ספינה של מארסק
צילום: unsplash

ענקית השילוח מארסק מעלה תחזית בפעם הרביעית בחצי שנה; איך צים תושפע?

ענקית הספנות הדנית העלתה את תחזית ה-EBITDA שלה לשנה לטווח של בין 11-11.5 מיליארד דולר, מעל לצפי האנליסטים של 10.1 מיליארד דולר; מארסק רואה המשך עלייה במחירי השילוח, וזה צפוי להשפיע גם על צים
רוי שיינמן |

ענקית הספנות הדנית מארסק שוב מעלה התחזיות זו הפעם הרביעית בתקופה של רק חצי שנה, וזאת לאור הביקוש הגובר והעלייה בתעריפי השילוח בעקבות שיבושים בשרשרת האספקה הנגרמים מהתקפות באזור הים האדום. מארסק צופה כעת רווח תפעולי לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (EBITDA) של בין 11 ל-11.5 מיליארד דולר לשנת 2024, מעל התחזיות הקודמות של החברה ומעל לצפי האנליסטים שעמד על 10.1 מיליארד דולר.

הגורם המרכזי לעלייה בתחזית כאמור הוא ההשפעה הבלתי צפויה של הסכסוך באזור הים האדום, אשר אילץ את אוניות המכולות להפליג דרומית לאפריקה במקום דרך תעלת סואץ. שינוי הנתיב הזה הוביל לעלייה בתעריפי השילוח הבינלאומיים. ההערכה היא שהעיכובים והשיבושים הללו יימשכו גם לתוך שנת 2025, מה שמחזק את התחזיות הכלכליות החיוביות של מארסק.

 

מה העלאת התחזית של מארסק אומרת על צים?

מניית צים  צים רושמת עליות מרשימות על רקע העלייה במחירי השילוח כאשר מתחילת השנה היא עלתה כבר ב-150%, אך העלאת התחזית של מארסק עשויה לדחוף אותה למעלה אפילו עוד יותר. התחזית של מארסק בעצם אומרת שהחברה צופה המשך עלייה במחירי השילוח, ולדבר תהיה השפעה ישירה גם על צים.

מניית צים בשנה האחרונה

מניית צים בשנה האחרונה

במקביל, השיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית, במיוחד באזור הים האדום, עשויים להוביל לשינוי אסטרטגי בצים, אשר תידרש להתאים את מסלולי ההפלגה שלה כדי להתמודד עם השינויים האזוריים והגיאופוליטיים. כמו מארסק, גם צים עשויה לשקול מעבר לנתיבים דרומיים יותר, מה שיכול להשפיע על קיבולת ההובלה ועל תעריפי המשלוח.

למרות העלייה בתעריפי השילוח והביקושים שהולכים וגוברים, האנליסטים מצביעים על כך שהסיכונים בטווח הבינוני והארוך בשוק הספנות עדיין קיימים. התחזיות של מארסק מראות כי קיים חשש לעודף קיבולת בתעשיית המכולות כבר ב-2025-2026, כאשר הצפי הוא שהמצב יחמיר עם סיום הסכסוך בים האדום. מצב זה עלול להוביל לירידה בתעריפי ההובלה, מה שעלול לפגוע גם בצים.

האנליסטים מדגישים כי למרות התחזיות החיוביות לטווח הקצר, ישנה אי ודאות רבה בטווח הארוך יותר. עבור המשקיעים, ייתכן כי מארסק וצים נחשבות כיום כהשקעה אטרקטיבית לטווח הארוך, אך בטווח הקצר, לדעת מומחי Jyske Bank, הסיכון גבוה יותר מהרווח הפוטנציאלי.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.