כך ניפחה שיכון ובינוי את הרווח התפעולי
חברות ציבוריות מצאו דרך להגדיל את הרווח התפעולי. מה עשתה שיכון ובינוי, ואיך גינדי יכלה לעבור מהפסד תפעולי לרווח? ניתוח
חלק מהחברות הציבוריות מצאו דרך מקורית להגדיל את הרווח התפעולי וכתוצאה מכך לשפר את העמידה באמות המידה הפיננסיות שלהן.
הרווח התפעולי הוא פרמטר מאוד חשוב אצל חלק מהחברות בבורסה. לעיתים אפילו עולה בחשיבותו על הרווח הנקי. הסיבה היא השפעה של הרווח התפעולי על מדדים כלכליים כדוגמת EBITDA. זו הסיבה שחברות מסוימות מנסות לשפר את הצגתו של הרווח התפעולי בכל מחיר, זאת בכדי לעמוד ביעדים שנקבעו להן וכדי למנוע הפרה של אמות מידה פיננסיות הנגזרות מכך. הרווח התפעולי נועד לשקף את היעילות התפעולית של החברה. הוא למעשה יוצר הפרדה בדוח רווח והפסד בין הרווח מעסקים עצמם לבין היבטי המימון והמס בחברה. הנקודה המעניינת היא שהחשבונאות כלל אינה דורשת את הצגתו של הרווח התפעולי כסעיף בפני עצמו ואף אינה קובעת באופן חד משמעי את תכולתו. אולם מרגע שחברה בחרה להציג רווח תפעולי בדוחות הכספיים, היא אינה יכולה שלא לכלול אירועים הקשורים לפעילותה השוטפת שהתרחשו במהלך התקופה, כגון ירידת ערך של מלאי, עלויות שנוצרו משינויים ארגוניים בחברה וכדומה. למרות ששיקוף הרווחים מהפעולות התפעוליות אמור להיות עניין טריוויאלי, בפועל, הניואנסים החשבונאיים משפיעים על הרווח התפעולי וכפועל יוצא על החברות הציבוריות בשאלה אם הן עומדות באמות מידה פיננסיות הנגזרות מכך. מה מכניסים לרווח התפעולי? אחת הדילמות המרתקות בנושא נוגעת לרווחים שנבעו מחברות מוחזקות על ידי החברה (כלולות או בשליטה משותפת) המכונים רווחי אקוויטי, רווחים אלו למעשה משקפים את תשואת החברה מהשקעתה בחברות הללו, לפיכך, עולה השאלה האם רווחים אלו צריכים להיכלל בתוך הרווח התפעולי או מחוצה לו? בישראל התפתחה שונות בנושא, כאשר ישנן חברות ציבוריות המציגות אותם כחלק מהרווח התפעולי וחלקן לא. למרות שהחשבונאות מאפשרת את ההצגות השונות, קיים היגיון חשבונאי לומר כי במקרה ומדובר בחברה מוחזקת אשר עוסקת בתחום הנושק לפעילותה של החברה המחזיקה, אזי יהיה זה סביר לקחת חלק ברווחים ולסווגם בתוך הרווח התפעולי. בשאר המקרים יהיה זה מתאים יותר להציגם מחוצה לו. כיצד נץ ארה"ב הפכה הפסד תפעולי לרווח? בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות משנות את אופן הדיווח שלהן וכוללות את הרווח מהחברות המוחזקות בתוך הרווח התפעולי כאשר מדובר בחברות שפעילותן נושקת לפעילות החברה המחזיקה. חברת נץ ארה"ב שעוסקת ברכישה ,השבחה והשכרת נדל"ן מניב בארה"ב החליטה בשנת 2013 לכלול לראשונה את הרווחים מחברות מוחזקות בתוך הרווח התפעולי, וזאת בטענה שמדובר בחברות נכס אשר מהוות חלק מליבת הפעילות של התאגיד ומוחזקות בחלקים שווים עם שותפים. הרווח התפעולי של החברה לשנת 2013 עמד על 2.03 מיליון דולר כאשר הרווח מהחברות המוחזקות הינו 2.957 מיליון דולר. ניתן לראות כי אלמלא הכנסת רווחים אלו פנימה החברה הייתה מציגה הפסד תפעולי ולא רווח. חברת שיכון ובינוי החליטה בשנת 2016 על הכנסת הרווחים מחברות מוחזקות אשר פעילותן אינטגראלית לפעילות הקבוצה לתוך הרווח התפעולי. כתוצאה מכך, הרווח התפעולי לשנת 2015 זינק מ-601.29 מיליון שקל ל-677.8 מיליון שקל, המהווה גידול של כ-13%. חברת דורסל הפועלת בתחום הנדל"ן המניב החליטה אף היא בשנת 2016 על השינוי האמור ובהתאם לכך רווחים של חברות מוחזקות בסך של 2.679 מיליון שקל הוכנסו לתוך הרווח התפעולי לשנת 2015. החברה נימקה זאת בכך שהיא בוחנת את כלל פעילות הנדל"ן כחלק מפעילותה וזאת לאור גידול בהיקפי פעילות החברה. גינדי יכולה לעבור לרווח גינדי השקעות אשר פועלת בתחום הייזום, ההשקעות, ההקמה והניהול של פרויקטים בתחום הנדל"ן, מציינת בדוחותיה הכספיים לרבעון השלישי לשנת 2017: "החברה פועלת בתחום הנדל"ן בייזום להקמה ומכירה של דירות מגורים בישראל וברומניה, פעילות זו מתבצעת נכון למועד דוח זה בעיקר בחברות שבשליטה משותפת". פרויקט המגורים גינדי תל אביב, וכן קניון העיר תל אביב, מוחזקים על ידי חברות בשליטה משותפת של החברה. במקרה זה, ניתן לומר שרווחים מהחברות הללו הינם חלק אינטגראלי לפעילות הקבוצה ולכן יש לשקול לראות בהם כחלק מהרווח התפעולי. אם החברה תבחר לעשות זאת, הרווח התפעולי לשנת 2016 של החברה צפוי להתהפך מהפסד של כ-8.7 מיליון שקל, לרווח של 4.77 מיליון שקל. מתוך מודעות להשלכות הצפויות ולמשחקים החשבונאיים האפשריים בדוחות, החשבונאות מטה את כל כובד משקלה על מנת למנוע משחקים בדוחות שאינם משקפים את המהות העסקית של החברה. לפיכך נקבע כי כל שינוי במדיניות החשבונאית ייעשה בתנאי שהוא נועד לשקף מידע שהינו רלוונטי ומהימן יותר. בשנים אחרונות רשות ני"ע אוכפת את הנושא ביתר שאת ומחייבת חברות להציג מחדש את הדוחות כאשר השינוי שנעשה אינו עומד בקריטריונים האמורים. בכל מקרה, חשוב לזכור כי הרווח התפעולי נועד לספק מידע אודות הרווח מהעסקים עצמם, ומשכך, מצופה מההנהלות להפעיל שיקול דעת על מנת לוודא שהרכיבים הקריטיים בלבד נכללים בתוכו. ** המאמר הינו לידע כללי בלבד, אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ חשבונאי, כל העושה שימוש במידע המפורסם עושה זאת על אחריותו בלבד. הכותב הינו רו"ח, יועץ IFRS וניתוח דוחות כספיים ומשמש כמרצה לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, באוניברסיטת אריאל, וכחבר ועדת מומחים לתרגום התקינה הבינלאומית
- 14.אמיתי 28/02/2018 14:29הגב לתגובה זושיכון ובינוי עוד תפתיע..
- 13.יניב, ד 28/02/2018 10:30הגב לתגובה זוהמצב היום שכל חברה בוחרת איך לנהוג, בעייתי
- 12.עומר 27/02/2018 19:53הגב לתגובה זומעניין שחלק מהחברות בוחרות לחשב את הרווח התפעולי עם ריווחי אקויטי וחלק לא, זה פשוט לא הגיוני שיהיו כאלו פערים בשוק, חלק מנופח וחלק לא, עדיף כבר דוח תזרים,
- 11.כתבה יפה ומעניינת (ל"ת)אלי 27/02/2018 18:29הגב לתגובה זו
- 10.כתבה יפה ומעניינת (ל"ת)אלי 27/02/2018 16:51הגב לתגובה זו
- 9.אמיר 27/02/2018 11:07הגב לתגובה זועכשיו אני מבין למה קופיקס בחרו להשאיר בחוץ הפסדים שיש להם מהחברות שהם מחזיקים...
- 8.שי 27/02/2018 09:33הגב לתגובה זואני מרחם על הסטודנטים שלך שזו הרמה של המרצים שיש להם. מה בעצם כתבת? כלום ושום דבר. אבל העיקר השגת קליק-בייטס על "ניפוח" כשמדובר ברווחי אקוויטי שמשקפים פעילות אמיתית. אתה יודע מה זה פעילות אמיתית?
- 7.לא הבנתי כלום מלבד שהכל חרטוטים (ל"ת)משקיע 27/02/2018 02:29הגב לתגובה זו
- 6.רועי 26/02/2018 13:39הגב לתגובה זובטח גינדי גם תעשה את זה עכשיו ותגדיל את הרווח
- 5.כלכלן 25/02/2018 19:21הגב לתגובה זושחיתות בכל צורה בכל מקום, אור לגויים!!!פחח
- 4.מאוכזבת 25/02/2018 18:06הגב לתגובה זושרי אריסון ופמליתה הם חזירים, יש להתארגן לתביעה יצוגית ושתפצה את המשקיעים
- 3.בני יוסף 25/02/2018 11:54הגב לתגובה זוהאם אנו המשקיעים נעבור לסדר היום בנושא, או שמישהו יגיש תביעת ייצוג כמו שצריך נגדם ?
- 2.עם לבזק מותר אז למה להם אסור ? (ל"ת)השפוי 25/02/2018 11:27הגב לתגובה זו
- 1.שיכון ובינוי מושחתים מה אתם מצפים (ל"ת)אביב 25/02/2018 08:45הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
