ענקית השילוח מארסק מעלה תחזית בפעם הרביעית בחצי שנה; איך צים תושפע?
ענקית הספנות הדנית מארסק שוב מעלה התחזיות זו הפעם הרביעית בתקופה של רק חצי שנה, וזאת לאור הביקוש הגובר והעלייה בתעריפי השילוח בעקבות שיבושים בשרשרת האספקה הנגרמים מהתקפות באזור הים האדום. מארסק צופה כעת רווח תפעולי לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (EBITDA) של בין 11 ל-11.5 מיליארד דולר לשנת 2024, מעל התחזיות הקודמות של החברה ומעל לצפי האנליסטים שעמד על 10.1 מיליארד דולר.
הגורם המרכזי לעלייה בתחזית כאמור הוא ההשפעה הבלתי צפויה של הסכסוך באזור הים האדום, אשר אילץ את אוניות המכולות להפליג דרומית לאפריקה במקום דרך תעלת סואץ. שינוי הנתיב הזה הוביל לעלייה בתעריפי השילוח הבינלאומיים. ההערכה היא שהעיכובים והשיבושים הללו יימשכו גם לתוך שנת 2025, מה שמחזק את התחזיות הכלכליות החיוביות של מארסק.
מה העלאת התחזית של מארסק אומרת על צים?
מניית צים צים רושמת עליות מרשימות על רקע העלייה במחירי השילוח כאשר מתחילת השנה היא עלתה כבר ב-150%, אך העלאת התחזית של מארסק עשויה לדחוף אותה למעלה אפילו עוד יותר. התחזית של מארסק בעצם אומרת שהחברה צופה המשך עלייה במחירי השילוח, ולדבר תהיה השפעה ישירה גם על צים.
- מארסק עם תחזית שלילית ל-2025 - חדשות טובות לאלי גליקמן?
- צים קופצת אחרי דוחות מארסק: "למכסים לא תהיה השפעה גדולה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית צים בשנה האחרונה
במקביל, השיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית, במיוחד באזור הים האדום, עשויים להוביל לשינוי אסטרטגי בצים, אשר תידרש להתאים את מסלולי ההפלגה שלה כדי להתמודד עם השינויים האזוריים והגיאופוליטיים. כמו מארסק, גם צים עשויה לשקול מעבר לנתיבים דרומיים יותר, מה שיכול להשפיע על קיבולת ההובלה ועל תעריפי המשלוח.
למרות העלייה בתעריפי השילוח והביקושים שהולכים וגוברים, האנליסטים מצביעים על כך שהסיכונים בטווח הבינוני והארוך בשוק הספנות עדיין קיימים. התחזיות של מארסק מראות כי קיים חשש לעודף קיבולת בתעשיית המכולות כבר ב-2025-2026, כאשר הצפי הוא שהמצב יחמיר עם סיום הסכסוך בים האדום. מצב זה עלול להוביל לירידה בתעריפי ההובלה, מה שעלול לפגוע גם בצים.
האנליסטים מדגישים כי למרות התחזיות החיוביות לטווח הקצר, ישנה אי ודאות רבה בטווח הארוך יותר. עבור המשקיעים, ייתכן כי מארסק וצים נחשבות כיום כהשקעה אטרקטיבית לטווח הארוך, אך בטווח הקצר, לדעת מומחי Jyske Bank, הסיכון גבוה יותר מהרווח הפוטנציאלי.
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חלל חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?
העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר
טורקיה טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.
הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.
במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.
יעד האינפלציה עדיין רחוק
למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")