הבחירות בברזיל הבריחו את המשקיעים - לאן מועדות פנינו?

גיא מזרחי, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, על תוצאות הבחירות לנשיא ות בברזיל וההשפעות על הכלכלה הדרום אמריקנית
גיא מזרחי | (2)
נושאים בכתבה ברזיל

ב-26.10.2014 הצביעו 143 מיליון בעלי זכות בחירה בברזיל על המשך כהונתה של הנשיאה דילמה רוסוף. מבין 3 המועמדים העיקריים שרצו במערכת הבחירות, זו ללא ספק הבחירה הגרועה ביותר עבור המשקיעים. בעוד שהמועמדים האחרים הבטיחו להוציא את כלכלת ברזיל מהבוץ, הנשיאה המכהנת במידה רבה אשמה במצב הנוכחי.

כישלון מדיניותה הכלכלית של רוסוף התחיל כבר מראשית כהונתה, עת בחרה להעלאות באופן עקבי את שכר המינימום בשיעורים נאים בכל שנה. לפעולה זו היו 2 השלכות לא רצויות: האחת, לחצים אינפלציוניים במדינה, שידעה סבב היפר-אינפלציה אגרסיבי מאוד בשנות ה-90 וחשש האינפלציה מוטמע היטב בכל ברזילאי.

ההשלכה השנייה, מנגנון הצמדת עלויות הפנסיה של עובדי המדינה להעלאות השכר, שהוביל לנטל נוסף על התקציב הממשלתי. מדיניותה הכלכלית של רוסוף כשלה במשיכת משקיעים זרים ושיפור התשתיות הלקויות במדינה, וסירובה לאפשר עצמאות לבנק המרכזי הובילה לפגיעה באמון המשקיעים ביכולתו של הבנק המרכזי להתמודד עם הסביבה הכלכלית.

אחד המהלכים שזכו לביקורת הנוקבת ביותר היה ההתמודדות עם האינפלציה הגואה ע"י קיפאון המחירים בפיקוח, בעיקר מחירי החשמל ומחיר הבנזין לצרכן, מהלכים שפגעו בחברת החשמל הברזילאית וב-Petrobras.

בטרם התחילה מערכת הבחירות, רוסוף הייתה צפויה לתהליך שקט והשגת ניצחון גורף. בפועל זכתה בניצחון דחוק מאוד בסיומה של מערכת בחירות מטלטלת. לזכותה ייאמר כי אם לשפוט על סמך נאום הניצחון, נדמה כי הבינה שמדיניותה הכלכלית הביאה לפילוג הגדול ביותר שידע העם הברזילאי בעשורים האחרונים, והודיעה כי תשב עם מבקריה על מנת לנסות ולתקן את השגיאות הכלכליות.

אם כן למה מצפה השוק?

בראש ובראשונה' השוק, או לפחות סוכנויות הדירוג, מצפות לאחריות פיסקאלית, קרי צמצום ההוצאות. נתוני הגירעון של חודש אוקטובר הצביעו על גירעון כפול מהתחזיות והעלו פעם נוספת את החשש מהורדת דירוג האשראי של המדינה. נוסף על כך, עוקבים המשקיעים בדאגה אחר האינפלציה במדינה, שנמצאת כבר קרוב ל-7%. מרכז היעד של הבנק המרכזי עומד על 4.5%, וחמור מכך הן ציפיות האינפלציה הארוכות הנמצאות ברמה של 6.4%, ומעידות על חוסר אמון המשקיעים במדיניות הכלכלית וביכולתו של הבנק המרכזי לרסן את האינפלציה.

הבנק המרכזי הפתיע את השווקים לפני מספר ימים בהעלאת ריבית נוספת לרמה של 11.25%, כאשר בראש מעייניו עומדת האינפלציה. האתגר בריסון האינפלציה מגיע גם מכיוון של ריאל נמוך וצפי להעלאת המחירים בפיקוח, מהלכים שצפויים להמשיך וללחוץ את האינפלציה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הסיכוי להורדת דירוג עדיין נראה רחוק, אך ימי החסד שרוסוף תקבל מהשוק ספורים. המשקיעים כמובן מצפים לשורה של רפורמות כלכליות ובהקדם. במידה ואלו יאחרו לבוא / לא יהיו מספקות / לא יוטמעו במסגרת זמן סבירה - הסיכוי להורדת הדירוג יילך ויעלה. כאשר מדברים על הורדת דירוג, יש לזכור כי סוכנות הדירוג של S&P מדרגת את החוב של המדינה בדירוג BBB- - הרמה הנמוכה ביותר הנחשבת דירוג השקעה. כלומר הורדת דירוג ב-S&P תעביר את דירוג האשראי של ברזיל מתחת לדירוג השקעה, מהלך זה יגרור הורדות דירוג רבות במשק הברזילאי לחברות עם דירוג האשראי נמוך מדירוג האשראי של המדינה.

בשנים האחרונות הנפיקו חברות ברזילאיות חוב דולרי בהיקפים עצומים, חלק מכיוון שהכנסותיהן נקובות בדולר וחלק מכיוון שהריאל הברזילאי נהנה ממהלך עליות חד וארוך, שהוביל לניפוח המאזנים (במונחים דולריים) ולאפשרות לשחיקה נאה של החוב עם המשך עליות הריאל.

כך נוצר שכיום ישנם אג"חים דולריות של חברות ברזילאיות בדירוג השקעה ב-S&P בשווי של כ-110 מיליארד דולר בשווקים. במידה שביום אחד כל אלו ירדו מתחת לדירוג השקעה, ההשפעה תורגש גם בשוק ה-High Yield, שכן היקף האג"חים הברזילאיות עומד על כשליש מהיקף ההנפקות השנתי של שוק ה-High Yield.

על אף דברים אלו, יש לזכור כי סוכנות הדירוג של מודיס מדרגת את החוב הברזילאי ב-2 רמות מעל דירוג זבל ואילו זו תוריד את הדירוג האשראי שרמה אחת יהיה זה גורם ממתן, שכן עדיין תישאר ברזיל בדירוג השקעה בסוכנות דירוג אחת. ולסיום אציין שוב כי הורדת דירוג איננה התרחיש הסביר ביותר בשלב זה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יניב זבו 13/11/2014 17:25
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעמיקה ומעניינת.
  • 1.
    כתוב נאה וממצה, תודה. (ל"ת)
    עופר 13/11/2014 08:44
    הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.