סיסקו
צילום: אתר החברה
לקראת הדוחות

סיסקו תדווח הלילה: שימו עין על צבר ההזמנות ולא על הביצועים

בוול סטריט רואים בהזמנות של החברה כאינדיקטור המשמעותי ביותר בקשר לעתידה; ובכל זאת, האנליסטים מצפים לרווח מתואם של 97 סנט על הכנסות של 14.39 מיליארד דולר
דור עצמון |

חברת סיסקו מערכות CISCO SYSTEMS המתמחה בטכנולוגיית המידע, תפרסם הלילה אחר נעילת המסחר את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון כאשר האנליסטים בוול סטריט מצפים לרווח מתואם של 97 סנט על הכנסות של 14.39 מיליארד דולר.

עם זאת, ההתמקדות לא תהיה ברווח ובכנסות אם כי בהזמנות - וול סטריט רואה בכך את האינדיקטור הטוב ביותר לביקוש וצמיחה בסיסיים עבור החברה. בהערת מחקר שסקרה את הרבעון, אנליסט Evercore ISI, עמית דריאנאני, מציין כי מניית סיסקו ירדה בכ-4% מאז דיווחה על תוצאות הרבעון של ינואר, "ככל הנראה הודות למשקיעים שמתמקדים יותר בהזמנות מאשר בצמיחה בהכנסות". ברבעון ינואר דיווחה סיסקו כי ההזמנות ירדו ב-22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לאחר שראתה צמיחה של יותר מ-30% במשך מספר רבעונים רצופים. "יש מעט דאגה של המשקיעים לגבי רמות הביקוש האמיתיות והאם תיתכן ירידה ב-2024 בצבר ההזמנות", כותב האנליסט.

דריאנאני אומר שה"בוגי" עבור סיסקו עשוי להיות ירידה של 30% בהזמנות שג'וניפר נטוורקס פרסמה ברבעון האחרון. ירידה של פחות מזה, לטענתו, אמורה לאפשר למניית סיסקו לנוע למעלה - הוא אומר שהנתון יהיה בר השוואה ברבעון האחרון, בטווח הנמוך של 20%.

כמעט כל אנליסט שעוקב אחרי סיסקו התמקד באותו נושא כשהסתכל קדימה לתוצאות הכספיות עבור הרבעון השלישי הפיסקאלי שהסתיים באפריל ושיפורסמו הערב. האנליסט של ג'יי פי מורגן, Samik Chatterjee, ציין נקודה דומה וטען כי השוק צפוי להתעלם אפילו מחיזוק פוטנציאלי לתחזיות שנת הכספים של החברה ביולי 2023 - ולהתמקד במקום זאת בהזמנות. לדבריו, עוד רבע מההזמנות שירדו ב-22% או יותר "ייראו כהוכחה חותכת לרקע ביקוש חלש בהרבה".

אנליסט UBS דיוויד ווגט מסתכל על אותו נושא ומציין כי בעוד ש"צמיחת ההזמנות" קלה יותר בכ-0.25% ברבעון אפריל, "קיים סיכון מוגבר שההתמתנות הצפויה של ירידות ההזמנות מ-22% ברבעון שעבר לא תתממש". לטענתו של ווגט, הזמנות המוצרים של סיסקו עלו ב-33% ברבעון ינואר 2022, תוך התמתנות לצמיחה של 8% ברבעון אפריל 2022.

על פי התחזיות של סיסקו היא אמורה לרשום הערב גידול של 11% עד 13% בהכנסות, מה שמרמז כי אלו יסתכמו ב-14.4 מיליארד דולר - בדיוק במקום שבו נמצאת תחזית האנליסטים. סיסקו צופה רווח מתואם של 96-98 סנט למניה, בעוד שהקונצנזוס צופה בדיוק 97 סנט. החברה צופה רווחים לפי GAAP בין 74 ל-79 סנט, כשצפי האנליסטים הוא ל-78 סנט. סיסקו רואה את שיעור הרווחיות הגולמית non-GAAP ברבעון בין 63.5% ל-64.5%.

לברבעון יולי, השוק צופה הכנסות של 14.95 מיליארד דולר, עלייה של 14.1%, עם רווח מתואם של 1.04 דולר למניה, ורווח GAAP של 84 סנט למניה. עבור שנת הכספים יולי 2023, סיסקו חזתה גידול בהכנסות בין 9% ל-10.5%, כ-56.6 מיליארד דולר באמצע הטווח. החברה צופה רווח מתואם שנתי של בין 3.73 ל-3.78 דולר למניה, ובין 2.85 ל-2.96 דולר למניה על בסיס GAAP.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.