חיסכון פנסיה השקעה
צילום: Towfiqu barbhuiya on Unsplash
דירוג ביזפורטל

דירוג פוליסות השקעה - הפניקס מובילה, הכשרה שנייה

האם כדאי להשקיע דרך פוליסות השקעה-חיסכון, במה זה שונה מקרנות נאמנות וקרופות גמל, ומה התשואות של כל השחקניות בתחום?
איתן גרסטנפלד | (2)

פוליסות השקעה הפכו בעשור האחרון לאטרקטיביות לחוסכים ומשקיעים רבים. היקף הכספים המנוהלים בפוליסות האלו (שנקראות גם פוליסות חיסכון) מתקרב ל-200 מיליארד שקל. הפוליסות האלו הן מכשירי השקעה בשווקים הפיננסים בדומה לקרנות נאמנות  כשיש להן יתרון גדול אחד על פני מכשירים אחרים - ניתן לעבור ממסלול השקעה למסלול אחר תחת אותו מנהל מבלי לשלם מס על רווחי הון. יש דחיית מס במעבר מאפיק לאפיק וזה חשוב מאוד. 

נניח שאתם במסלול מנייתי אחרי רווחים גדולים בשנים האחרונות ואתם רוצים לעבור למסלול סולידי. אם אתם בקרנות נאמנות, אתם תמכרו את הקרנות תשלמו מס ותרכשו במה שנותר קרנות סולידיות. כך גם בגמל, בעוד שבפוליסות אתם מעבירים את הכספים ממסלול אחד לשני מבלי שזה יהיה אירוע מס (אצל אותו גוף מנהל). לכן, יש עדיפות לפוליסה אצל גוף שנותן מגוון של מוצרים. 

היתרון הזה בולט מול הקרנות נאמנות שהן מנגד מספקות לחוסכים-משקיעים שער מדי יום בעוד שבפוליסות ובגמל יש מעין שער פעם בחודש. הפוליסות וגם המכשיר "המתחרה" הנוסף - גמל להשקעה נזילים. כלומר, למשקיע ששם את כספו באפיק ובהרכב מסוים ואין לו את הצורך לעקוב מדי יום אחרי הרווחים-הפסדים, הפוליסה והגמל הם אפשרויות טובות. אלו רוב המשקיעים - בפועל, גם מי שמחזיק קרנות נאמנות, לרוב לא בודק מדי יום מה עשתה קרן הנאמנות שלו. המבחן-בדיקה הוא אחת לכמה שבועות, חודש.

בפוליסה ניתן להפקיד כל סכום, בעוד שבגמל יש הגבלה של כ-79 אלף שקל בשנה (צמודה למדד). לגמל יש יתרון בכך שניתן לקבל את כספי החיסכון כקצבה בגיל 60 ואילך תחת תנאים מסוימים, כשבפוליסה ניתן בגיל פרישה לקבל פטור על משיכה שנתית עד גובה מסוים, גם תחת תנאים מסוימים. דמי הניהול במכשירים די קרובים.

תעשיית הפוליסות השקעה זינקה כאמור למספרים גדולים בשנים האחרונות, ובדיקת ביזפורטל מראה שהתשואות בפוליסות הכלליות דומות לתשואות בקרנות ההשתלמות וקופות הגמל להשקעה.

 

במהלך השנה האחרונה רשמו פוליסות החיסכון במסלול כללי תשואה ממוצעת של 9.3%. הפניקס היא המובילה עם תשואה של 10.4% במהלך התקופה. החברה הובילה בטבלת התשואות גם בטווח השקעה של שלוש וחמש השנים האחרונות עם תשואה של 14.4% ו-38.5% בהתאמה, ביחס לתשואה ממוצעת של 10.4% ו-30.7% בהתאמה. מי שסוגרת את הטבלה בשנים האחרונות היא אי.די.אי שהציגה תשואה של 5.1% בלבד בשלוש השנים האחרונות, וכ-24.8% בחמש השנים האחרונות. עם זאת בשנה האחרונה רשמה החברה שיפור עם תשואה שנתית של 9.8%, מעל לממוצע בתחום.

במקום השני בתשואות השנה חברת איילון שדווקא בטוחח של חמש שנים נמצאת בחלק התחתון של הטבלה. בטווח הארוך אחרי הפניקס נמצאת הכשרה. הכשרה גם מנהלת מסלולים דרך בתי השקעות שונים (כך שיש לה כמה מסלולים בכל אפיק; במסלול הכללי יש גם את מיטב ואלטשולר שחם  - המסלול בניהול מיטב מוביל בשנה האחרונה, אבל שלישי בדירוג ארוך הטווח) 

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

פוליסות החיסכון הן מוצר של חברות הביטוח בעוד שקרנות השתלמות וגמל הן מוצר גם של חברות הביטוח וגם של בתי ההשקעות. בפוליסות בדומה לקרנות השתלמות ולקופות יש מסלולים שונים. החוסכים יכולים להשקיע את הכספים במסלול הכללי שמפזר את ההשקעה על פני אג"ח ומניות (נטייה ליותר אג"ח; טגב בעולם זה הפוך - יותר מניות ופחות אג"ח). כמו כן יש מסלולים נוספים לרבות מסלול מנייתי ומסלול סולידי ויש גם מסלולים עוקבי מדדים (מסלולים פאסיביים).

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הפניקס טובים גם בפנסיה (ל"ת)
    איציק 16/06/2024 14:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי שם רק בכללי? עדיף כללי+S&P בהכשרה (ל"ת)
    דן 13/06/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
חיסכון פנסיה
צילום: דאלי

קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים והמאכזבים

ילין לפידות ואנליסט בתחתית, מנורה ואלטשולר בצמרת; אנליסט מובילה בטווח הארוך, אבל התשואות בחודשים האחרונים בתחתית -  למה קרנות ההשתלמות של אנליסט מאכזבות בחודשים האחרונים ומה צפוי בהמשך?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

הצגנו את התשואות החריגות לרעה של אנליסט לפני מספר חודשים והבענו חשש שאולי זו מגמה. כאשר מנהל השקעות נצמד לבחירות טובות יש לו תקופה טובה, כאשר זה מתהפך, והרבה פעמים הוא מתעקש באלוקצייה או בהשקעה (כי גם מנהלי השקעות טובים "מתאהבים בהשקעה"), ההידרדרות בתשואות נמשכת. אולי זה מה שקרה לאנליסט בחודשים האחרונים, אולי זה "סתם גיהוק". בכל מקרה, חלק מהתשואה הנמוכה נובע מהשקעה בוויקס - Wix.com -1.2%  . 

אנליסט סוגר את הטבלה בחודש שעבר, אבל צריך לזכור שלאורך זמן הוא מהמובילים. קריאה קשורה: למה קרנות ההשתלמות של אנליסט מאכזבות בחודשים האחרונים ומה צפוי בהמשך?


חוץ מאנליסט, גם ילין לפידות בתשואות נמוכות, בעוד שבטווח הארוך גם הוא בצמרת. המובילים החודש הם מנורה ואלטשולר שחם. הנה הנתונים בשני המסלולים: מסלול כללי שמורכב מ-60% אג"ח ו-40% מניות ומסלול מנייתי שבו כ-90% מהתיק הוא מניות:





פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

"הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי

דוח בינלאומי מציב את ישראל בין חמש המדינות המובילות בתחום הפנסיה, עם דירוג A - לצד הולנד, איסלנד, דנמרק וסינגפור; אמרנו לכם שהמצב טוב - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פנסיה

מערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות, על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.

הסיבות לכך הן בעיקר חיסכון גבוה על פי חוק מזה 16 שנה. אגב, השאלה שצריכה להישאל היא האם החיסכון הוא לא גבוה מדי, במיוחד כש"החיים השוטפים" קשים כלכלית - כלומר, למה לחסוך לפנסיה כל כך הרבה, אם עכשיו קשה לנו כלכלית. נחסוך פחות ולפחות יהיה עכשיו טוב. אבל חוק זה חוק, ההפרשות וההפקדות של המעסיק והעובד מגיעים על פי חוק לקרוב ל-20% מהשכר של העובד.


כך או אחרת, המדד של מרסר, אשר בחן 52 מערכות פנסיה ברחבי העולם, מדרג אותן לפי שלושה מרכיבים עיקריים:

רמת ההכנסה הפנסיונית הצפויה ביחס לשכר הממוצע

הערכת היכולת של המערכת לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות לאורך זמן

רמת השקיפות, האמינות, הפיקוח והמבנה המשפטי של המערכת

גם סינגפור הצטרפה למועדון המצומצם

הולנד ממשיכה להוביל את הדירוג העולמי במקום הראשון, עם מערכת פנסיה מהוותיקות והמשוכללות בעולם. אחריה איסלנד ודנמרק, שגם בהן קיימת מדיניות פנסיה ציבורית נדיבה בשילוב קרנות פרטיות מתוחכמות. סינגפור, שנכנסה לראשונה לרשימת ה־A, עשתה קפיצה מרשימה, ממערכת מדורגת C ב-2009 בזכות שינויים מבניים, חובת חיסכון נרחבת ושיפור השקיפות הציבורית.

החשש: ניצול פוליטי של כספי הפנסיה

אחת מהאזהרות המרכזיות בדוח השנה נוגעת לניסיון של ממשלות בעולם להכווין את כספי הפנסיה למטרות לאומיות, לרבות השקעה בתשתיות, עידוד תעשיות מועדפות או רכישת חוב ממשלתי. לפי הדוח, כאשר החלטות השקעה מוכתבות משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים, עשויות להיווצר עיוותים בהקצאת ההון, מה שפוגע בתשואות הפנסיוניות בטווח הארוך.

פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התייחס לנתוני מדד MERCER CFA Institute לשנת 2025 וציין כי "חוסנה של מערכת הפנסיה הישראלית נשמר גם בתקופת המלחמה, למרות העלייה ביחס החוב לתוצר GDP)) של מדינת ישראל, שהדוח מציע לשפרו. תוצאות המדד מבטאות הכרה בינלאומית בהישגיה של מערכת הפנסיה הישראלית, הנמנית על חמש מערכות הפנסיה המובילות. הדירוג משקף את חוסנה של המערכת בשלושת מרכיבי המדד - רמת הלימות גבוהה (היכולת לשלם לעמיתים את הפנסיה המגיעה להם), רמת קיימות גבוהה לאורך זמן ורמת הוגנות ומימשל תאגידי גבוהים. חשוב ליישם את ההמלצות לשיפור, וכן, לשקול להגדיל את האלוקציה להשקעות בתשתיות בישראל, בהתאם לשיקולים עסקיים".