זום ZOOM וירטואלי
צילום: ZOOM

"קשה יותר לאהוב את זום כשהצמיחה מאטה, והלחצים על הרווחיות גדלים"

כך כתב אנליסט דויטשה בנק, מת'יו ניקנאם, על תוצאות החברה לרבעון השלישי שעלו על הציפיות. יצויין כי ההכנסות תאמו את קצהו העליון של הטווח שסיפקה זום - לפני שהורידה אותו. למרות העלאת התחזיות לשנה - המניה נופלת

איתי פת-יה |

חברת שיחות הוידאו  ZOOM VIDEO (ZM) הכתה את תחזיות האנליסטים לרבעון השלישי אך נפלה במסחר המאוחר, וכך גם עתה עם פתיחת המחסר היא יורדת 16%. תחילה המניה דווקא קפצה בכ-7% אחרי הנעילה, ואז מחקה את העלייה ועברה לירידות של 6% כשהשוק בחן את המספרים יותר לעומק.

אז מה היה לנו? בשורה התחתונה הרווח המתואם עמד על 1.11 דולר למניה בעוד האנליסטים ציפו לרווח של 1.09 דולר. לצד זאת, הכאת התחזיות בשורה העליונה - אך ברמה שתאמה את קצה הטווח העליון בתחזית הקודמת של זום עצמה. תחילה דיברה על הכנסות של 1.02-1.05 מיליארד דולר ברבעון - בהמשך הסתפקה ב-1.02 מיליארד דולר בלבד, נתון שלא שיקף כלל צמיחה בין רבעונים עוקבים (מה שחברת צמיחה שאינה מושפעת מעונתיות כגון זום דווקא אמורה להציג).

האנליסטים הלכו איתה והניחו גם הם הכנסות של 1.02 מיליארד דולר. הנתון הזה משקף צמיחה של 35% על הכנסות הרבעון המקביל אשתקד. ברבעון הקודם, השני, הפער היה 54%. "בעוד שיש לנו דעה חיובית לגבי היוזמות האסטרטגיות של החברה וההשקעות שלה בתחומי מפתח לצמיחתה, אנו מגלים שקשה יותר לאהוב מניה שהצמיחה שלה הולכת ומאטה, והלחצים על הרווחיות גדלים" - כך כתב אנליסט דויטשה בנק, מת'יו ניקנאם בסקירה שלו על התוצאות (בינתיים שולי הרווחיות - גולמית, תפעולית ונקיה - עלו, ככל הנראה החשש הוא מההמשך.

"בעינינו תוצאות הרבעון עשו מעט כדי לשנות את איך שהדברים נראים בשני הצדדים (הצמיחה והרווחיות - א.פ), בעוד מי ששורי על המניה לבטח יצביעו על החוזקה בקרב הלקוחות התאגידיים והעלייה בשולי הרווח ברבעון הזה, כשמולם מי שבעמדה דובית עליה ינופפו בטרנד השלילי בגזרת הצמיחה ובתזרים המזומנים החופשי שיצרה".

יוזכר כי תזרים המזומנים החופשי היה 374.8 מיליון דולר בתקופת הדוח מול 388.2 מיליון שנה קודם לכן. מנגד, היו 2,278 לקוחות שב-12 החודשים שהסתיימו עם תום הרבעון תרמו יותר מ-100 אלף דולר להכנסות - זו עלייה של 131% לעומת הרבעון המקביל. כך, מספר הלקוחות להם יותר מ-10 עובדים גדל ב-36% ל-504,900 כאלה.

החברה צופה ברבעון הנוכחי הכנסות של 1.051-1.053 מיליארד דולר עם רווח על בסיס Non-GAAP של 1.06-1.07 דולר למניה. בשוק ציפו שהתחזית תניח 1.02 מיליארד בשורה העליונה ו-1.05 דולר למניה בזו התחתונה. לשנה עולה העלתה זום תחזיות להכנסות של 4.079-4.081 מיליארד דולר עם רווח Non-GAAP למניה של 4.84-4.85 דולר (קודם לכן: 4.01-4.02 מיליארד ו-4.75-4.79 דולר למניה, בהתאמה). בחברה לא סיפקו תחזית לתוצאות השנה הבאה.

בסיטי, האנליסט טיילר רדקה שמר על המלצה ניטרלית במחיר יעד של 304 דולר כשהוא מציין כי התחזית לרבעון הנוכחי "נראית טוב ממה שחששו שתיראה", הגם שעדיין נכונה לזום "האטה גוברת בצמיחה שלה".

קיראו עוד ב"גלובל"

הדאגה בשוק לגבי תחום הליבה של שיחות הוידאו נוגעת לתלות ההולכת ופוחתת בכך עם חזרת העסקים לשגרה ולמשרדים, או למודל היברידי, וגם בתחום החינוך – אוניברסיטאות שהחזירו סטודנטים לקמפוס וכן בתי ספר שחזרו לכתות באזורי הפעילות (על אף תחלואה מחודשת ושיעורי התחסנות נמוכים בחלקים מאירופה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.