משחקי הדיונון
צילום: נטפליקס

כמה נטפליקס תרוויח ממשחק הדיונון וכמה עוד יש לה לצמוח?

בצל של התוכנית המצליחה בהיסטוריה שלה ואחרי שכבר עלתה ב-24% מתחילת השנה, הקונצנזוס צופה עלייה של 16% בהכנסות ל-7.5 מיליארד ורווח למניה של 2.55 דולר, שהם עלייה של כמעט 47%. החברה תדווח ביום שלישי אחרי המסחר
ארז ליבנה | (1)

בסוף השבוע ענקית הסטרימינג נטפליקס NETFLIX (NFLX) פיטרה עובד שחשף פרטים בנוגע ל-2 מהתוכניות שנמצאות במוקד העין הציבורית. התוכנית הראשונה היא הסטאנד-אפ החדש של הקומיקאי דייב שאפל, שחטפה המון אש, בשל עמדות "אנטי קהילה הגאה וטרנספוביה" והתוכנית השנייה היא כמובן משחק הדיונון, שעל פי ענקית הסטרימינג, היא התוכנית המצליחה ביותר שלה אי פעם. לפי הדיווח בבלומברג, שחשפה את הנתונים, העלות של 2 התוכניות היא זהה לגמרי, 24 מיליון דולר. אבל מה שמעניין באמת הוא שהחברה צופה כי הדיבידנדים – לא אלה שמחולקים למשקיעים – השיווקיים, בבחינת ה"שלח לחמך", עומדים על לא פחות מ-891 מיליון דולר, לעומת שאפל שהמחלוקת שעורר, עלולה להיות בעלת דאונסייד מסוים.

 

אבל סביר להניח שב-NFLX לא מודאגים. חלוצת הסטרימינג צומחת בממוצע שנתי (CAGR) 27.7% - אבל עדיין יש לה עוד הרבה לאן לצמוח ומכמה סיבות. אחת מהן היא כמובן משחקי הדיונון. נטפליקס למדה שתוכן בינ"ל, שהוא זול משמעותית להפקה – 9 פרקים של הדיונון לעומת ספיישל של שעה וחצי של שאפל – יכול לייצר לה אפסייד משמעותי.

 

השנייה זה שנטפליקס לא איבדה לקוחות למתחרותיה כמו דיסני+ WALT DISNEY (DIS), HBO של AT&T AT&T INC (T) או אמזון AMAZON (AMZN) פריים. זה לא רק המוצר עצמו, שנחשב לייחודי ביחס למתחרות, אלא גם תלוי בהרגלי הצרכן המשתנים לשירותי הסטרימינג על חשבון הטלוויזיה המסורתית היקרה יותר. לפי מכון המחקר נילסן, שוק הסטרימינג מהווה רק 27% מהשוק האמריקאי, ביחס ל-63% לטלוויזיה הליניארית. מה שמשפיע על הצמיחה בארה"ב זה שאין פרישה של אינטרנט מהיר בכל מקום שהוא מאסט לשירותים אלה. אבל אם כניסת טכנולוגיית 5G, כנראה שנראה מעבר של צופים נוספים לעבר נטפליקס ומתחרותיה.

 

בלי קשר – אבל עם המון קשר – מניית נטפליקס ממשיכה להציג ביצועים יפים גם השנה. מתחילת השנה המניה עלתה ב-23.1%, מרמה של למעלה מ-510 דולר למניה לסגירה בשישי האחרון של למעלה מ-628 דולר למניה. מאז שיא הנפילות של מארס השחור בשנה שעברה, כשבאמצע החודש ההוא המניה עמדה על קצת פחות 333 דולר, מה שאומר שבשנה וחצי היא עלתה ב-88.8%.

 

מה צופים בשוק לדוחות?

לרבעון השלישי שהסתיים זה עתה צופים האנליסטים הכנסות של 7.48 מיליארד דולר (כמו תחזיות החברה עצמה) ורווח של 2.56 דולר למניה (בתחזית החברה: 2.55 דולר). תוספת המנויים מוערכת על ידי האנליסטים ב-3.8 מיליון איש. לרבעון הרביעי הצפי בשוק הוא להכנסות של 7.67 מיליארד דולר, ורווח של 1.10 דולר למניה, עם תוספת של 8.5 מיליון מנויים. אלה לפחות תחזיות הקונצנזוס.

 

בפירמה Baird האנליסט וויליאם פאוור שמר על המלצת תשואת היתר, כשהוא מרים את מחיר היעד מ-650 דולר למניה ל-680 דולר. "אם 'משחקי הדיונון היא אינדיקטור, אז התוכן הוא עדיין המלך", כתב בסקירה למשקיעים, בה הוסיף כי מספר ההורדות של אפליקציית נטפליקס ונתוני החיפוש עליה בגוגל מרמזים לגידול במספר המנויים שלה בסוף הרבעון השלישי, דבר שהוא סובר שיתמוך בתוצאות חזקות שתציג, כמו גם תחזית חיובית להמשך.

 

"עוד קודם לכן צפינו שתוכן מושך יותר במחצית השניה של 2021 יביא לצמיחה במצבת המנויים, וזה מה שלדעתנו אכן קורה", הוסיף. "אנחנו עדיין בדעה חיובית לגבי המעמד של נטפליקס בטווח הארוך, ואולם עם ביצועים חזקים של המניה מאז הרבעון השני, וברקע השקת 'משחקי הדיונון', יש להיות יותר אגרסיביים לגבי חולשות כלשהן (בכוונה שאם נטפליקס תציג כאלה - א.פ)".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בג'פריס, האנליסט אנדרו ארקוויץ שמר על דירוג ה"קניה" למניה והעלה את מחיר היעד מ-620 דולר קודם לכן ל-737 דולר כעת. הוא מצדו הזכיר את נייט סקול ואמר שהמכפילים לפיהם נסחרת החברה יכולים לעלות ככל שתתברר ההזדמנות של החברה בתחום הגיימינג, וגם כמובן עם צבירת פופולאריות של עוד תכנים כמו "משחקי הדיונון".

 

כמוהו, גם ב-Truist העלו מחירי יעד. אצלם, האנליסט מת'יו ת'ורנטון שמר גם כן על המלצת "קניה", ומחיר היעד הועלה מ-600 דולר ל-690 דולר למניה. לדבריו, עמדת הקונצנזוס של האנליסטים בשוק התחלפה מדאגה בצל התחרות (דיסני, אמזון, AT&T עם המיזוג בין וורנר לדיסקברי) וקצב הגידול במנויים בתקופת הקורונה, לאופטימיות באשר לתכנים המתוכננים ודריסת הרגל בתחום הגיימינג.

 

וב-Evescore ISI מארק מאהאניי כותב ש"בניית הכח של רשימת התכנים הבאים", בצד העונות החדשות של כותרים פופולאריים שתעלנה ברבעון הרביעי, כמו גם ההצלחה של "משחקי הדיונון", יתמכו בגידול במנויים של 8-9 מיליון איש. הוא מזכיר שברבעונים הרביעיים של כל אחת משלוש השנים האחרונות, זה היה טווח הגידול בפועל בנתון זה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכל טוב ויפה אבל שם הסדרה הוא משחק הדיונון ולא משחקי (ל"ת)
    דרור 17/10/2021 16:28
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

וורן באפט
צילום: טוויטר

באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?

שיטת העבודה של באפט ביפן - מגייסם חוב ומשקיעים אותו במניות וכך מנטרלים את החשיפה למטבע היפני

רן קידר |

ברקשייר של וורן באפט ממשיכה להעמיק אחיזה בשוק היפני, כשהפעם מדובר דווקא על הנפקת אג"ח ביין. הנפקת חוב במטבע היפני מלמדת כי באפט סבור שמדובר בריבית נמוכה כשלצד התחזית שלו על המטבע היפני הוא סבור שהריבית הכוללת תהיה נמוכה מחוב אחר. או שפשוט הוא רוצה לפזר את ההתחייבויות, אם כי צריך לזכור שלבאפט וברקשייר אין חובות. ההיפך. לברקשייר יש 384 מיליארד דולר במזומן. 

ולכן, האפשרות הטבעית להנפקת חוב כזה היא פשוט הכוונה של באפט להגדיל את ההשקעות היפניות - כלומר, לגייס חוב ומיד להשקיע במניות יפניות. ברקשייר כבר מחזיקה בהשקעות ישירות מהותיות בחברות המסחר היפניות הגדולות, והתוכנית היא להגדיל את החשיפה.

למעשה, הטכניקה של גיוס חוב והשקעתו אומצה על ידי באפט כבר בשלבי הכניסה הראשונים לשוק היפני כשכך היא גם מגדרת את החשיפה שלה למטבע היפני. מאז שנכנסה ברקשייר האת'וויי לראשונה לשוק האג"ח היפני ב-2019, היא הספיקה לגייס כ-2 טריליון ין, שהם כ-13.8 מיליארד דולר. הסכום הזה ממקם אותה בראש טבלת המנפיקים הזרים בשוק היפני. אך יותר מכך, מדובר באסטרטגיה שמחברת בין גיוס חוב מקומי להשקעות ישירות ביפן, בעיקר בחמש מחברות המסחר הגדולות: איטוצ'ו, מיצובישי, מיצובוי, סומיטומו ומרובני

ברקשייר החלה לרכוש את מניות החברות הללו עוד ב-2019, אבל חשפה זאת רק באוגוסט 2020, אז דווח כי השקיעה כ-6 מיליארד דולר. מאז ההשקעה הלכה ותפחה, בסוף 2024 כבר הסתכמה בכ-23.5 מיליארד דולר ועל פי ההערכות היא מגיעה כעת לכ-28-30 מיליארד דולר. באפט הדגיש כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד, ושהחזקות החברה צפויות לגדול בהדרגה. ייתכן שמדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר של ברקשייר מחוץ לגבולות ארצות הברית, אם לא הגדול שבהם, ייתכן שזה המהלך המשמעותי של באפט רגע לפני שהוא עוזב. 

הבחירה בחברות המסחר היפניות היא לאחר ניתוח עמוק. מדובר בגופים שמבצעים פעילות רחבת היקף בענפי אנרגיה, סחורות, מזון, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה. רבים מהם נחשבו בשוק כמסחררים בתמחור חסר, בין היתר בשל תרבות עסקית שמרנית, חלוקת דיבידנד מצומצמת וניהול לא תמיד אגרסיבי של הערך לבעלי המניות. אולם הרפורמות התאגידיות שיזם הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות, ופתיחת השוק למעורבות זרה, משכו עניין של משקיעים גלובליים, ובאפט היה הראשון לזוז