אליעזר כרמל
צילום:

האם מוצדק העליהום התקשורתי על חברות הנדל"ן האמריקניות?

יזמי נדל"ן אמריקאים זיהו סימנים של גיאות בשוק האג"ח התל אביבי ויכולת להנפיק אג"ח בריביות נמוכות יחסית והלכו על זה. למה כולם התעוררו?

אליעזר כרמל | (5)

התנפלות כלי התקשורת על האג"ח שהנפיקו חברות נדל"ן אמריקניות בתל אביב היא בבחינת "חוכמה בדיעבד". היכן היו כל הפרשנים והאנליסטים כאשר גויס חוב מצרפי של עשרות מיליארדי שקלים בשנים 2015-18? ההתייחסות העיתונאית לכל הסקטור כמקשה אחת מחטיאה את המטרה, בבחינת "האחד חטא ועל כל העדה תקצוף".

כדאי לזכור כי יזמי נדל"ן אמריקנים, בעיקר מניו יורק, שאינם נהנים מ"פינוק" יתר מצד גופי המימון הגדולים בארה"ב, זיהו סימנים של גיאות בשוק האג"ח התל אביבי ויכולת להנפיק אג"ח בריביות נמוכות יחסית לחו"ל ו"הלכו" על זה. הם לא הבינו את מנטליות המשקיעים בישראל לפיה כל חברה המגייסת הלוואה בריבית גבוהה מהמקובל בשוק המקומי - חשודה כחברה במצוקה.

החברות המנפיקות פרסמו תשקיף שאושר על ידי רשות ניירות ערך. שתי חברות הדירוג "מעלות" ו"מידרוג" בדקו את המידע והעניקו למנפיקים דירוג שנע במרבית ההנפקות בין A מינוס ל-A. יועצי ההנפקות ביחד עם החתמים הקפידו על "רוד שואו" בקרב נציגי הגופים המוסדיים בו תוארו תנאי ההנפקה ופורטה יכולת החברה לשרת את החוב.

במשך תקופה ממושכת נסחרו האג"ח באורח סדיר בבורסה. המגייסים עמדו בתנאי ההלוואות, שילמו את תמורת הריביות וחלק מקרן ההלוואות כסדרן.

הטריגר לתחילת העליהום התקשורתי המקיף היה בסתיו האחרון כאשר חברה קטנה בשם ברוקלנד, שאינה נמנית עם הגדולות, נקלעה לקשיים. מאותו רגע ואילך החלו העיתונים, המוספים הכלכליים והאתרים לכסות את המתרחש בסקטור "הנגוע" בכתבות ביקורתיות קשות. כותרות כמו: "המשקיעים איבדו אמון באג"ח האמריקניות" או לגבי אחת החברות נכתב " צפויה תספורת של 50%".

עד כה ידוע על קשיים בקרב 2-3 חברות בלבד. כידוע, ניירות ערך הנסחרים בשווקים מושפעים מאווירה ובמקרה דנן היו ציפיות שהגשימו את עצמן. במרבית הכתבות היתה הכללה של כל הסקטור מבלי להבחין בין לווים גדולים ואיתנים או הנפקות מגובות בביטחונות נאותים בבחינת "האחד חטא ועל כל העדה תקצוף".

קבוצת התל בונד גלובל, בה נכללות האג"ח נשוא הכתבה, איבד בחודשים האחרונים עשרות אחוזים. אירוע בורסאי שלילי שכזה המתמשך לאורך שבועות וחודשים נוצל על ידי מקצוענים לפתיחת פוזיציות "שורט" שהניבו להם רווחים גדולים.

 

ייאמר מיד כי רישומן של מרבית החברות המנפיקות ב"איי הבתולה" בעייתי ומהווה סיכון שעלול להקשות על התדיינות משפטית מול החברה. כמו כן, בחלק קטן מהחברות לא הקפידו בעלי השליטה על כללי ממשל תאגידי הנהוגים אצלנו והתנהגו כבעלי פירמות פרטיות. אבל מכאן להתנפל  בשיטתיות על כולם - לא הוגן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חשוב לציין כי בחלק מהאג"ח שנפילת שעריהן הביאה אותן לתשואות גבוהות, מתקבלים דיווחים על רכישות עצמיות בעקביות בשוק. נראה כי סיטואציה זו קורצת גם למשקיעי לונג  שרוכשים לתיקים לאחר בדיקה מקצועית ומעמיקה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מוטי 15/01/2019 21:39
    הגב לתגובה זו
    תמליץ על אג״ח כזה או אחר
  • 4.
    אנונימי 15/01/2019 08:46
    הגב לתגובה זו
    שהם כידוע לא בדיוק מאוהבי מדינת ישראל.
  • 3.
    לייזרקה 14/01/2019 23:20
    הגב לתגובה זו
    אנא בידקו ותהנו חחחח
  • 2.
    חי 14/01/2019 20:47
    הגב לתגובה זו
    מה עם אקסטל ומה עם אואיארסי?
  • 1.
    מחזיק רציונלי 14/01/2019 20:09
    הגב לתגובה זו
    לפני כשבועיים ווטרסטון פירסמו שחברת נדל"ן שוקלת לקנות את כל הנכסים שלהם בפרמיה על המחיר בספרים, מה שיאפשר להם לפדות במחיר מלא את מלוא הסדרה (אם ירצו). היום האג"ח ב-70 אגורות, ותשואה שנתית של 18.5%. תעשו עם המידע הזה מה שאתם רוצים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.