ארז רפאל מנכל דריו
צילום: צילום יחץ
דוחות

דריו הלת': מפספסת את הצפי ומציגה ירידה ברווחיות, המניה יורדת

ההכנסות הסתכמו ב-6.2 מיליון דולר לעומת צפי ל-8.23 מיליון דולר והרווחיות הגולמית הסתכמה ב-36.1% לעומת 49.4% ברבעון המקביל
גיא טל |

חברת  דריו הלת' העוסקת בתחום שירותי הבריאות הדיגיטליים פרסמה את תוצאות הרבעון השני של 2022 ויורדת במסחר בעקבות הדוחות. 

ההכנסות הסתכמו בכ-6.2 מיליון דולר, גידול של 17.5% לעומת 5.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אך הרבה מתחת לצפי האנליסטים להכנסות של 8.23 מיליון דולר. העליה בהכנסות נבעה מגידול במכירות לשוק המסחרי, לרבות תוכניות בריאות, מעסיקים וספקי שירותים. ההכנסות ירדו בכ-23.3% בהשוואה לרבעון הראשון בשל עיכוב בחתימה על חוזה עם תוכנית בריאות גדולה. 

הרווח הגולמי הסתכם בכ-1.1 מיליון דולר, ירידה של כ-0.4 מיליון דולר בהשוואה לרווח גולמי של 1.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2021. הרווח הגולמי כאחוז מהמכירות ירד ל-18.4% ברבעון השני של 2022 מ-28.7% ברבעון השני של 2021, בשל שינויים בתמהיל ההכנסות שנבע מהעיכוב בהכנסות מתוכנית הבריאות האמורה לעיל.  

הרווח הגולמי פרופורמה בנטרול של כ- 1.1 מיליון דולר בגין הפחתות הקשורות ברכישת טכנולוגיה, הסתכם בכ-2.2 מיליון דולר, או 36.1% מההכנסות בשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2022, בהשוואה לרווח גולמי פרופורמה של כ-2.6 מיליון דולר, או 49.4% מההכנסות בשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני, 2021.הרווח הגולמי Non-GAAP בערוץ ה- B2B2C גדל מעל 70% ברבעון השני. 

הוצאות התפעול ברבעון השני של 2022 הסתכמו בכ-18.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-19.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2021 ול-19.8 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. ירידה של 1 מיליון דולר או 5.2% בהשוואה לרבעון השני של 2021 , וירידה של 1.3 מיליון דולר או 6.9% בהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2022. הירידה בהשוואה לרבעון הראשון של 2022, נבעה בשל ירידה בהוצאות השיווק בערוץ ה- DTC. סך ההוצאות התפעוליות, בניכוי תגמול מבוסס במניות, הוצאות רכישה ופחת ברבעון השני של 2022 עמדו על כ-13.4 מיליון דולר, לעומת כ-13.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2021, ו כ-14.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2022. 

ההפסד התפעולי ברבעון השני של 2022 הסתכם כ-17.4 מיליון דולר, ירידה של כ-0.6 מיליון דולר או 3.6%, בהשוואה ל-18.0 מיליון דולר ברבעון השני של 2021, ועליה של 1.5 מיליון דולר או 9.3% בהשוואה ל- 15.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. הירידה בהשוואה לרבעון השני של 2021 נבעה בעיקר מירידה בהוצאות התפעוליות, והגידול בהשוואה לרבעון הראשון של 2022 נבע בעיקר מהקיטון ברווח הגולמי. 

ההפסד הנקי ברבעון השני של 2022, הסתכם ב-18 מיליון דולר, גידול של כ-0.2 מיליון דולר או 1.5%, בהשוואה להפסד נקי של כ-17.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2021, וגידול של 2.1 מיליון דולר או 13.3% בהשוואה לרבעון הראשון של 2022. ההפסד הנקי בניכוי תגמול מבוסס מניות, הוצאות רכישה ופחת ברבעון השני של 2022 הסתכם ב-11.8 מיליון דולר בהשוואה ל- 10.6 מיליון דולר ברבעון השני של 2021 ו-9.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. 

סך החיובים ללקוחות שלא על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים (Non-GAAP) בשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני, 2022, הסתכמו בכ-6.1 מיליון דולר, גידול של 19% מכ-5.1 מיליון דולר בשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני, 2021. הגידול נובע ממכירות גבוהות יותר בשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני, 2022, בהשוואה לשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני, 2021. 

קיראו עוד ב"גלובל"

"דריו ממשיכה להנות ממומנטום חיובי מאז ביססנו את המיקוד שלנו על לקוחות ממודל B2B2C לפני יותר משנתיים, המשקף את הביקוש הגובר בשוק לפתרונות בריאות דיגיטליים, הוליסטיים ומשולבים לניהול מצבים כרוניים," מסר ארז רפאל, מנכ"ל דריו. "הערך המצטבר של החוזים המסחריים שלנו ב-B2B2C עומד על כ-55 מיליון דולר, מה שמוכיח את חוזק ההצעה שלנו כמובילים בשוק הבריאות הדיגיטלית.

"התפתחות חשובה מהעדכון הרבעוני האחרון, היא החוזה שנחתם לאחרונה עם תוכנית בריאות לאומית ליישום הפתרון של דריו בתחום הבריאות ההתנהגותית בפלטפורמה של התוכנית, מה שמאפשר לנו להגיע קרוב ל-10 מיליון משתמשים נוספים. עיכוב קל בחתימת החוזה עם תוכנית זו, גרם לירידה בהכנסות הרבעון השני בהשוואה לרבעון הראשון. עם זאת, אנו מצפים שזה יתהפך בחציון השני של השנה, מכיוון שהסכם זה התחיל לייצר לנו הכנסות כבר מהרבעון הנוכחי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.