XPENG
צילום: אתר החברה

עם צמיחה מהירה יותר ותמחור ראוי יותר משל טסלה: הכירו את XPENG

חברת הרכב החשמלי שבין בעלי המניות בה נמנים בלאקרוק ועליבאבא נסחרת לפי שווי של 23 מיליארד דולר. המכירות בזינוק מתמיד, הממשל הסיני תומך ול"חשמלי" הוסיפה בדגם החדש שלה גם את ה"אוטונומי" - כל מה שצריך לדעת על המניה
תום גפנר | (6)
נושאים בכתבה סין רכב חשמלי
ההנפקה של XPENG באוגוסט שעבר הייתה יחסית שקטה, אך לאחר שהמניה של טסלה עלתה מאות אחוזים, גם החברה הסינית עוררה עניין רב יחד עם כל מניות הרכבים החשמליים שעלו בעקבות המותג של מאסק. לשם השוואה, מניית TESLA INC נסחרה מתחת 300 דולר בעת הנפקת Xpeng. חודשיים לאחר מכן הנצרה השתחררה. ב-1 לנובמבר המניה נסחרה מתחת 20 דולר, ו-24 ימים לאחר מכן הגיעה ל- 75 דולרים למניה. לפי מחיר מניה של 75 דולר החברה נסחרה לפי שווי של 60 מיליארד דולר. נזכיר שהשווי של  FORD MOTOR CO שבעשר השנים האחרונות מוכרת (בכל שנה) מעל 2 מיליון רכבים, עמד אז על כ-50 מיליארד דולר. Xpeng, באותו זמן מכרה קצת יותר מ-20 אלף רכבים. מספרים באמת מדהימים שקשה לתפוס. חברה שמוכרת אחוז אחד מסך המכירות של חברה אחרת באותו הסקטור נסחרת לפי שווי גבוה יותר מהחברה הראשונה. XPENG היא חברת רכבים חשמליים שבסיס פעילותה בסין ובין בעלי המניות בה ניתן למצוא את עליבאבא המחזיקה כ-12% וקרנות ניהול הון פופולריות בארצות הברית כמו בלאקרוק, ואנגארד ועוד. החברה מוכרת שני סוגים של רכבים חשמליים G3 – הרכב הוותיק של החברה אשר נמכר מתחילת 2019. הרכב השני של החברה הוא P7 - הרכב היוקרתי של החברה אשר מכירתו החלה רק בשנה שעברה. גם היום השווי שלה נראה מנופח, אגב ההשוואה לפורד. החברה נסחרת היום לפי 23 מיליארד דולר (נניח חצי מהשווי של פורד) וכבר בקצב של כ-60 אלף רכבים בשנה (3% מהכמות של פורד). כלומר, גם אם השווי של Xpeng יחתך ב-75% היא עדיין תהיה מתומחרת יקר יותר (פי 2 לפחות) מפורד ביחס לכמות המכוניות הנמכרות. אז איך זה קורה?   ראשית כל, המספרים של החברה באמת מדהימים. שימו לב לטבלת המכירות של החברה לפי חודשים: מכירות החברה נמצאות בזינוק מתמיד, וסך המכירות בשנת 2021 עתיד להגיע לכל שנת 2020 במהלך יוני. החברה פרסמה את הדוח הכספי שלה לרבעון 1 שנת 2021, עם מכירות של 460 מיליון דולר, עלייה של כ-4% מול הרבעון הרביעי בשנה שעברה. הרווח הגולמי עם זאת צמח ב- 55% ל- 51 מיליון דולר (11% מסך המכירות מול 3% של פורד). כמו כן החברה הפסידה 122 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2021. על פי הדוח של החברה, יש ברשותה 5.21 מיליארד דולר במזומן ו- 250 מיליון דולר בחוב, והון עצמי של 5.2 מיליארד דולר.   שנית, קשה מאוד להסתכל על חברות רכב חשמלי וחברות רכב רגילות כעל חברות באותו סקטור. בעולם הצרכני של היום, מוצר בהתאמה אישית לצרכי הלקוחות זה פרט חשוב מאוד בהצלחת חברה. חברות רכב חשמלי אוספות מידע על הרגלי הנהיגה של הלקוחות שלהן באופן קבוע וככל שיגדילו את כמות הרכבים שהן מוכרות, כך כמות המידע שהן אוספות יגדל. השוק מבין את זה ולכן הוא מתמחר חברות רכב חשמלי במכפילים גבוהים יותר מחברות רכב מסורתיות, מה גם ששולי הרווח גבוהים יותר. אגב, חברות הרכב המסורתיות מציגות תשואות נפלאות מתחילת השנה – פורד עולה מעל 50%, GENERAL MOTORS עולה 35%, VOLKSWAGEN A G ORD 65%. השוק מבין שחברות אלה נעות במהירות לכיוון רכבים חשמליים ומתגמל אותן בהתאם. שימו לב לציוץ הבא של מנכ"ל פורד מלפני מספר ימים ששם בפרופורציות את המכירות של Xpeng. בתוך 48 שעות נרשמו 44,500 הזמנות לטנדר החשמלי החדש של החברה:   וול סטריט מצפה מפורד לספק אחוז רווח גולמי של 13% בשנת 2022 (שנת המכירות הראשונה של הטנדר החשמלי) בדומה למספרים של Xpeng היום, כאשר בעתיד מצפים מהחברה להציג 20% רווח גולמי מסך המכירות, מתוך הנחה כי עלות יצור של רכבים חשמליים בעתיד אמורה לרדת באופן משמעותי.   נוסף על אלה, השוק של Xpeng נמצא בנקודה מעולה. מכירת רכבים חשמליים בסין הסתכמה ב-1.3 מיליון רכבים בשנת 2020 – 41% מהתפוקה העולמית. בשנת 2021 צפויים להימכר 1.9 מיליון רכבים, עלייה של כמעט 50%. הממשל בסין תומך מאוד בחברות המקומיות על פני טסלה. הוא מונע מרכבי טסלה להיכנס למשרדי ממשלה ובסיסים צבאיים מחשש לריגול ומקדם מדיוניות של תמיכה תקציבית בחברות המקומיות. בשנה שעברה החברה הודיעה כי קיבלה השקעה של 600 מיליון דולר מקרן השקעות בתקצוב ממשלתי עבור הקמה של מפעל בעיר גואנגג'ואו. זהו המפעל השני של החברה אשר נמצא כבר בתהליכי הקמה והוא עתיד להיות מוכן בדצמבר 2022. לחברה מפעל אחד שמייצר מכוניות היום והוא בעל יכולת יצור מקסימלית של 100 אלף רכבים בשנה. בחודש שעבר החברה פרסמה כי היא תפתח מפעל שלישי בשטח ל 700 אלף מטר רבוע בווהאן. בעזרת שלושת המפעלים הלוו תוכל החברה לשאוף ליצור מקסימאלי של 350 אלף רכבים בשנת 2024. לפי מחיר ממוצע של 35 אלף דולר לרכב, מדובר בסך הכנסות של 12 מיליארד דולר לפי שער הדולר – יואן היום.   דגם P3 של XPENG (צילום: אתר החברה) החברה הודיעה לאחרונה על הדגם החדש שלה – P5, הרכב הראשון בעולם הכולל מערכות LiDAR מובנית וזאת עבור תוכנית הנסיעה האוטונומית של החברה הנקראת XPILOT. הרכב הזה שם את החברה במצב בו היא שחקנית מובילה בשוק, שכן כל חברות הטכנולוגיה הגדולות בסין מנסות להיכנס לתחום הרכב האוטונומי והחברה בעצם שמה את עצמה בשורה אחת עם ענקיות. המחיר של הרכב החדש אמור להיות נמוך מה- P7 והוא אמור להתחיל להימסר ללקוחות ברבעון 4 השנה. רק בתחילת השבוע דיווחה טסלה על כך שהיא בוחנת את טכנולוגיית ה- LiDAR של חברת LUMINAR TECHNOLOGIES INC. . על אף שהרכבים של טסלה אמורים להיות מופעלים בעזרת עיבוד תמונה (בדומה לטכנולוגיה של מובילאיי), טסלה בוחנת לשים ברכבים שלה טכנולוגיות LiDAR, אולי כדי לצמצם את כמות המצלמות ברכבים של טסלה ואולי כדי לשפר את הביצועים. גם APPLE מחזיקה בחברת LiDAR ישראלית, שהיא רכשה עוד בשנת 2013, בשם PrimeSense עבור 360 מיליון דולר. גם הרכב האוטונומי של GOOGLE עתיד להיות מפותח בעזרת טכנולוגית LiDAR.   עולם הרכב החשמלי בעולם בכלל ובסין בפרט צומח במהירות. בעוד מכירת רכבים חשמליים בשנת 2020 עלתה ב- 33%, מכירת רכבים המונעים בנפט ירדה ב- 15%. החברה החלה השנה למכור רכבים בשוק האירופי, כאשר רכבים ראשונים נמכרו בנורווגיה. החברה מתכוונת להיכנס לשוק האירופי דרך מדינות בצפון ובמערב היבשת, והמחיר שלה תחרותי מאוד -  בנורווגיה הרכבים של Xpeng נמכרים בכ- 10% מתחת למחיר של טסלה. "זיהינו את הפוטנציאל בשוק האירופי" אמר סגן יו"ר הדירקטוריון של החברה. אגב החברה שמוכרת הכי הרבה רכבים חשמליים בנורווגיה היא בכלל פולקסווגן. בהשוואה למתחרות, התמחור של Xpeng ראוי מאוד. לפי מחיר מניה של 28 דולר, החברה נסחרת לפי שווי שוק של 23 מיליארד דולר עם 5 מיליארד מזומן בקופה, מתקבל שווי פעילות של 18 מיליארד דולר. אגב שווי הפעילות של המתחרה NIO הוא בדיוק פי 2 והיא מוכרת כ-15% יותר רכבים (בלבד) מתחילת 2021. אם נסתכל על Xpeng ביחס לחברה המובילה בשוק – טסלה, מדובר בפערי תמחור אדירים. טסלה בקצב מכירות של כ-700 אלף רכבים השנה בעוד Xpeng בקצב של כ-60 אלף רכבים – פי 11.5. אבל כשמתסכלים על השווי של שתי החברות נדהמים לגלות שטסלה מתומחרת פי 25 יותר גבוה מ-Xpeng. כשמסתכלים על ההכנסות של שתי החברות טסלה אכן מכניסה היום בערך פי 20 יותר מ-Xpeng, אך בשנת 2023, הצפי הוא שטסלה תגיע לכ-75 מיליארד דולר הכנסות בעוד Xpeng תרשום באותה שנה כ-7 מיליארד דולר הכנסות (בערך פי 11), וזאת משום שטסלה צומחת במספרים משמעותית יותר נמוכים מ- Xpeng.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    צחי 26/05/2021 10:58
    הגב לתגובה זו
    מלא תוכן רלוונטי ומעניין
  • 4.
    מייקל 26/05/2021 08:02
    הגב לתגובה זו
    טסלה היא חברת מולטי טכנולוגיה וממש לא חברת רכבים חשמליים , זה חלק מהפער העצום בין החברות.
  • 3.
    אם טסלה צומחת 100% בשנה, איך אקספנג צומחת יותר ממנה? (ל"ת)
    סוחר קטן 25/05/2021 22:00
    הגב לתגובה זו
  • ז'סוס 26/05/2021 00:01
    הגב לתגובה זו
    טסלה קונה ביטקווין, 2-3 ציוצים של הבוס וצומחים ב100% די רגיל לא?
  • 2.
    חחחחחחחחחחח (ל"ת)
    מני 25/05/2021 20:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בלדה לניפוח 25/05/2021 20:21
    הגב לתגובה זו
    רק תאונות וקשות בלוף המאה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.