הבחירות בברזיל הבריחו את המשקיעים - לאן מועדות פנינו?

גיא מזרחי, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, על תוצאות הבחירות לנשיא ות בברזיל וההשפעות על הכלכלה הדרום אמריקנית
גיא מזרחי | (2)
נושאים בכתבה ברזיל

ב-26.10.2014 הצביעו 143 מיליון בעלי זכות בחירה בברזיל על המשך כהונתה של הנשיאה דילמה רוסוף. מבין 3 המועמדים העיקריים שרצו במערכת הבחירות, זו ללא ספק הבחירה הגרועה ביותר עבור המשקיעים. בעוד שהמועמדים האחרים הבטיחו להוציא את כלכלת ברזיל מהבוץ, הנשיאה המכהנת במידה רבה אשמה במצב הנוכחי.

כישלון מדיניותה הכלכלית של רוסוף התחיל כבר מראשית כהונתה, עת בחרה להעלאות באופן עקבי את שכר המינימום בשיעורים נאים בכל שנה. לפעולה זו היו 2 השלכות לא רצויות: האחת, לחצים אינפלציוניים במדינה, שידעה סבב היפר-אינפלציה אגרסיבי מאוד בשנות ה-90 וחשש האינפלציה מוטמע היטב בכל ברזילאי.

ההשלכה השנייה, מנגנון הצמדת עלויות הפנסיה של עובדי המדינה להעלאות השכר, שהוביל לנטל נוסף על התקציב הממשלתי. מדיניותה הכלכלית של רוסוף כשלה במשיכת משקיעים זרים ושיפור התשתיות הלקויות במדינה, וסירובה לאפשר עצמאות לבנק המרכזי הובילה לפגיעה באמון המשקיעים ביכולתו של הבנק המרכזי להתמודד עם הסביבה הכלכלית.

אחד המהלכים שזכו לביקורת הנוקבת ביותר היה ההתמודדות עם האינפלציה הגואה ע"י קיפאון המחירים בפיקוח, בעיקר מחירי החשמל ומחיר הבנזין לצרכן, מהלכים שפגעו בחברת החשמל הברזילאית וב-Petrobras.

בטרם התחילה מערכת הבחירות, רוסוף הייתה צפויה לתהליך שקט והשגת ניצחון גורף. בפועל זכתה בניצחון דחוק מאוד בסיומה של מערכת בחירות מטלטלת. לזכותה ייאמר כי אם לשפוט על סמך נאום הניצחון, נדמה כי הבינה שמדיניותה הכלכלית הביאה לפילוג הגדול ביותר שידע העם הברזילאי בעשורים האחרונים, והודיעה כי תשב עם מבקריה על מנת לנסות ולתקן את השגיאות הכלכליות.

אם כן למה מצפה השוק?

בראש ובראשונה' השוק, או לפחות סוכנויות הדירוג, מצפות לאחריות פיסקאלית, קרי צמצום ההוצאות. נתוני הגירעון של חודש אוקטובר הצביעו על גירעון כפול מהתחזיות והעלו פעם נוספת את החשש מהורדת דירוג האשראי של המדינה. נוסף על כך, עוקבים המשקיעים בדאגה אחר האינפלציה במדינה, שנמצאת כבר קרוב ל-7%. מרכז היעד של הבנק המרכזי עומד על 4.5%, וחמור מכך הן ציפיות האינפלציה הארוכות הנמצאות ברמה של 6.4%, ומעידות על חוסר אמון המשקיעים במדיניות הכלכלית וביכולתו של הבנק המרכזי לרסן את האינפלציה.

הבנק המרכזי הפתיע את השווקים לפני מספר ימים בהעלאת ריבית נוספת לרמה של 11.25%, כאשר בראש מעייניו עומדת האינפלציה. האתגר בריסון האינפלציה מגיע גם מכיוון של ריאל נמוך וצפי להעלאת המחירים בפיקוח, מהלכים שצפויים להמשיך וללחוץ את האינפלציה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הסיכוי להורדת דירוג עדיין נראה רחוק, אך ימי החסד שרוסוף תקבל מהשוק ספורים. המשקיעים כמובן מצפים לשורה של רפורמות כלכליות ובהקדם. במידה ואלו יאחרו לבוא / לא יהיו מספקות / לא יוטמעו במסגרת זמן סבירה - הסיכוי להורדת הדירוג יילך ויעלה. כאשר מדברים על הורדת דירוג, יש לזכור כי סוכנות הדירוג של S&P מדרגת את החוב של המדינה בדירוג BBB- - הרמה הנמוכה ביותר הנחשבת דירוג השקעה. כלומר הורדת דירוג ב-S&P תעביר את דירוג האשראי של ברזיל מתחת לדירוג השקעה, מהלך זה יגרור הורדות דירוג רבות במשק הברזילאי לחברות עם דירוג האשראי נמוך מדירוג האשראי של המדינה.

בשנים האחרונות הנפיקו חברות ברזילאיות חוב דולרי בהיקפים עצומים, חלק מכיוון שהכנסותיהן נקובות בדולר וחלק מכיוון שהריאל הברזילאי נהנה ממהלך עליות חד וארוך, שהוביל לניפוח המאזנים (במונחים דולריים) ולאפשרות לשחיקה נאה של החוב עם המשך עליות הריאל.

כך נוצר שכיום ישנם אג"חים דולריות של חברות ברזילאיות בדירוג השקעה ב-S&P בשווי של כ-110 מיליארד דולר בשווקים. במידה שביום אחד כל אלו ירדו מתחת לדירוג השקעה, ההשפעה תורגש גם בשוק ה-High Yield, שכן היקף האג"חים הברזילאיות עומד על כשליש מהיקף ההנפקות השנתי של שוק ה-High Yield.

על אף דברים אלו, יש לזכור כי סוכנות הדירוג של מודיס מדרגת את החוב הברזילאי ב-2 רמות מעל דירוג זבל ואילו זו תוריד את הדירוג האשראי שרמה אחת יהיה זה גורם ממתן, שכן עדיין תישאר ברזיל בדירוג השקעה בסוכנות דירוג אחת. ולסיום אציין שוב כי הורדת דירוג איננה התרחיש הסביר ביותר בשלב זה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יניב זבו 13/11/2014 17:25
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעמיקה ומעניינת.
  • 1.
    כתוב נאה וממצה, תודה. (ל"ת)
    עופר 13/11/2014 08:44
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: