השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash

הדיבידנד גדל כל שנה - אך רוב ה"אריסטוקרטיות" ב-S&P לא הכו את המדד בשנים האחרונות

למול מניות הצמיחה, היתרון במניות הערך הוא תזרים הדיבידנדים הקבוע למשקיעים - ואם כבר, אז מוטב להיכנס מוקדם למניה שהחלוקה בה רק תגדל. מתוך 65 מניות כאלה במדד ה-S&P 500, רק שליש נתנו ביצועי יתר ב-5 שנים. ואולם, ב-15 שנה ומעלה התמונה הפוכה
איתי פת-יה | (1)

על הכלבים של הדאו, אותה שיטת השקעה בעשרת החברות עם התשואה הגבוהה ביותר במדד הדאו גונס, כתבנו לכם כאן. הרשימה העדכנית של הטופ טן מסמנת תשואת דיבידנד ממוצעת של 4%, ועם העלאות הריבית המסתמנות ייתכן כי הפוקוס יוסט ממניות צמיחה לעבר מניות הערך. אבל איך נראית תשואת הדיבידנד של ה-S&P (שענקיות הטק, שהן חברות צמיחה, הן בעלות המשקל הכבד ביותר בו, ולצדן מניות צמיחה נוספות), ומיהם המקבילים של הכלבים של הדאו, אותם "דיבידנד אריסטוקרטס"?

בהקשר זה יצוין שיש משקיעים שיבחרו לשים את כספם במניות ערך מובהקות, ואמנם יזכו לדיבידנדים יציבים אך יגלו שאלה עומדים במקום ולא הופכים נדיבים יותר, כשם שהמכירות פחות או יותר יציבות גם הן (ולא נעשות השקעות כבדות בהשקת מוצרים חדשים או כניסה לקטגוריות חדשות), והחברות לא מתעדפות צמיחה – לכן מלכתחילה קוראים להן מניות ערך.

התרחיש החיובי יותר כמובן הוא למצוא שמניית הערך שבה השקעת נהנית מביקושים משופרים שעוזרים לה להגדיל את הדיבידנד, בהתאם למדיניות החלוקה שגובשה. הסיכויים לכך גבוהים יותר אצל מי שהדיבידנד שלה צנוע מלכתחילה כרגע. יש כאלה שלפני חמש שנים זה היה המצב אצלן, ומאז הגדילו את הדיבידנדים, כך שתשואת הדיבידנד, למי מהמשקיעים שנכנסו מוקדם, נחשבת לגבוהה.

מדד ה-S&P 500 Dividend Aristocrats כולל 65 מניות מתוך ה-S&P 500 שהעלו את הדיבידנדים שלהם פר מניה במשך לפחות 25 שנים ברצף. זהו אגב הקריטריון היחיד לזכות בכינוי, והביצועים של המניה עצמה לא נכסים לשקלול, אבל ההיגיון הוא שככל שהחלוקה תגדל המניה תהפוך אטרקטיבית יותר – וגם היא תעלה, זאת הודות למחויבות כביכול לבעלי המניות.

כן צריך להזכיר שלא לעולם חוסן, והיסטוריה של 25 שנה לאו דווקא מלמדת על מה יקרה הלאה. במקרה של ענקית הטלקום  AT&T INC (T), שנמנית על אותן מניות אריסטוקרטיות, הצפי הוא שתודיע על הקטנת הדיבידנד עם ביצוע הספין-אוף במסגרתו תונפק חטיבת המדיה וורנר שתמוזג ל-  DISCOVERY COMMUNICATIONS (DISCA). ככלל, הרעיון מאחורי הקריטריון הקובע למדד האריסטוקרטיות הוא שהסבלנות תשתלם למשקיע – גם זרם קבוע של דיבידנדים, וגם כזה שיגדל על פני התקופה.

ולמרות כל אלה, השקעות נבחנות תמיד לפי האלטרנטיבה – איפה עוד אפשר לשים את הכסף. אם להסתכל חמש שנים אחורה, רק שליש מהמניות עליהן אנו מדברים כאן הכו את השוק (21 מתוך 65 – והספירה לוקחת בחשבון את הדיבידנדים שחולקו).

אחת הדוגמאות לכך היא  T. ROWE PRICE GROUP (TROW) שב-2016 תשואת הדיבידנד שלה הייתה 2.87% (2.16 דולר למניה באותה שנה) ובסוף 2021 כבר הייתה 5.74% על פני אותן חמש שנים (קצב החלוקה השנתי עמד על 4.32 דולר למניה). עוד בתקופה המניה הוסיפה 161%, וכולל הדיבידנדים מדובר בתשואה של 203%. ממוצע הגידול השנתי בחלוקה משנה לשנה היה 14.9%. בדוגמא הזו T Rowe דווקא כן הכתה את המדד, שעלה ב-113% וכולל הדיבידנדים בו הניב למשקיעים תשואה של 133%.

קיראו עוד ב"גלובל"

בהתבסס על נתוני FactSet, באתר MarketWatch הצביעו על רשימה של 12 האריסטוקרטיות עם שיעור גידול חלוקת הדיבידנד השנתי הממוצע הגבוה ביותר בחמש השנים החולפות, שבתחילת המדידה תשואת הדיבידנד הייתה לפחות 2%.

אז כאמור, אצל שני שליש מהאריסטוקרטיות היו ביצועי חסר לעומת ה-S&P 500 בחמש שנים, אבל מה לגבי מדד האריסטוקרטיות בכללותו (שקרן הסל PROSHARES S&P 500 DIVIDEND ARISTOCRATS ETF - סימול: NOBL - עוקבת אחריו), ובאשר גם לתקופות ארוכות עוד יותר? בחמש שנים אותה נבחרת הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 15.7% לאריסטוקרטיות מול 18.5% למדד הייחוס. בעשור החולף גם כן ביצועי חסר: 15.4% מול 16.6%.

במקטע הבא התמונה מתהפכת והשיטה הוכיחה את עצמה: ב-15 שנים עלייה שנתית ממוצעת של 11.7% למדד האריסטוקרטיות לעומת 10.7% ב-S&P 500. כך גם ב-20 שנה: 11.2% מול 9.5%; 25 שנה: 11.5% בהשוואה ל-9.8%; ו-30 שנה: 11.8% ומנגד 10.6%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שואל 04/01/2022 11:28
    הגב לתגובה זו
    הרעיון באופן ההשקעה הזה הוא של ה-dividend snowball effect
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה

האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%

משה כסיף |
נושאים בכתבה ריבית מצרים

הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.

המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.

אינפלציה נמוכה מהצפוי

הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.

נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.

המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים

מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.