גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

"הנתון היום היה אמור לספק סיבה טובה לשווקים להשמיע אנחת רווחה"

יוני פנינג ממזרחי טפחות מגיב לנתוני התוצר בארה"ב: הנתון היום לא מביא לשינוי משמעותי בציפיות מהפדרל ריזרב, שנשארות על סדר גודל של 50% הסתברות להורדה עד ההחלטה בסוף יולי 
קובי ישעיהו | (3)

נתוני הצמיחה של המשק האמריקני פורסמו היום - התוצר האמריקני צמח ב-1.6% בלבד במהלך הרבעון הראשון של השנה, נמוך מהצפי שהיה לצמיחה של 2.5%. מדובר בהאטה גם לעומת הרבעון הקודם, אז הכלכלה האמריקנית הפתיעה וצמחה ב-3.4% בהשוואה לצפי שהיה לצמיחה של 3.2%.

גם נתון האינפלציה שהתפרסם כחלק נתוני התמ"ג איכזב, עם עלייה בקצב שנתי של 3.1% לעומת צפי ל-3%. 

בתגובה נרשמות ירידות של יותר מ-1% בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב. התשואה על אג"ח הממשל האמריקאי ל-10 שנים עולה ב-6 נקודות בסיס לכ-4.71%. 

יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות, מזרחי טפחות, כותב בתגובה לנתונים כי "כמה שנים של Bidenomics גרמו לנתוני התוצר בארה"ב לנטייה להפתיע כלפי מעלה, וביתר שאת בחצי השנה האחרונה. בנתוני הקצה האחרונים, כמובן, הנטייה הזו באה ליידי ביטוי גם בנתונים מיידים יותר משוק התעסוקה, וכזכור גם באינפלציה ראינו כמה הפתעות כלפי מעלה בחודשים האחרונים, ויותר מזה, לאינדיקציות לאינפלציה 'דביקה' משהו. במובן זה, הנתון היום עם ההפתעה המשמעותית כלפי מטה הייתה אמורה להיות סיבה טובה לשווקים להשמיע אנחת רווחה".

להערכתנו, הוא מוסיף, "במידה רבה, התוצר הנומינלי הצליח לשמור על מומנטום חיובי במהלך החצי השני של 2023. ובמובן זה, התמתנות האינפלציה של התקופה ההיא סייעה להביא לצמיחה הריאלית החזקה מאוד במהלך אותה התקופה. מנגד, הרמת הראש של מחירי התוצר במהלך הרבעון הנוכחי (3.7%) מביאה אותנו קרוב יותר לסביבה הגבוהה שהכרנו. וההתמתנות שהיא משליכה על התוצר הריאלי מסבירה להערכתנו הרבה מהנתון הנמוך היום. צמיחת הצריכה הפרטית המתונה במהלך הרבעון (2.5%), כנ"ל, מבטאת תגובה ראויה לציון למחירי הדלק העולים".

לדבריו בשלב הנוכחי, הרמה הגבוהה של אינפלציית מחירי התוצר מהווה גורם משמעותי בפרשנות השוק לנתונים. כפועל יוצא, הנתון היום לא מביא לשינוי משמעותי בציפיות מהפדרל ריזרב, שנשארות על סדר גודל של 50% הסתברות להורדה עד ההחלטה בסוף יולי (כולל). למרות זאת, ייתכן ומדד המחירים של ה-PCE מחר, גם אם לא יפתיע כלפי מטה, יהווה גורם ממתן בציפיות הריבית של הפד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    yaniv 25/04/2024 18:29
    הגב לתגובה זו
    למרות שסימתי כלכלה וראית חשבון באוניברסיטה העברית ובא.ת.א . מתקשה להבין. אשמח להסברים מפורטים ומנומקים ומדויקים יותר
  • 2.
    לא לבלבל מוח קטן שלי. (ל"ת)
    דרוויש ליוני 25/04/2024 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עולם הפוך טוב זה רע ורע זה טוב (ל"ת)
    מוטקה 25/04/2024 16:40
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.