לא נשאר בשר בתל בונד 20 - תתבלו את התיק עם קצת גז

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מנתח ומצביע על הסיבות להשקעה באג"ח מתחום קידוחי הגז
סיון ליימן | (6)

הרוח חיובית בשווקים בארץ ובעולם מעודדת את המשקיעים לקנות בעיקר אג"ח קונצרניות ואף מניות, והדבר הוביל לעלייה חדה במדדי התל בונד מתחילת 2012 - כך זינק מדד התל בונד 20 ב-4.31% מתחילת השנה, בעוד מדד התל בונד 60 עלה ב-4.07%. מדד התל בונד השקלי, לעומתם, הסתפק בעלייה צנועה יותר של 1.7%.

הזינוק במדדי התל בונד הצמודים לעומת העלייה המתונה במדד התל בונד השקלי נובע מהתגברות האינפלציה במשק - אינפלציה חזויה של 2.5% בשנה הקרובה לעומת אינפלציה של 1.9% בלבד ב-12 החודשים האחרונים.

נוסף על כך, העלה העדכון האחרון במדדי התל בונד משמעותית את משקלם של הבנקים במדד. עלייה זו במשקל הבנקים במדדי התל בונד הפחיתה באופן משמעותי את תשואת מדדי התל בונד, וכך צנחה התשואה על מדד התל בונד 20 מ-3.22% ברוטו לפני עדכון המדדים ל-2.76% ברוטו בלבד לאחר עדכון המדדים - ירידה משמעותית של קרוב ל-0.5%. גם הפער בין תשואת מדד התל בונד 20 לממשלתי במח"מ דומה הצטמצם מ-2.42% ל-1.9% בלבד.

הביקושים הגדולים של הציבור למדדי התל בונד, המלווים בהגדלת מרכיב הבנקים במדדי התל בונד, הובילו לירידה חדה בתשואות על מדדי התל בונד כך שלא נותר בהם, בעגה המקצועית, הרבה "בשר". בשל סיבה זו בדיוק אני בדעה כי יש להסיט כספים לאג"ח שאינן כלולות במדדי התל בונד. והשאלה המתבקשת: לאלו אגרות-חוב?

במאמרי זה אתייחס לאג"ח של חברות הגז והנפט הנסחרות בבורסה - להלן נתונים לגבי שלוש אגרות-חוב מתחום זה ביחס לנתוני מדד התל בונד 20:

* לא מצוינת תשואה כיוון שאגרות-החוב הונפקו בחודש אפריל 2012

תשואה בשנת 2011: על אף האווירה השלילית בשוק אג"ח הקונצרניות בשנת 2011 השיגו אג"ח של אקויטל ודלק אנרגיה תשואה חיובית גבוהה משמעותית מתשואת מדד התל בונד 20, דבר המעיד על איכות החברות.

תשואה בשנת 2012: המגמה החיובית בשוק אג"ח הקונצרניות לא פסחה על אג"ח המומלצות והם השיגו תשואה ממוצעת של 4.54% מתחילת השנה לעומת תשואה של 4.31% שהשיג מדד התל בונד 20.

דירוג: שלוש אג"ח המומלצות אינן מדורגות לעומת הדירוג הגבוה של מדד התל בונד 20. הדבר בא לידי ביטוי בתשואה גבוהה יותר של אג"ח בהשוואה לתשואת מדד התל בונד 20.

תשואה לפדיון ברוטו: התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו של אג"ח הינה 4.18% לעומת תשואה של 2.76% של מדד התל בונד 20. מדובר על תוספת משמעותית של קרוב ל-1.5% לתשואה.

מח"מ: המח"מ הממוצע של אג"ח המומלצות הינו קצר ועומד על 3.33 לעומת מח"מ בינוני של 4.37 של מדד התל בונד 20. מרווח מממשלתי במח"מ דומה: המרווח הממוצע של אג"ח המומלצות מממשלתי במח"מ דומה עומד על 3.66% לעומת 1.90% בלבד של מדד התל בונד 20.

בטחונות: אג"ח של חברות הגז מגובות בביטחונות מצוינים כך שיחס יחידות ההשתתפות לחוב נטו לאג"ח גבוה מ-1, או במילים אחרות: שוויין של המניות המשועבדות גבוה מהחוב למחזיקי אג"ח והחברות מתחייבות לשמור על יחס זה.

לסיכום: לאור התשואה הנמוכה של מדד התל בונד 20 אני סבור שיש להעדיף אג"ח קונצרניות של חברות איכותיות שאינן נכללות במדדי התל בונד. אף על פי שאינן מדורגות, מספקות אג"ח של חברות הגז והנפט תשואות אטרקטיביות עם בטחונות מצוינים, ולפיכך אני מוצא אותן מעניינות להשקעה.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    זהו למכור הכל 01/05/2012 20:22
    הגב לתגובה זו
    כשמנכל חברת ייעוץ שולח משקיעים לקנות אג" ח לא מדורג, של חברות העוסקות בחיפוש והפקת גז, כששדה תמר עוד לא ברור מתי יתחילו להפיק בכלל גז ממנו, וזה כי אין " בשר" באג" חים בטוחים=תל בונד 60-20. המצב לא טוב... כי " יש תוספת תשואה משמעותי של 1.5" מעל תל בונד 20- זו תוספת תשואה???? איפה היית בספטמבר - דצמבר- היית צריך אז להמליץ על אג" ח קונצרני. אז לא דיברו בכלל על תשואה לפדיון - רק רווחי הון. אג" ח קונצרני לא מדורג= מניות- קונים רק כשהוא נסחר מתחת ל90אגורות. אחרת לא שווה את הסיכון והתנודתיות שעוד תהיה במחיר ב3 השנים הקרובות! ועוד להמליץ על דלק אנרגיה= תשובה שמוכן להיכנס להליך של פשיטת רגל , כאשר הבן אדם מדורג בין 5 האנשים הכי עשירים בארץ. פשוט לא להאמין שזו המלצה של מישהו שפרנסתו בשוק ההון
  • 5.
    מנהל השקעות 01/05/2012 20:14
    הגב לתגובה זו
    נכון שהמרווח מאג" ח ממשלתי גבוה , טבל זה בגלל שהתשואה באג" ח ממשלתי נמוכה כל כך. תבדוק מה היו המרווחים בין אג" ח קונצרני לממשלתי בתקופת גאות כאשר תשואת אג" ח ממשלתי במחמ בינוני הייתה 2-3 אחוז ...
  • 4.
    חבל לתת המלצות 01/05/2012 20:11
    הגב לתגובה זו
    המסקנה היא שגם באג" ח קונצרני " טוב" אין בשר!! עדיף להמתין גם שנתיים במזומן/פקדונות ולחכות שוב ל" משבר" ואז לקנות כשהתשואה מצדיקה סיכון. מי חלם שאג" חים לא מדורגים של חברות יהיו בתשואה של 4% צמוד במחמ ממוצע 3??? ועוד חברות בשלב הגיוס להפקת גז- בדגש שנפטא ואקויטל עוד לא הרוויחו שקל מהנושא. אולי בסוף 2013 יתחילו להפיק גז מתמר וים תטיס נגמר עוד 2-3 - ודלק אנרגיה שייכת לבן אדם שלא משלם חובות. אבל בחברה אחרת שלו האג" ח נסחר ב5% צמוד, עזוב סיוון שב בשקט וחכה למשבר הבא. רק אז כדאי לקנות אג" חים כשהם שוב יהיו ב70-90 אגורות.
  • 3.
    אתה מסתכן ברשיון 01/05/2012 20:04
    הגב לתגובה זו
    ראה מקרה אמפל. חברה שמסתכת על הכנסות עתידיות מהפקת גז במזרח התיכון. היא בסיכון אדיר, תחשוב מה יקרה ב5 שנים הקרובות גשתתרחש הסלמה/מלחמה באזור? באיזו תשואה יסחרו האג" חים??
  • 2.
    אגחיסט 01/05/2012 12:34
    הגב לתגובה זו
    אורד א ב משלמים חצי מהסדרות החודש, לקחו הלוואה לטובת התשלום נאנט ג שליש החודש נאנט ב רבע החודש, יש להם הכסף באחריותכם, לדעתי כדאי
  • 1.
    עם תהיה עליה רבית אגחים לא יפגו (ל"ת)
    שרון 01/05/2012 11:09
    הגב לתגובה זו
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.