תמונה קשה: כך פעל הציבור בבורסה מאז התפרקות הממשלה - צפו במספרים

מדד המעו"ף אמנם בשיא כל הזמנים, אבל ניתוח זרימת הכספים בתעשיית קרנות הנאמנות מעלה תמונה קשה - 3 נקודות
מערכת Bizportal | (13)

ביום שני האחרון נפל דבר בישראל. אחרי שיחה לילית קשה בין נתניהו ללפיד, הסיפור נגמר - הולכים לבחירות. ואיך מגיב הציבור בישראל בכל הקשור לבחירות והבורסה בת"א? התמונה שעולה מתנועת הכספים בקרנות הנאמנות לפי סיכום שערך מיקי סבטליץ ממיטב-דש ברורה לחלוטין.

1. גיוסים של 240 מיליון שקלים בקרנות המנייתיות שמשקיעות בחו"ל מול פדיונות של 70 מיליון שקלים בקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א. מבחינת יציאת הכספים מהקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א, מדובר בהמשך מגמה. מבחינת זרימת הכספים למניות בחו"ל, מדובר בהחרפה של המגמה. ועדיין, מדד ת"א 25 עלה 0.5% בשבוע החולף לשיא כל הזמנים.

2. האפיק המגייס ביותר מבין כל אפיקי הקרנות בשבוע החולף הוא קרנות אג"ח חו"ל. המשמעות היא שאם עד כה הציבור השקיע בחו"ל בעיקר באפיק המנייתי, כעת גם האפיק האג"חי בת"א חוטף. גיוסים של כ-620 מיליון שקלים נרשמו בקרנות אג"ח חו"ל, זינוק של כ-30% לעומת הגיוסים בשבוע הקודם. קרנות אג"ח מדינה שלפני שבועיים רשמו פדיונות של 120 מיליון שקלים אחרי תקופה ארוכה של גיוסים רצופים, רשמו גם בשבוע החולף פדיונות (אבל קלים מאוד). הבחירות הן חלק מההסבר, החלק האחר קשור להתחזקות הדולר. נציין כי המדד הקונצרני מדד תל בונד 60 איבד 0.38% בשבוע החולף (השבוע הגרוע מאז אוקטובר) והיום צולל עוד 0.4%.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יובל 08/12/2014 11:36
    הגב לתגובה זו
    לצערי הבורסה שלנו, לאט לאט מצטמקת, ולא ירחק היום שכולם יבינו שניתן לסחור באמת רק במספר מצומצם של מניות. פשוט בושה למנהיגי המדינה שלא מבינים את המשמעות של בורסה בריאה ודינמית במדינה. להזכירכם, משמעות ראשונה מכל לפני הכל זה לשמור את השקלים בארץ.......ואני מקווה שמי שיבין, ירד לו כבר האסימון.
  • 10.
    עוד מעט כבר לא תהיה בורסה בת"א (ל"ת)
    ביבי בורחים בגללך 08/12/2014 08:32
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לחייב מינימום השקעה בשוק ההון הישראלי (ל"ת)
    יעקב 08/12/2014 00:13
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עמכה 07/12/2014 20:11
    הגב לתגובה זו
    מופסד כבד בארץ מורווח בחול
  • 7.
    אני חושב שאפשר לעשות 07/12/2014 18:25
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לבטל את המיסוי על שוק ההון ולא לחזור לעשות טעויות כאלה בעתיד. חברי הכנסת יודעים רק לדאוג למתנחלים ולשכורות ותנאי השכר שלהם. להרוס את הכלכלה ולא לחשוב על אזרחיה. מספיק עם מלחמות את הכסף למלחמות תשקיעו בצמיחה במפעלים בפריפריה בכבישים וגם כן גם להשקיע במגזר הערבי .כשלאנשים יש תקווה הם מפסיקים להיות חיות .
  • 6.
    אני לא סוחר בשוק ולא מגיע לכנסים כלכלים!מזרחי סגר האשרא (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 07/12/2014 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יופיטר שוקי הון 07/12/2014 14:54
    הגב לתגובה זו
    גם פנייה לפיד לא עוזרת !
  • 4.
    לא מאמינים לממשלה המספסרת בקרקעות ובאזרחים (ל"ת)
    חיים 07/12/2014 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אייל טלביט יועצים 07/12/2014 12:57
    הגב לתגובה זו
    מאז ומתמיד ולא כטרנד חשבנו שחשוב להחשף להשקעות בחו"ל כחלק מפיזור סיכונים אמיתי ונכון.להחשף ל$ כמטבע, לדעתנו, אינו דבר נכון אלא צריך לבחון איזה שימוש מבצעים בו. לכל אלה המבצעים ג'גלינג משקל ל$ מציע לפנות ליועץ בבנק ולקבל ממנו המלצה כיצד להשקיע את ה$ בצורה המייטבית עבורו בהתאם לרמות הסיכון בהשקעה ישירה ולא באמצעות קרנות נאמנות יקרות. זיכרו, בכל השקעה בחנו מה רמת ההפסד המכסימאלית אותה אתם יכולים לספוג והאם אתם מסוגלים להיות בה במקרה הצורך בלי "לקבל רגליים קרות" ולישון טוב בלילה. אייל ביטרמן. מנכ"ל טלביט יועצים פיננסים. talbit.co.il מקסימום משוק ההון בשבילך.
  • רק דולר ושימותו הקנאים וכל הפרזיטים שחיים צעמלות (ל"ת)
    ונקראים יועצים 07/12/2014 18:42
    הגב לתגובה זו
  • מוסדי 07/12/2014 14:17
    הגב לתגובה זו
    מי שחי בישראל ועושה תשואה שנתית של 17% זה לא רע בכלל, לא בטוח שהשקעה באג"ח דולרי תעשה יותר בהינתן עמלות, דמי אחזקת ני"ע והפסדי הון כתוצאה מעליית תשואות בכל העולם ובארה"ב בפרט.
  • 2.
    מהלכים נכונים והגיוניים לפרק זמן זה. (ל"ת)
    רף 07/12/2014 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנשה 07/12/2014 12:55
    הגב לתגובה זו
    הרי לא היינו רוצים התנפחות של נכסים פיננסיים מעבר לערכם הכלכלי. יש לזכור שהמשק הישראלי יחסית קטן ולדעתי לא יכול להכיל את כל עודף הכספים שמנותבים לשוק ההון המקומי. התהליך כשלעצמו אינו בעייתי
יו״ר רשות ני״ע, ספי זינגר. קרדיט: עומר לוייו״ר רשות ני״ע, ספי זינגר. קרדיט: עומר לוי

רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות

איגוד הקרנות טען שזו תחרות לא הוגנת; הציבור דווקא הפסיד - ההצעה של לאומי היתה טובה וזולה; רשות ניירות ערך תסדיר את הנפקת הפיקדונות המובנים בחודשים הקרובים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה S&P 500 ספי זינגר

בספטמבר השיק בנק לאומי פיקדון מובנה דולרי צמוד מדד S&P 500 עם נזילות יומית, ללא דמי ניהול וללא עמלות, סכום מינימום 5,000 דולר והגנה חלקית מפני ירידות של עד 40% בשנה. המוצר נועד להיות אלטרנטיבה זולה ופשוטה לקרנות מחקות וקרנות סל על אותו מדד. 

קרנות הנאמנות כמובן מחו, וטענו שזו תחרות לא הוגנת - מחזירים את הבנקים לשוק קרנות הנאמנות בדלת האחורית. בשביל זה יש רגולטור והוא יבדוק, אבל השיקול המרכזי של  רגולטור  הוא טובת הציבור - הפיקדון הזה היה טוב לציבור. הוא העלה את התחרות ואם זה יגרום לקרנות הנאמנות להוריד דמי ניהול - מצוין. 

בכל מקרה, רשות ניירות ערך הורתה על הפסקת השיווק בהמשך לתלונה חריפה של איגוד קרנות הנאמנות שטען כי מדובר בקרן נאמנות סמויה בתחפושת פיקדון בנקאי.

לאומי טען שמדובר בפיקדון לגיטימי עם סיכון מוגדר מראש, אך הרשות רואה בו מכשיר השקעה לכל דבר, תשואה משתנה, חשיפה מלאה למניות, נזילות גבוהה  שלא עומד בדרישות הרגולציה המלאות של קרנות נאמנות.

ההתערבות של רשות ניירות ערך נובעת בגלל פגיעה בתחרות. הפיקדון היה זול בהרבה מקרנות מחקות S&P 500 שגובות 0.2%-0.5% דמי ניהול.

קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל

הכספיות מאטות, הפסיביות מתחזקות והאקטיביות מנסות לחזור לעניינים; מ-351 ל-750 מיליארד שקל ככה נבנה מחדש שוק הקרנות מ-2021 ועד היום, מה היה ומה השתנה בדרך

מנדי הניג |

תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה להתרחב ומגיעה ל-750 מיליארד שקל נכון ל-2 בדצמבר 2025, שיא כל הזמנים. רק באמצע אוגוסט נרשם שיא קודם של 700 מיליארד שקל, מה שממחיש את הקצב הגבוה שבו התעשייה מוסיפה נכסים בתקופה האחרונה.

את הניתוח עורך נאור כהן, מנהל קשרי לקוחות במיטב, שמציין כי מאז מרץ 2021 התעשייה יותר מהכפילה את עצמה מ-351 מיליארד שקל ל-750 מיליארד שקל, שזה זינוק של 114%. אפילו בטווח קצר יותר, מיוני 2024, מדובר בזינוק של 50%, מ-500 מיליארד ל-750 מיליארד שקל. מאחורי הגידול הזה עומדות שתי מגמות מרכזיות: הראשונה היא כמובן הגאות שראינו בשווקים בשנתיים האחרונות, בעיקר בשוק המניות בארץ ובחו"ל, והשניה היא הריבית הגבוהה שהובילה להיקפי גיוס גדולים לקרנות הכספיות. במקביל נרשמה גם הזרמת כספים משמעותית מצד ציבור המשקיעים, כולל רבים הנכנסים לשוק בפעם הראשונה.

הצמיחה בתעשייה הקיפה אמנם את כל חלקיה, אבל בהחלט לא באותה עוצמה. הקרנות הכספיות רשמו זינוק של 761% בארבע וחצי השנים האחרונות, ועלו מ-6% מהתעשייה לחלק של 24%. בתקופה האחרונה קצב הגידול שלהן כבר מתמתן, ובחודשיים האחרונים הוא עומד על כ-2 אחוז בלבד. בתעשייה הפסיבית, הכוללת קרנות מחקות וקרנות סל, הצמיחה המצטברת עומדת על כ-126%, בעוד הקרנות האקטיביות המסורתיות צמחו ב-27% בלבד בשל פדיונות ניכרים שחוו במשך חלק גדול מהתקופה. למרות זאת, בשלושת החודשים וחצי האחרונים שתי התעשיות, האקטיבית והפסיבית, צמחו בקצב דומה של כ-9%.

המספרים מציגים גם את משקל התשואות מול הגיוסים. מתוך גידול כולל של 400 מיליארד שקל מאז מרץ 2021, כ-220 מיליארד מקורם בכניסת כספים נטו של משקיעים, בעוד כ-180 מיליארד נבעו מתשואות הקרנות. בטווח הקצר יותר, בשלושת החודשים וחצי האחרונים, כ-15 מיליארד שקל הגיעו מגיוסים ו-35 מיליארד שקל מהתשואות, תמונת מצב שמדגישה את השפעת הגאות בשווקים בתקופה זו.

הטבלה המצורפת מסכמת את השינויים בהרכב התעשייה. חלקן של הקרנות האקטיביות ירד מ-51% ל-30 אחוז בתוך ארבע וחצי שנים, בעוד הקרנות הפסיביות עלו מ-43% ל-46%. הקרנות הכספיות היו "הנעלם החסר" של התקופה, עם קפיצה מ-6% ל-24%. בסיכום כולל, התעשייה כולה צמחה מ-351 ל-751 מיליארד שקל ונמצאת כיום בשיא היסטורי המשלב בין תשואות חזקות, גיוסי ענק ושינוי בהרכב שוק הקרנות בישראל.