סטפן בנסל מודרנה
צילום: יוטיוב CNBC

לקראת דוחות מודרנה בחמישי: למה האנליסטים מצפים?

הדוחות הרבעוניים של חברת הביוטק צפויים להיום טובים, אבל המשקיעים פחות יתמקדו בנתוני העבר אלא יחפשו רמז לצמיחה העתידית של החברה - לאור ההתקרבות של קץ המגיפה; החברה מפתחת בימים אלו חיסון משולב שנתי להגנה מפני מספר וירוסים - למשל, שפעת, נגיף הקורונה ו-RSV - אולי הוא יבטיח את עתיד החברה?
סתיו קורן | (1)

חברת הביוטק מודרנה  MODERNA מייצרת מיליארדי דולרים בהכנסות ורווחים מהחיסון שלה לקורונה. אבל זה לא בהכרח מה שמרגש את המשקיעים לקראת הדוחות שיפורסמו ביום חמישי הקרוב. הסיבה לכך היא שנכון להסתכל על עתיד החברה, ולא על העבר. ועם יותר ויותר מומחים שמנבאים קץ למגיפה, עתיד החברה נשאר לוט בערפל. אחרי הכל, חיסון הקורונה הוא המוצר הממוסחר היחיד של הביוטק.

קונצנזוס האנליסטים בשורת הרווח עומד על 9.9 דולר למניה, צמיחה של מעל 1,340% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עם הפסד של 0.69 דולר למניה. בשורת ההכנסות צפי השוק עומד על 6.7 מיליארד דולר, קפיצה של מעל 1000% לעומת הרבעון המקביל.

אז כמובן שחשוב להסתכל על ההכנסות והרווח בדוחות הכספיים של החברה שיפורסמו ב-24 בפברואר. אבל יש מרכיב נוסף שהוא אפילו יותר משמעותי. אלמנט זה יכול לקבוע אם החברה תשגשג בשוק החיסונים לנגיף הקורונה של העתיד, תוך התגברות על יריבים. והדבר החשוב שצריך לשים עליו את הדגש הוא מבט אל מעבר למגיפה. 

החברה כבר נתנה לנו כמה רמזים בתקופה האחרונה, על הדרכים בהם היא צפויה לפעול ביום שאחרי המגיפה, וכולם קשורים למציאת חיסון בוסטר יעיל שיינתן מידי שנה. נכון לעכשיו, החברה מספקת בוסטרים שהם גרסה במינון נמוך יותר של החיסון המקורי שלה.

אבל החברה עובדת גם על מאיץ המכוון ספציפית לאומיקרון וכן על בוסטרים המתמקדים ביותר מגרסה אחת - כמו גרסאות הדלתא והביתא. רוב המועמדים הללו נמצאים בלימודי שלב 2.

החיסון במינון נמוך יותר המשמש כבוסטר יעיל נגד מספר זנים, כולל האומיקרון. אבל הוא לא יעיל כמו החיסון נגד הנגיף המקורי. מכאן הלחץ של החברה לפתח בוסטר שמותאם טוב יותר לזנים החדשים. אם החברה תוכל לפתח חיזוק טוב יותר, היא תוכל להבטיח את מעמדה בשוק בשלבים הבאים של סיפור הקורונה. וזה יכול להשתוות לעוד הכנסות שוברי קופות קדימה.

חיסון משולב שנתי

לחברה יש תכנית נוספת וגדולה, חיסון שנתי משולב להגנה מפני מספר וירוסים - למשל, שפעת, נגיף הקורונה ו-RSV. החברה קוראת לזה "חיסון דחף שנתי מכל-נשימה". הרעיון הוא ליצור חיסון שניתן לעדכן בקלות לפי הצורך עם גרסאות או וירוסים מדאיגים.

קיראו עוד ב"גלובל"

כל עדכונים על תוכנית זו הם חלק חשוב מאסטרטגיית הקורונה העתידית של החברה הסיבה לכך היא שהחיסון המשולב יכול להיות מקור חוזר להכנסה עיקרית בטווח הארוך. ספקי שירותי בריאות ויחידים היו מעדיפים זריקה שנתית אחת לכיסוי מגוון של וירוסים בדרכי הנשימה.

מודרנה היא לא החברה היחידה שחוקרת חיסון משולב. למעשה, תוכנית החיסונים המשולבת של המתחרה NOVAVAX INC מתקדמת יותר. Novavax השלימה את ההרשמה למחקר שלב 1/2. מודרנה עדיין בשלב הפרה-קליני - אבל המחקר עתיד לתפוס תאוצה. הודות לטכנולוגיית ה-mRNA שלה. השימוש ב-mRNA מאפשר פיתוח מהיר יותר מטכנולוגיית חיסונים מסורתית. וגם אם מודרנה לא תגיע לשוק ראשון, עדיין יש הרבה מקום ליותר מיצרנית אחת של חיסון משולב.

נקודת מפנה

מדוע ההתקדמות של החברה כה חשובה כעת? הסיבה פשוטה, אנחנו נמצאים בנקוד מפנה מבחינת המגיפה. שיעור גדול מהאוכלוסייה מחוסן במלואו. וכפי שהוזכר קודם לכן, אנו כנראה לקראת סופה של המגיפה. המשמעות היא שהשנים הקרובות לא ייראו בדיוק כמו השנים האחרונות עבור יצרני חיסונים. 

גם סטפן בנסל, מנכ"ל חברות התרופות אמר שהוא מאמין שאנחנו מתקרבים לסיומה של המגיפה. בנסל אמר שסביר להניח כי ייתכן שאנו מתקרבים לשלבים האחרונים של המגיפה. "אני חושב שזה תרחיש סביר", אמר ל-CNC, כאשר נשאל האם הקורונה צפויה להפוך לאפיזודה חולפת בקרוב. 

"ככל שהאומיקרון ימשיך להתפשט, קיים סיכוי של 80% שנראה פחות ופחות וירוסים ארסיים", אמר ביום רביעי. וזאת מפני שהוא נחשב לזן קל יותר. אך בנסל סייג ואמר כי יש תרחיש של 20% שבו אנו אנחנו צפויים לראות מוטציה ארסית יותר מאומיקרון. "אני חושב שהתמזל מזלנו כיוון שהאומיקרון הוא לא זמן מאוד אלים, אבל עדיין אנחנו רואים אלפי אנשים מתים בכל יום ברחבי כדור הארץ בגלל האומיקרון", אמר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    על איזה קץ המגיפה אתם מדברים? (ל"ת)
    ירמיהו 21/02/2022 00:11
    הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.