הדיבידנד גדל כל שנה - אך רוב ה"אריסטוקרטיות" ב-S&P לא הכו את המדד בשנים האחרונות
על הכלבים של הדאו, אותה שיטת השקעה בעשרת החברות עם התשואה הגבוהה ביותר במדד הדאו גונס, כתבנו לכם כאן. הרשימה העדכנית של הטופ טן מסמנת תשואת דיבידנד ממוצעת של 4%, ועם העלאות הריבית המסתמנות ייתכן כי הפוקוס יוסט ממניות צמיחה לעבר מניות הערך. אבל איך נראית תשואת הדיבידנד של ה-S&P (שענקיות הטק, שהן חברות צמיחה, הן בעלות המשקל הכבד ביותר בו, ולצדן מניות צמיחה נוספות), ומיהם המקבילים של הכלבים של הדאו, אותם "דיבידנד אריסטוקרטס"?
בהקשר זה יצוין שיש משקיעים שיבחרו לשים את כספם במניות ערך מובהקות, ואמנם יזכו לדיבידנדים יציבים אך יגלו שאלה עומדים במקום ולא הופכים נדיבים יותר, כשם שהמכירות פחות או יותר יציבות גם הן (ולא נעשות השקעות כבדות בהשקת מוצרים חדשים או כניסה לקטגוריות חדשות), והחברות לא מתעדפות צמיחה – לכן מלכתחילה קוראים להן מניות ערך.
התרחיש החיובי יותר כמובן הוא למצוא שמניית הערך שבה השקעת נהנית מביקושים משופרים שעוזרים לה להגדיל את הדיבידנד, בהתאם למדיניות החלוקה שגובשה. הסיכויים לכך גבוהים יותר אצל מי שהדיבידנד שלה צנוע מלכתחילה כרגע. יש כאלה שלפני חמש שנים זה היה המצב אצלן, ומאז הגדילו את הדיבידנדים, כך שתשואת הדיבידנד, למי מהמשקיעים שנכנסו מוקדם, נחשבת לגבוהה.
מדד ה-S&P 500 Dividend Aristocrats כולל 65 מניות מתוך ה-S&P 500 שהעלו את הדיבידנדים שלהם פר מניה במשך לפחות 25 שנים ברצף. זהו אגב הקריטריון היחיד לזכות בכינוי, והביצועים של המניה עצמה לא נכסים לשקלול, אבל ההיגיון הוא שככל שהחלוקה תגדל המניה תהפוך אטרקטיבית יותר – וגם היא תעלה, זאת הודות למחויבות כביכול לבעלי המניות.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כן צריך להזכיר שלא לעולם חוסן, והיסטוריה של 25 שנה לאו דווקא מלמדת על מה יקרה הלאה. במקרה של ענקית הטלקום AT&T INC (T), שנמנית על אותן מניות אריסטוקרטיות, הצפי הוא שתודיע על הקטנת הדיבידנד עם ביצוע הספין-אוף במסגרתו תונפק חטיבת המדיה וורנר שתמוזג ל- DISCOVERY COMMUNICATIONS (DISCA). ככלל, הרעיון מאחורי הקריטריון הקובע למדד האריסטוקרטיות הוא שהסבלנות תשתלם למשקיע – גם זרם קבוע של דיבידנדים, וגם כזה שיגדל על פני התקופה.
ולמרות כל אלה, השקעות נבחנות תמיד לפי האלטרנטיבה – איפה עוד אפשר לשים את הכסף. אם להסתכל חמש שנים אחורה, רק שליש מהמניות עליהן אנו מדברים כאן הכו את השוק (21 מתוך 65 – והספירה לוקחת בחשבון את הדיבידנדים שחולקו).
אחת הדוגמאות לכך היא T. ROWE PRICE GROUP (TROW) שב-2016 תשואת הדיבידנד שלה הייתה 2.87% (2.16 דולר למניה באותה שנה) ובסוף 2021 כבר הייתה 5.74% על פני אותן חמש שנים (קצב החלוקה השנתי עמד על 4.32 דולר למניה). עוד בתקופה המניה הוסיפה 161%, וכולל הדיבידנדים מדובר בתשואה של 203%. ממוצע הגידול השנתי בחלוקה משנה לשנה היה 14.9%. בדוגמא הזו T Rowe דווקא כן הכתה את המדד, שעלה ב-113% וכולל הדיבידנדים בו הניב למשקיעים תשואה של 133%.
- המשקיעים תוהים: לאן הולך אילון מאסק?
- שער הדולר, חוזים על וול סטריט ומניות בולטות - מה קורה בשווקים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
בהתבסס על נתוני FactSet, באתר MarketWatch הצביעו על רשימה של 12 האריסטוקרטיות עם שיעור גידול חלוקת הדיבידנד השנתי הממוצע הגבוה ביותר בחמש השנים החולפות, שבתחילת המדידה תשואת הדיבידנד הייתה לפחות 2%.
אז כאמור, אצל שני שליש מהאריסטוקרטיות היו ביצועי חסר לעומת ה-S&P 500 בחמש שנים, אבל מה לגבי מדד האריסטוקרטיות בכללותו (שקרן הסל PROSHARES S&P 500 DIVIDEND ARISTOCRATS ETF - סימול: NOBL - עוקבת אחריו), ובאשר גם לתקופות ארוכות עוד יותר? בחמש שנים אותה נבחרת הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 15.7% לאריסטוקרטיות מול 18.5% למדד הייחוס. בעשור החולף גם כן ביצועי חסר: 15.4% מול 16.6%.
במקטע הבא התמונה מתהפכת והשיטה הוכיחה את עצמה: ב-15 שנים עלייה שנתית ממוצעת של 11.7% למדד האריסטוקרטיות לעומת 10.7% ב-S&P 500. כך גם ב-20 שנה: 11.2% מול 9.5%; 25 שנה: 11.5% בהשוואה ל-9.8%; ו-30 שנה: 11.8% ומנגד 10.6%.
- 1.שואל 04/01/2022 11:28הגב לתגובה זוהרעיון באופן ההשקעה הזה הוא של ה-dividend snowball effect
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותהמניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
Wearable Devices אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.
מאסק (X)המשקיעים תוהים: לאן הולך אילון מאסק?
למרות שמומחים ומשקיעים רבים סבורים כי טסלה בדרך למטה, מניית החברה עלתה בששת החודשים האחרונים יותר מהמדדים המובילים. אז מי מחזיק אותה? משקיעים אחרים שכבר מזמן אינם רואים בה רק חברת רכב חשמלי, מאמינים ביכולות הניהול הפנומנליות של מאסק, וקולטים את הפוטנציאל העצום שטמון בשש החברות הנוספות שבבעלותו
אני עוקב אחרי אילון מאסק מאז פרץ לתודעת המשקיעים בוול סטריט ב-2002, כאשר נמכרה חברת הטכנולוגיה הפיננסית PayPal שהוא היה ממקימיה לענקית המסחר הדיגיטלי EBAY. אבל לא בגלל PayPal התחלתי לעקוב אחרי מאסק, אלא בגלל קבוצת המשקיעים שהקימו את החברה בראשות פיטר ת'יל, שלמעשה שינו את עולם ההשקעות.
קבוצת האנשים שהקימה את PayPal וסדרה ארוכה של חברות טכנולוגיה שונות אחרות, שכנעו משקיעים שפלטפורמות ההערכה של המאה ה-20 אינן מתאימות יותר למאה ה-21, במיוחד כשמדובר בחברות טכנולוגיה שפועלות בנישות חדשות/משבשות.
מה אפשר ללמוד מהמקרה של פלאנטיר?
הדוגמה הכי טובה לכך היא החברה שהקים ת'יל, פלאנטיר (סימול:PLNT), שרבים טוענים שמדובר למעשה בניסיון מעבדתי ראשון מסוגו. ת'יל מכר מניות של פלאנטיר לציבור הרבה לפני שהחברה "הונפקה" רשמית בסוף ספטמבר 2020. משמעות הדבר הייתה שהחברה לא ביצעה הנפקה רגילה, באמצעות חתם או שהנפיקה מניות חדשות באותו אופן שבו הנפקה רגילה מתרחשת. במקום זאת, המניות הקיימות שלה, שנמכרו במהלך השנים למשקיעים פרטיים בעיקר, פשוט התחילו להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק. למה שיעשו דבר שכזה במקום להנפיק בערכים הגבוהים שהכול ציפו להם?
- 3 המצטרפות החדשות ל-S&P בולטות בעליות לקראת הפתיחה בוול סטריט; ברודקום ואנבידיה בעליות קלות
- למרות המגמה באירופה: למה נורבגיה ממשיכה להעדיף את טסלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דעתי היא שבמסגרת ה"ניסיון המעבדתי" עם פלאנטיר, החליטו ת'יל וחבריו שציבור המשקיעים הוא שיחליט מה הערכת החברה הנכונה. רואה החשבון טום יאנג, יועץ השקעות רשום, בעל מוניטין בוול סטריט, שמנסה מזה שנים להביא פשטות לעולם ההשקעות, פרסם בספטמבר 2020 כתבה עבור האתר Investors place, תחת הכותרת "המדריך המקיף למשקיע, מניות Palantir Technologies". בכתבה שפורסמה ערב רישום מניות PLTR באותם ימים, כתב יאנג שהחברה נבנתה על ידי ת'יל וחבריו כניסוי למשיכת כישרונות שיעזרו בפיתוח תוכנות לטיפול בדאטה,
