אלכסנדר כץ והלל בש
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

בגלל פוטין: "נראה גידול בהשקעות ביטחוניות באירופה. זו הזדמנות להשקעה"

התנגדות המדינות העניות באירופה להעלאת ריבית, מול רצון העשירות בריבית שתילחם באינפלציה, מקטין את ההזדמנויות להשקעות באירופה - כך לדברי הלל בש, מנהל סיכונים בחברת סמארט אופשנס. וגם: השפעת הריבית על המשכנתאות בישראל. צפו בראיוןTV
אלכסנדר כץ | (12)

"אירופה נמצאת במצב מאד יוצא דופן ביחס לעולם. יש מעט מאד הזדמנויות במצב הנוכחי", אומר הלל בש, מנהל סיכונים בחברת סמארט אופשנס בראיון לביזפורטל. "לאירופה יש שתי בעיות עיקריות. הראשונה - שיש לה מלחמה ממש על הגבול שלה, מלחמה באוקראינה זה מפחיד. הנשיא פוטין יכול מחר לתקוף את פולין, את צפון אירופה, זה חוסר ודאות באמת גבוה. באופן טבעי למלחמה יש סיכונים גיאופוליטיים מאד מהותיים. כמו כן אירופה נפגעת מהאינפלציה בצורה מאד ישירה. היא מייבאת המון גז, אנרגיה, חיטה ועוד חומרי גלם מאד בסיסיים מאוקראינה ורוסיה, ולכן היא תיפגע בצורה ישירה מן האינפלציה".

היום בשעה 19:00 מפגש שוק הון על השווקים הפיננסים ועל  דוחות כספיים – למה גזית גלוב נפלה ומה קרה השבוע למניות הבנקים?

 

"אז יש לנו את הסיכון הגיאופוליטי, את סיכון האינפלציה, אבל אלה לא הבעיות העיקריות. יש בעיה גדולה שרוב האנשים נוטים להתעלם ממנה - מלכוד הריבית האירופאית. עקרונית, לנגידת הבנק האירופאי המרכזי יש בעיה. היא לא נמצאת בגוש כלכלי שיש בו אחידות בין המדינות השונות, אלא יש לה מדינות חלשות ומדינות חזקות. יש לה את איטליה ספרד ופורטוגל, ומצד שני את גרמניה, הולנד ואפילו צרפת שנחשבות חזקות יותר. במצב הזה המדינות החלשות לוחצות לא להעלות ריבית. הן מפחדות. עליית ריבית יכולה להוביל אותן ואת תשלומי הריבית והוצאות המימון שלהן, להוביל אותן לעבר הקריסה כפי שראינו בעבר אחרי המשבר הפיננסי של 2008. לעומת זאת גרמניה צרפת הולנד ובלגיה דווקא סובלות מאינפלציה והן רוצות שיעלו את הריבית. עומדת הנגידה באמצע ונמצאת במלכוד, לא יודעת מה לעשות. כרגע היא לא עושה הרבה".

 

-אמרת לדעתך שיש מעט אפשרויות שם. מה כן?

"יש כמה ענפים ספציפיים שיכולים להיות מאד מעניינים באירופה, והראשונה שבהן הוא הענף הביטחוני. אירופה מבינה שהרעיון שלה להסתמך על אחרים ולסמוך על כולם ויהיה בסדר, המודל הזה לא מצליח כל כך טוב, ולכן אנחנו רואים השקעות מאסיביות של האירופאים בתחום הביטחון, וזו הזדמנות. ישאל השואל, רגע המלחמה תיגמר ולא נצטרף את כל הדברים האלה. התשובה היא שאירופה הבינה שהיא לא יכולה להסתמך על זרים, היא צריכה הגנה מרחבית משמעותית יותר, חזקה יותר. ולכן לא נראה שם לדעתי ירידה, אלא נראה רק גידול והתגברות של ההשקעות הביטחוניות". צפו בראיוןTV

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יוסי 28/05/2022 17:36
    הגב לתגובה זו
    אנחנו ניתערב במילחמה ונעביר אותה אלינו כדי להקל על המצוקה שם
  • 10.
    כל המרואיינים משלמים כסף כדי להתראיין. (ל"ת)
    סוקרטס 25/05/2022 21:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לרון 25/05/2022 19:58
    הגב לתגובה זו
    כדיקטטור רוסי הוא עבר להיות "הצאר פוטין" נכון יותר "ירד להיות"
  • 8.
    דניאלה 25/05/2022 16:31
    הגב לתגובה זו
    מה שם חברת התרופות שהוזכרה בראיון? תודה רבה.
  • 7.
    שלי 25/05/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    מי צדק תפרסמו כי לפני חודשים כתבתי לכם 112001840
  • 6.
    בגלל פוטין 25/05/2022 13:57
    הגב לתגובה זו
    יורד הכל לא הגיוני עדיף לא להשקיע בכלום .
  • 5.
    לרון 25/05/2022 13:57
    הגב לתגובה זו
    AIR,AM,HO NOC ESLT לא המלצה
  • 4.
    לרון 25/05/2022 13:46
    הגב לתגובה זו
    אך אליה וקוץ בה,אופטימיות יתר במדינה קטנה והיסטרית עם נדל"ן מנופח ומגזרים שלמים שאינם משלמים מיסים ואינם משתתפים בהגנת מדינתם
  • 3.
    לרון 25/05/2022 13:36
    הגב לתגובה זו
    אינו עבור פרופ' "קיסוס ג'ים סימונס" איצ 100
  • 2.
    לרון 25/05/2022 13:33
    הגב לתגובה זו
    אני מוטרד חדשות לבקרים מכל סיפורי "הקומבינות הישראליות" שאין סוף להן
  • 1.
    לרון 25/05/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
    הרצחני לא ישקוט לעד ויתבטא תמיד בצורה כזו או אחרת לכן מר הלל בש צודק לצערי
  • הטבע האנושי גם נוטה לשכוח מהר (ל"ת)
    י 25/05/2022 21:34
    הגב לתגובה זו
זוהראן ממדני  (X)זוהראן ממדני (X)

זוהראן ממדאני נבחר לראש עיריית ניו יורק


הדמוקרט הסוציאליסט בן ה־34 הדיח את המושל לשעבר קואומו; יהיה המוסלמי הראשון ובן העדה הדרום־אסייתית הראשון בתפקיד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני


במערכת בחירות שתוארה על ידי פרשנים כאחת המשמעותיות בעיר בעשורים האחרונים, בחרו תושבי ניו יורק בזוהראן ממדאני לראשות העיר - והעניקו לו רוב של 50.3% מהקולות. ממדאני הדיח את מושל ניו יורק לשעבר אנדרו קואומו, שהתמודד הפעם כמועמד עצמאי לאחר שהפסיד לממדאני בפריימריז הדמוקרטיים. הרפובליקני קרטיס סליווה קיבל רק 7.2% מהקולות.

רק בן 34 שנים ועם פרופיל פוליטי נמוך יחסית, וכבר ראש העיר ניו יורק. ממדאני סחף אחריו קהל רחב של צעירים, מהגרים ובוחרים מהשכונות הפחות מבוססות. בכך הפך ממדאני לראש העיר המוסלמי הראשון בתולדות ניו יורק, ולבן העדה הדרום־אסייתית הראשון שעומד בראש עיר בת כ־400 שנה. מדובר גם בראש העיר הצעיר ביותר מזה מאה שנה.

אג'נדה פרוגרסיבית במרכז הבמה

המסר המרכזי של ממדאני לאורך הקמפיין היה אחד - ניו יורק חייבת להיות נגישה יותר, שוויונית יותר, ובעיקר - ניתנת למגורים. בין ההצעות המרכזיות בקמפיין: הקפאת שכר הדירה בלמעלה ממיליון דירות בפיקוח, מימון תחבורה ציבורית חינמית באוטובוסים, הקמת מעונות יום אוניברסליים, הטלת מסים נוספים על תאגידים ועל עשירים, והקמת חנויות מזון עירוניות בשכונות מוחלשות.

בנוסף לכך, ממדאני קרא לסיים את השליטה של ראש העיר על מערכת החינוך ולהקים יחידה ייעודית בתוך משטרת ניו יורק שתתמקד בטיפול באירועי בריאות נפש - מהלך שמצביע על תפיסת ביטחון ציבורי שמרחיבה את תחום האחריות מעבר למשטרה בלבד.

קמפיין אישי, גיוס המונים ותמיכה מהשטח

למרות שהיה חסר ניסיון ממשלתי רחב, הוא כיהן שלוש קדנציות קצרות בלבד בפרלמנט המקומי - ממדאני הצליח לייצר קמפיין שובר שוויון. דרך גיוס המונים מבוסס תרומות קטנות, שיווק אינטנסיבי במדיה החברתית וצבא של מתנדבים, הצליח להפוך לאופציה ממשית מול הממסד הדמוקרטי המסורתי בעיר.