גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

"הנתון היום היה אמור לספק סיבה טובה לשווקים להשמיע אנחת רווחה"

יוני פנינג ממזרחי טפחות מגיב לנתוני התוצר בארה"ב: הנתון היום לא מביא לשינוי משמעותי בציפיות מהפדרל ריזרב, שנשארות על סדר גודל של 50% הסתברות להורדה עד ההחלטה בסוף יולי 
קובי ישעיהו | (3)

נתוני הצמיחה של המשק האמריקני פורסמו היום - התוצר האמריקני צמח ב-1.6% בלבד במהלך הרבעון הראשון של השנה, נמוך מהצפי שהיה לצמיחה של 2.5%. מדובר בהאטה גם לעומת הרבעון הקודם, אז הכלכלה האמריקנית הפתיעה וצמחה ב-3.4% בהשוואה לצפי שהיה לצמיחה של 3.2%.

גם נתון האינפלציה שהתפרסם כחלק נתוני התמ"ג איכזב, עם עלייה בקצב שנתי של 3.1% לעומת צפי ל-3%. 

בתגובה נרשמות ירידות של יותר מ-1% בחוזים על מדדי בורסות ארה"ב. התשואה על אג"ח הממשל האמריקאי ל-10 שנים עולה ב-6 נקודות בסיס לכ-4.71%. 

יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות, מזרחי טפחות, כותב בתגובה לנתונים כי "כמה שנים של Bidenomics גרמו לנתוני התוצר בארה"ב לנטייה להפתיע כלפי מעלה, וביתר שאת בחצי השנה האחרונה. בנתוני הקצה האחרונים, כמובן, הנטייה הזו באה ליידי ביטוי גם בנתונים מיידים יותר משוק התעסוקה, וכזכור גם באינפלציה ראינו כמה הפתעות כלפי מעלה בחודשים האחרונים, ויותר מזה, לאינדיקציות לאינפלציה 'דביקה' משהו. במובן זה, הנתון היום עם ההפתעה המשמעותית כלפי מטה הייתה אמורה להיות סיבה טובה לשווקים להשמיע אנחת רווחה".

להערכתנו, הוא מוסיף, "במידה רבה, התוצר הנומינלי הצליח לשמור על מומנטום חיובי במהלך החצי השני של 2023. ובמובן זה, התמתנות האינפלציה של התקופה ההיא סייעה להביא לצמיחה הריאלית החזקה מאוד במהלך אותה התקופה. מנגד, הרמת הראש של מחירי התוצר במהלך הרבעון הנוכחי (3.7%) מביאה אותנו קרוב יותר לסביבה הגבוהה שהכרנו. וההתמתנות שהיא משליכה על התוצר הריאלי מסבירה להערכתנו הרבה מהנתון הנמוך היום. צמיחת הצריכה הפרטית המתונה במהלך הרבעון (2.5%), כנ"ל, מבטאת תגובה ראויה לציון למחירי הדלק העולים".

לדבריו בשלב הנוכחי, הרמה הגבוהה של אינפלציית מחירי התוצר מהווה גורם משמעותי בפרשנות השוק לנתונים. כפועל יוצא, הנתון היום לא מביא לשינוי משמעותי בציפיות מהפדרל ריזרב, שנשארות על סדר גודל של 50% הסתברות להורדה עד ההחלטה בסוף יולי (כולל). למרות זאת, ייתכן ומדד המחירים של ה-PCE מחר, גם אם לא יפתיע כלפי מטה, יהווה גורם ממתן בציפיות הריבית של הפד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    yaniv 25/04/2024 18:29
    הגב לתגובה זו
    למרות שסימתי כלכלה וראית חשבון באוניברסיטה העברית ובא.ת.א . מתקשה להבין. אשמח להסברים מפורטים ומנומקים ומדויקים יותר
  • 2.
    לא לבלבל מוח קטן שלי. (ל"ת)
    דרוויש ליוני 25/04/2024 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עולם הפוך טוב זה רע ורע זה טוב (ל"ת)
    מוטקה 25/04/2024 16:40
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.