הדיבידנד גדל כל שנה - אך רוב ה"אריסטוקרטיות" ב-S&P לא הכו את המדד בשנים האחרונות
על הכלבים של הדאו, אותה שיטת השקעה בעשרת החברות עם התשואה הגבוהה ביותר במדד הדאו גונס, כתבנו לכם כאן. הרשימה העדכנית של הטופ טן מסמנת תשואת דיבידנד ממוצעת של 4%, ועם העלאות הריבית המסתמנות ייתכן כי הפוקוס יוסט ממניות צמיחה לעבר מניות הערך. אבל איך נראית תשואת הדיבידנד של ה-S&P (שענקיות הטק, שהן חברות צמיחה, הן בעלות המשקל הכבד ביותר בו, ולצדן מניות צמיחה נוספות), ומיהם המקבילים של הכלבים של הדאו, אותם "דיבידנד אריסטוקרטס"?
בהקשר זה יצוין שיש משקיעים שיבחרו לשים את כספם במניות ערך מובהקות, ואמנם יזכו לדיבידנדים יציבים אך יגלו שאלה עומדים במקום ולא הופכים נדיבים יותר, כשם שהמכירות פחות או יותר יציבות גם הן (ולא נעשות השקעות כבדות בהשקת מוצרים חדשים או כניסה לקטגוריות חדשות), והחברות לא מתעדפות צמיחה – לכן מלכתחילה קוראים להן מניות ערך.
התרחיש החיובי יותר כמובן הוא למצוא שמניית הערך שבה השקעת נהנית מביקושים משופרים שעוזרים לה להגדיל את הדיבידנד, בהתאם למדיניות החלוקה שגובשה. הסיכויים לכך גבוהים יותר אצל מי שהדיבידנד שלה צנוע מלכתחילה כרגע. יש כאלה שלפני חמש שנים זה היה המצב אצלן, ומאז הגדילו את הדיבידנדים, כך שתשואת הדיבידנד, למי מהמשקיעים שנכנסו מוקדם, נחשבת לגבוהה.
מדד ה-S&P 500 Dividend Aristocrats כולל 65 מניות מתוך ה-S&P 500 שהעלו את הדיבידנדים שלהם פר מניה במשך לפחות 25 שנים ברצף. זהו אגב הקריטריון היחיד לזכות בכינוי, והביצועים של המניה עצמה לא נכסים לשקלול, אבל ההיגיון הוא שככל שהחלוקה תגדל המניה תהפוך אטרקטיבית יותר – וגם היא תעלה, זאת הודות למחויבות כביכול לבעלי המניות.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כן צריך להזכיר שלא לעולם חוסן, והיסטוריה של 25 שנה לאו דווקא מלמדת על מה יקרה הלאה. במקרה של ענקית הטלקום AT&T INC (T), שנמנית על אותן מניות אריסטוקרטיות, הצפי הוא שתודיע על הקטנת הדיבידנד עם ביצוע הספין-אוף במסגרתו תונפק חטיבת המדיה וורנר שתמוזג ל- DISCOVERY COMMUNICATIONS (DISCA). ככלל, הרעיון מאחורי הקריטריון הקובע למדד האריסטוקרטיות הוא שהסבלנות תשתלם למשקיע – גם זרם קבוע של דיבידנדים, וגם כזה שיגדל על פני התקופה.
ולמרות כל אלה, השקעות נבחנות תמיד לפי האלטרנטיבה – איפה עוד אפשר לשים את הכסף. אם להסתכל חמש שנים אחורה, רק שליש מהמניות עליהן אנו מדברים כאן הכו את השוק (21 מתוך 65 – והספירה לוקחת בחשבון את הדיבידנדים שחולקו).
אחת הדוגמאות לכך היא T. ROWE PRICE GROUP (TROW) שב-2016 תשואת הדיבידנד שלה הייתה 2.87% (2.16 דולר למניה באותה שנה) ובסוף 2021 כבר הייתה 5.74% על פני אותן חמש שנים (קצב החלוקה השנתי עמד על 4.32 דולר למניה). עוד בתקופה המניה הוסיפה 161%, וכולל הדיבידנדים מדובר בתשואה של 203%. ממוצע הגידול השנתי בחלוקה משנה לשנה היה 14.9%. בדוגמא הזו T Rowe דווקא כן הכתה את המדד, שעלה ב-113% וכולל הדיבידנדים בו הניב למשקיעים תשואה של 133%.
- המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בהתבסס על נתוני FactSet, באתר MarketWatch הצביעו על רשימה של 12 האריסטוקרטיות עם שיעור גידול חלוקת הדיבידנד השנתי הממוצע הגבוה ביותר בחמש השנים החולפות, שבתחילת המדידה תשואת הדיבידנד הייתה לפחות 2%.
אז כאמור, אצל שני שליש מהאריסטוקרטיות היו ביצועי חסר לעומת ה-S&P 500 בחמש שנים, אבל מה לגבי מדד האריסטוקרטיות בכללותו (שקרן הסל PROSHARES S&P 500 DIVIDEND ARISTOCRATS ETF - סימול: NOBL - עוקבת אחריו), ובאשר גם לתקופות ארוכות עוד יותר? בחמש שנים אותה נבחרת הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 15.7% לאריסטוקרטיות מול 18.5% למדד הייחוס. בעשור החולף גם כן ביצועי חסר: 15.4% מול 16.6%.
במקטע הבא התמונה מתהפכת והשיטה הוכיחה את עצמה: ב-15 שנים עלייה שנתית ממוצעת של 11.7% למדד האריסטוקרטיות לעומת 10.7% ב-S&P 500. כך גם ב-20 שנה: 11.2% מול 9.5%; 25 שנה: 11.5% בהשוואה ל-9.8%; ו-30 שנה: 11.8% ומנגד 10.6%.
- 1.שואל 04/01/2022 11:28הגב לתגובה זוהרעיון באופן ההשקעה הזה הוא של ה-dividend snowball effect
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות
מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.
כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות
מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.
מקסוול
גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.
התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.
- השקט לפני הסערה? רמת התנודתיות בשווקים האמריקאיים בשפל
- מדריך מסחר באופציות - תנודתיות; למה זה כל כך חשוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק אוף אמריקה מזהירים
אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".
