת לגבי הצפי לצמיחה ואינפלציה ברבעונים הקרובים. כלכלני ה-BOE אותתו שהכלכלה של הממלכה חוזרת להתרחב ולא צפויה לגלוש בחזרה למיתון.

בשבוע שעבר הרחיב הבנק המרכזי הבריטי את תוכנית הרכישה של אגרות חוב, במטרה לתמוך בהתאוששות הכלכלית, להיקף של כ-200 מיליארד פאונד (כ-355 מיליארד דולר) וציין כי הכלכלה עוברת "התאוששות איטית". היום כבר ניכר שיפור ונאמר כי בעקבות הנתונים האחרונים התחזית תעודכן כלפי מעלה ככל הנראה. קצב האינפלציה צפוי להגיע ל-1.1% במהלך 2010 וליותר מ-2% ב-2012, "גם אם הריבית תתחיל לעלות בעתיד הלא רחוק". עוד נאמר בהודעה כי "בטווח הארוך יותר, הניצולת הנמוכה יחסית של המפעלים תמשיך להשפיע בכיוון של מיתון קצב האינפלציה".

הליש"ט רושמת כעת ירידה של 0.5% לרמה של 1.665 דולרים לליש"ט והאירו רושם עליה של 0.3% לרמה של 1.5036 דולרים.

נתוני מאקרו חזקים שפורסמו בסין, קצת לפני שנשיא ארצות הברית ברק אובמה מגיע לביקור במזרח הרחוק. התוצר התעשייתי צמח ב-16.1% בחודש אוקטובר השנה, לעומת אוקטובר אשתקד, הקצב המהיר ביותר מאז חודש מארס 2008.

עוד דווח שהמכירות הקמעונאיות רשמו עליה של 16.2% באוקטובר והעודף במאזן המסחרי כמעט הכפיל את עצמו לעומת חודש ספטמבר, לרמה של כ-24 מיליארד דולר. הנתונים מגבירים את הלחץ הבינלאומי על סין לאפשר פיחות בשער היואן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.